מהמשטרה ועד לכנסת: סכנת המשבר החוקתי - ומשמעויותיה

בהרכב חסר תקדים של כל 15 שופטיו, יתכנס בג"ץ בשלישי בבוקר לדון בעתירות לפסילת החוק לביטול עילת הסבירות. החוק, שאוסר על בית המשפט לפסול בעילת הסבירות החלטות של הממשלה ושל שריה, הוא השני בחוקי הרפורמה המשטרית עליהם הכריז שר המשפטים יריב לוין, אחרי חוק הנבצרות. כתבי "ישראל היום" מציעים תרחישים אפשריים בכלל הגזרות.

המפכ"ל: "נפעל אך ורק על פי הדין" | איציק סבן על המשטרה

לקראת הדיון בבג"ץ מזהירים בצמרת המשטרה כי בהתבסס על חומרים מודיעיניים, השיח האלים שרווח בימים אלה בחברה הישראלית עלול להסלים ולהגיע לאלימות פיזית. שלא לייחוס ובאופן לא שגרתי, מפנים בכירי המשטרה קריאה לראשי הציבור מכל קצות הקשת הפוליטית לפעול בכל דרך אפשרית להנמכת הלהבות.

כך או כך, המפכ"ל שבתאי ביטא יותר מפעם אחת את עמדת המשטרה ביחס לשאלת הציות או אי־הציות, אם בג"ץ יחליט לבטל את צמצום עילת הסבירות. "ברצוני להבהיר בצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים - למשטרה יש רק מצפן אחד, והוא החוק והדין, תמיד. לפחות כל עוד אני מפקד, יכריע הדין ונפעל רק לפיו".

לקראת הדיון הדרמטי מחר הבהיר המפכ"ל שבתאי שוב כי המשטרה היא גוף "א־פוליטי, מקצועי וממלכתי, הפועל בשוויוניות וללא משוא פנים". בנאום שנשא הבהיר המפכ"ל את עמדת המשטרה ביחס להפגנות: "המשטרה מחויבת לאפשר את מימוש הזכות לחופש הביטוי והמחאה".

משבר? בכלל לא בטוח | שירית אביטן כהן על היסטוריית אי־הציות

תרחישי האימים על "מדבר חוקתי" שיצאו ממכבשי הדפוס של מובילי המחאה, מגיעים השבוע לשיאים של שימוש לקראת הכרעה באחד משלושת הדיונים בבג"ץ. הסכנה מפניה מזהירים מומחים חוקתיים שמזוהים באורך פלא עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית היא אי־ציות לפסיקת בג"ץ, ומשם הדרך לכאוס מערכתי, שבו המערכות בישראל לא יודעות מפי מי הן מקבלות הוראות, קצרה.

אלא שאם נשים את התעמולה בצד, נזכיר כי פסיקה של בג"ץ לעניין חוק הסבירות או הנבצרות לא מייצאים פסיקה שעל פיה הממשלה תידרש לפעול, ולכן אין פה סכנה ל"אי־ציות". פסילת אחד משני התיקונים לחוקי היסוד יכולים להיענות על ידי חקיקה מחדש בכנסת או לחלופין בחוקים אחרים.

כשיו"ר הכנסת לשעבר, יולי אדלשטיין, קיבל מבג"ץ צו המורה לו לכנס את המליאה, אדלשטיין התפטר כדי לא לקיימו – ולא היה כאוס. בשנות ה-50 ציווה בג"ץ לממשלה להחזיר את תושבי הכפרים איקרית ובירעם לבתיהם. ממשלת בן גוריון התעלמה מההחלטה של השופטים,ומשבר? אין.

הלאה, בשנת 2003 הוגשו עתירות נגד הממשלה בעקבות הקיצוץ בקצבאות, הממשלה סירבה להיענות לצו. מי שהוביל את ההתנגדות היה גדעון סער. משבר חוקתי? אין.

מצבור הדוגמאות הוא למעשה קריאה לשינוי השיח שהשתלט כאילו ישראל בדרך למשבר חוקתי. הממשלה, מתוקף סמכויותיה כרשות המבצעת, שואבת את סמכותה מהעם, דרך הכנסת, ובכפוף למגבלות בחוק.

ההתנגשות תייצר דה־לגיטימציה לרשויות | אמיר אטינגר על הכנסת

יממה לפני הדיון המכריע בבג"ץ על צמצום עילת הסבירות, שהוא למעשה דיון בחוק יסוד "השפיטה", עולה השאלה כיצד נראה אותו משבר חוקתי שעליו כל הזמן מדברים ומזהירים מפני התרחשותו. למעשה, מדובר בהתנגשות בין הרשות השופטת – בית המשפט, הרשות המבצעת - הממשלה, והרשות המחוקקת - הכנסת, או לכל הפחות הרוב בכנסת, שמיוצג על ידי הקואליציה.

בתרחיש שבו בג"ץ פוסל חוקי יסוד וחברי הכנסת בקואליציה מודיעים כי הם לא מכבדים את פסקת בג"ץ, גם אם אין לכך השלכה מעשית וטכנית, עצם ההצהרה הזו וההתנגשות הזאת למעשה תייצר דה־לגיטימציה לרשויות השלטון במדינה בקרב חלקי העם השונים, מה שיגרום לאנרכיה.

במידה וחברי הכנסת בקואליציה והשרים לא יקיימו את פסקת בג"ץ, אזי עלולים מתנגדי הממשלה להודיע כי הם לא מכבדים את החוקים שיעברו בכנסת. באופוזיציה כבר אמרו כי ממשלה שלא מכבדת פסיקות שיפוטיות היא לא חוקית ולא לגיטימית.

דוגמא נוספת היא כי במידה שהקואליציה תשנה את הוועדה לבחירת שופטים באופן חד־צדדי, ובג"ץ יפסול את השינוי, במצב של משבר חוקתי שבו כל רשות לא מכבדת את חבריה, למי תהיה מחויבת הנהלת בית המשפט? לשופטים שייבחרו בוועדה של הממשלה, או לפסקת בג"ץ והשופטים שפסלו את אותה ועדה?

מציאות שלטונית שבה הממשלה לא מצייתת לבית המשפט, ומנגד השופטים נוטלים לעצמם סמכות להתערב בחוקי יסוד ולפסול חקיקה של רוב בכנסת, אין סוף להתנגשויות שעלולות להיות בין הרשויות, ומשם הדרך לאנרכיה קצרה.

מסובך, אך לא דרמטי: לבג"ץ יש מספיק כלים | יהודה שלזינגר

ספק אם בתחום הפוליטי משבר חוקתי עשוי להיות דרמטי. על אף ביטול עילת הסבירות, יוכל בג"ץ להמשיך ולבקר את החלטות הממשלה והשרים באמצעות שלל עילות אחרות כגון תום לב, חוסר סמכות, שרירות, שיקולים זרים, היעדר מתן זכות טיעון, מידתיות, אפליה, השתק שיפוטי, ניגוד עניינים, ועוד.

גם בנושא בולט כמו מינויים פוליטיים - משבר חוקתי אינו כה דרמטי.

כיום ידם של השופטים על העליונה באופן מובהק. התיאורים על מינויים פוליטיים כאוות נפשם של הפוליטיקאים אחרי ביטול עילת הסבירות התרסקו כבר אתמול עם ההחלטה של בג"ץ להקפיא את פיטוריו של יו"ר הדואר, למורת רוחם של השרים קרעי ואמסלם.מה יהיה על פעולות ומינויים שיערוך במשרדו? לא ברור.

משבר חוקתי - סיוט לצה"ל | לילך שובל על מערכת הביטחון

במקרה של משבר חוקתי אמיתי, מערכת הביטחון תמצא את עצמה במקום בעייתי במיוחד.

ציות הצבא להוראות ממשלה שאינה מרכינה ראש תחת החוק הינו בגדר דגל שחור, ובעייתית מאוד גם לפי הדין הצבאי וגם לפי הדין הבינלאומי. פעולה תחת ממשלה שאינה מקבלת את פסיקת בג"ץ תפגע עמוקות בתדמית צה"ל, הנחשב לצבא המוסרי בעולם, כמו גם בלגיטימציה הבינלאומית לפעולותיו.

ברמה הביטחונית, פעולות צה"ל יהיו הרבה יותר מוגבלות, שכן בצבא יחלו לעשות שיקול אם לבצע הנחיות של הדרג המדיני וכיצד. ההבנה כי הממשלה והממסד המשפטי לא יוכלו להגן על צה"ל תערער מאוד את ביטחון המפקדים לבצע הנחיות.

בפועל, במקרה של משבר חוקתי אמיתי, קיים חשש כבד להתפוררות הצבא שנשען מאוד על המילואימניקים שלו, שאלפים מהם כבר הודיעו כי אינם מתכוונים להתייצב לאחר ביטול עילת הסבירות.

במקרה של התנגשות עמוקה יותר, טייסים ומפקדים שיחששו מחוקיות הפקודות שיינתנו להם יגרמו לתופעות של סירובי פקודה נרחבים ומצבי השתמטות שונים.

פקידים עלולים לקחת את ניהול המדינה | נטעאל בנדל

"משבר חוקתי" הוא מנעד רחב של אירועים, מאלה שאנחנו רואים כבר כעת ואף אלה שקדמו להם, ועד אירועי אפוקליפסה של התעלמות מוחלטת של רשות אחת מחברתה וכניסה בלתי מבוקרת של זו אל סמכויות זו - באופן שיביא לשיתוקה של המדינה, ולא פחות מכך להכרעת פקידות המדינה והעם באיזו רשות לצדד - המחוקקת והמבצעת או השופטת.

במקרה קטסטרופלי קיצוני כזה, שאינו נראה גם לעין מזוינת בטלסקופ מתקדם, שהוא תיאורטי ופרי דמיון של תסריטאי מותחנים - משהדרג הנבחר החל להתעלם מהחלטות בג"ץ והייעוץ המשפטי לממשלה, פקידי המדינה עלולים לקחת על עצמם את ניהול המדינה.

אלה המצדדים בבית המשפט עלולים אף לפנות אליו לקבלת הוראות אופרטיביות של ממש בניהול המדינה. גם הכרעות שברור היה עד כה שמסורות לידי הדרג הנבחר, יגיעו להכרעה בבית המשפט. לשליטת בית משפט על מדינה אין דוגמה בהיסטוריה המוכרת, להבדיל משליטת כוהנים או פילוסופים. אפשרויות מופרעות וחסרות תקדים שכאלה כוחן יפה לעורר לבבות המנהיגים, השופטים והציבור הרחב לאיפוק ולאחריות - כדי שלא נצטרך להתאזר בחוסר סבלנות שצופן לנו העתיד המדאיג הבלתי נודע.

השתתפו בהכנת הידיעה: איציק סבן, שירית אביטן כהן, אמיר אטינגר, יהודה שלזינגר, לילך שובל, נטעאל בנדל