קונצנזוס שקט בליכוד: נתניהו רק רוצה לצאת מהאירוע

בכיר בממשלת נתניהו הודה באוזניי השבוע: "בלי לצאת מהאירוע המשפטי - אנחנו תקועים. לא יהיו הישגים לממשלה, לא תהיה ממשלה".

לא מדובר כמובן ביריב לוין, אבל זולת שר המשפטים - מדובר בקונצנזוס דו־ספרתי בליכוד, בש"ס, ביהדות התורה ואפילו בקרב חלקים בציונות הדתית ובעוצמה יהודית.

נתניהו יודע שהוא יכול להקפיא את החקיקה המשפטית, כי רוב שותפיו קצו בה, קצו כבר לפני חודשים, אבל הוא רצה לעשות זאת עם נציג מהאופוזיציה - כדי להרגיע את המחאה. גנץ סגר את הדלת כי נתניהו זגזג, ועכשיו ראש הממשלה ינסה להתקדם בכל זאת בלעדיו.

לא מדובר רק במה שהאמריקנים מצפים לו או בגזירת סרטים אדומים על מדשאות הבית הלבן, הבעיות הקיומיות של מדינת ישראל הופכות גדולות מרגע לרגע והממשלה שלו נעדרת את השקט הנדרש כדי לעבוד.

האריתריאים בדרום תל אביב היו קריאת השכמה מהדהדת, מניין הנרצחים בחברה הערבית בדרך לשבור עוד שיא ככל שהימים נוקפים, אתגרי המשילות בנגב והגליל - כל אלה לא יכולים לחכות עוד. לא סתם נשא השבוע גנץ מעין נאום בחירות, אם לא ישתנה משהו דרמטי במנגנון ההפעלה של הממשלה - היא צועדת אל סופה בצעדי ענק.

המחאה השיגה את מטרתה

נכון, המחאה אינה קול העם מירושלים והיא מייצגת את אותם מנדטים שבחרו במפלגות האופוזיציה בניכוי הערבים, היא אפילו לא קולו של הרוב.

אבל היא הצליחה לשתק עמדות קריטיות לתפקודה של מדינה, החל בצבא וכלה בכלכלה. זה אמנם לא נעים להודות, אומרים בשקט־בשקט בממשלה, אבל המחאה השיגה את מבוקשה: רוצים לומר גניזת הרפורמה, אבל מתכוונים באמת לשיתוק הממשלה ולהיעדר היכולת שלה לממש מדיניות, באווירה שמקבלת תמיכה מאסיבית מהתקשורת.

אז נתניהו, כך על פי הפרסומים, ייצא לדרך בלי גנץ ויודיע על הקפאת הרפורמה במטרה לייצר את השקט הנדרש לעבוד. ומי ממתינים ממש מעבר לפינה לחלל העבודה שצפוי להתפנות? נציגי המפלגות החרדיות, כמובן. הם רוצים לקדם חוק גיוס שיאפשר את המשך מדיניות הפטור לתלמידי ישיבה לפני הכל (אולי קצת אחרי הבחירות המוניציפליות).

השאיפה בסביבת נתניהו היא לקבל שלושה כנסי חורף־קיץ־חורף כדי לקדם בהם מדיניות ביטחונית, משילותית, בינלאומית, וכן, גם סקטוריאלית, כזו שתגרום לשותפים שלו לא למהר לוותר על כיסאותיהם סביב שולחן הממשלה. אם דודי אמסלם כבר תומך במתווה הדחייה של נתניהו, גם יריב לוין נדרש ליישר קו.