כשהוא באופוזיציה - הוא קורא שלא "לתת להם רובים", אבל כשהוא רה"מ, הוא עושה בדיוק ההיפך

ברוב חולשתו - נתניהו נכנע לדרישות ש"ממשלת השמאל" של בנט לא הייתה מעלה על דעתה • אם סמוטריץ', בן גביר וסטרוק לא ינקטו מהלכים ברורים שישמיטו את הקרקע הפוליטית מתחת לרגלי נתניהו, הם שותפים ואחראים לכל

ראש הממשלה נתניהו בדרכו לישיבת הממשלה, צילום: שריה דיאמנט

אין צורך להסתבך במסכת הכזבים התורנית של ראש הממשלה, שמנסה לגמד ולהכחיש את מעשיו, כדי להגיע למסקנות חותכות: ממשלת הימין החזק, המלא על מלא, מספקת נשק ואמצעי מלחמה לאויב המר ביותר שלנו - לרשות הטרור מייסודו של יאסר ערפאת.

נתניהו וממשלתו עושים זאת מתוך תפיסה רחבת היקף ששורשיה נטועים לפני 30 שנה, באוסלו, והיא מטופחת על ידי נתניהו עצמו בכל שנות כהונתו.

אמנם כשהוא באופוזיציה, הוא קורא שלא לתת להם רובים, כי זה יסכן את אזרחי המדינה ואת עצם קיומה. אבל כשהוא ראש ממשלה, הוא עושה בדיוק ההיפך. רק שהפעם יש לו שותפים - מי שניצבים בקצה הימני האידיאולוגי של המפה, וכולם יחדיו מתפקדים כממשלת שמאל קיצוני.

השרים הנכבדים סמוטריץ', בן גביר, סטרוק, שלא לדבר על חברי הליכוד, יכולים להזדעזע במלל דרמטי כאוות נפשם, אבל אם הם לא ינקטו מהלכים ברורים שישמיטו את הקרקע הפוליטית מתחת לרגלי בנימין נתניהו, הם שותפים ואחראים לכל. הם, שהאשימו שלא בצדק את בנט ושקד כי אלו מכרו את נשמתם לשמאל ולערבים, מוכרים את נשמתם האידיאולוגית לאינטרסים האפלים של בנימין נתניהו, וחמור מכך - מקימים מדינת אויב פלשתינית מזוינת בתוכנו.

השרים ניר ברקת ואבי דיכטר על רקע השרים בן גביר ואורית סטרוק (ארכיון), צילום: יונתן זינדל/פלאש90

לכל מי שלא אוטם את כל חושיו במכוון, הנתונים ברורים. מאז הקמת הממשלה הזו היא מיישמת מדיניות שיטתית של חיזוק הרשות הפלשתינית. זה בא לידי ביטוי בוועידות עקבה ושארם, וחודד בפיאסקו של הפקדת הרשות על מחנה הפליטים ג'נין, לאחר מבצע בית וגן.

זה מתבטא גם בעובדה שישראל לא משנה את תפיסת המלחמה שלה בטרור, בהשתלטות הפלשתינית על שטחי C, ובעובדה שהיא מבליגה מול נאומים אנטישמיים של אבו מאזן, לצד הסתה שיטתית בכל הערוצים של הרשות הפרטנרית עצמה.

חתימת הסכם אוסלו בבית הלבן, 1993. "ממשלת אוסלו על מלא", צילום: רויטרס
נתניהו וביידן (ארכיון). "התשורות המורעלות הנוכחיות לרשות הן חלק משלמי התודה שמעניק נתניהו לנשיא ביידן", צילום: אמיל סלמן/הארץ

בכל אלו הממשלה הנוכחית היא ממשלת אוסלו מלא על מלא. אגב, גם בתחום ההתיישבות ביו"ש אין לממשלה הזו בשורה. הנתונים קובעים שמספר אישורי התכנון והבנייה שניתנו על ידי ממשלת הימין החזק לא חורג מהסקאלה האומללה של כל ממשלות נתניהו הקודמות, כמו זו של ממשלת בנט לפיד בשנה שעברה.

אלא שהסכנה הגדולה ביותר נמצאת עדיין לפנינו, כי ברור לאן בנימין נתניהו צועד. התשורות המורעלות הנוכחיות לרשות הן חלק משלמי התודה שמעניק נתניהו לנשיא ביידן, על עצם העובדה שהוא מסכים להיפגש איתו בקרוב. נתניהו, ברוב חולשתו, מהמשפט ועד המחאה, נכנע לדרישות ש"ממשלת הערבים והשמאל" של בנט ושקד לא הייתה מעלה על דעתה לקבל.

רק שהוא הולך הרבה יותר רחוק, מנסה להשיג הסכם עם סעודיה בכל מחיר, כדי לזייף מורשת של מביא שלום ואולי גם להשיג עסקת טיעון טובה. והמחיר העתידי יהיה בדחיפת הקמתה של מדינה פלשתינית דה־פקטו, כחלק מהעסקה עם הסעודים. ומי שלא עוצר את הטירוף הזה עכשיו, יהיה שותף ואחראי לכל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר