ממשרד האוצר ועד המשטרה: כל הסיבות לאובדן המשילות בחברה הערבית

המשרד לביטחון לאומי - "איתמר מטפס על הפקידים":

למרות כל הניסיונות של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להטיל את האחריות על אחרים - בשמונת חודשי כהונתו בתפקיד הפשע חוגג, תופעת הפרוטקשן ממשיכה להרים ראש ומקרי הרצח במגזר הערבי שוברים שיאים שליליים. עם מספרים לא ניתן להתווכח.

בן גביר, מצידו, ממשיך להרעיד את המערכת. הוא נלחם בקצינים שלדעתו לא מיישמים את מדיניותו, משתלח כמעט בכל נציגי מערכת המשפט ומקפיד להשמיץ את קודמיו בתפקיד. חטפו ממנו שופטי ביהמ"ש העליון, היועמ"שית, פרקליט המדינה ואפילו היועצים המשפטיים של המשרד שבראשו הוא עומד.

לפני קצת יותר מחודשיים, בן גביר אמר כי התנגדותה של היועמ"שית לביצוע מעצרים מנהליים של בכירי ארגוני הפשע במגזר הערבי היא מקוממת, וכי את חלק ממקרי הרצח ניתן היה למנוע "אלמלא היועצת לא היתה מטרפדת את מעצרם". לדבריו, "הקלות שבה מאשרת היועצת מעצרים מנהליים של נערים שנחשדו בהפרות סדר בחווארה, למול התנגדותה למעצר מנהלי של ראשי מאפיה עם דם על הידיים, היא חסרת אחריות".

הבעיה היא שגם אם תוחלף גלי בהרב־מיארה, לא מן הנמנע שגם בסמכות משפטית אחרת ינהג השר בדרך דומה.

משרד המשפטים - "אפשר לקבל החלטה"?

העובדה שמערכת האכיפה - המשטרה והיועצת המשפטית לממשלה - לא סיימה את הסדרת השימוש ברוגלות במשך שנה שלמה, עד כדי החלשת האכיפה, היא בלתי אפשרית. בסמוך לפרסום דוח מררי, ואף חודשים אחר כך, אולי סביר היה להותיר את המשטרה להילחם בפשיעה ב"חץ וקשת בלבד", כפי שהתלונן המפכ"ל בכנסת. אך בחלוף שנה שלמה?

כאמור, ביולי האחרון טען מפכ"ל המשטרה בדיון בכנסת כי מאז הדוח, הייעוץ המשפטי לממשלה מונע מהמשטרה את השימוש ברוגלות. "קשרו לנו את הידיים", הסביר. "אי אפשר להתייחס אלינו כל הזמן בחשדנות, כאילו אנחנו נעשה שימוש לא חוקי או שלא לצורך באמצעים טכנולוגיים".

אלא שזו אינה חשדנות, אלו עובדות. דוח מררי, על אף בדיקתו החלקית והחסרה, מצא כי הרוגלה שואבת מידע יותר משהותר לה בצו השיפוטי, ונוסף על כך, כי יש בעיה חוקית בסמכויות הפעלת הרוגלות הללו.

אם לא די בכך, בעוד המשטרה הודתה כי נשאב מידע אסור אך לא נעשה בו שימוש, הרי רק לפני חודשיים נחשף כי המשטרה - בניגוד להצהרותיה ובניגוד לנמצא בדוח מררי - דווקא כן עשתה שימוש במידע אסור במסגרת חקירה פלילית. עד שהסמכות החוקית והפעלת התוכנה לא יוסדרו, היועמ"שית אינה מאשרת שימוש שאינו חוקי.

משרד האוצר - "אין לי כסף, אין לי":

שר האוצר והשר (הנוסף) במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' לא רק מדבר אלא גם עושה. בעיקר עושה נזקים לחבריו לשולחן הממשלה.

מתחילת חודש אוגוסט העביר השר שורה של החלטות שהיו שפירשו אותן על סף הגזעניות. הוא עצר את המימון לרשויות מקומיות במגזר הערבי ומנע מהן מענקי איזון, פעולות שעלולות להכניס אותן לגירעון ולהביא לפתחן צרות משפטיות.

בתחילת החודש ניסה להסביר מדוע החלטתו חשובה על אף כל ההתנגדויות של אנשי המקצוע. "מרבית המאבקים בין ארגוני הפשיעה בחברה הערבית היום הם מאבקי שליטה בטריטוריה ובמשאבי המדינה האדירים שמושקעים, בצדק, בחברה הערבית", אמר. "כשהמדינה השקיעה פחות תקציבים בחברה הערבית, לא היה על מה להילחם".

עוד הוסיף: "הניזוקים הראשונים מכך הם אזרחי ישראל הערבים שחיים בפחד, נרצחים, ומפסידים את תקציבי המדינה - שבמקום להגיע לשיפור התשתיות והשירותים המגיעים להם, זורמים לארגוני הפשיעה והטרור".

שר האוצר הגדיל לעשות ולא רק פגע בעיריות המרכזיות של המגזר הערבי חודשים ספורים לפני הבחירות לרשויות המקומיות, אלא החליט לעצור גם מימון לסטודנטים במזרח ירושלים, בטענה שכספי העידוד להשכלה הגבוהה מגיעים לארגוני הפשע והטרור, ומשמשים תאים פוליטיים באוניברסיטאות. המהלך אף זכה להתנגדות של בכירי השב"כ ואפילו של ראש המל"ל צחי הנגבי.

הסיעות הערביות באופוזיציה - "ערבים זה לזה?": 

קריאות הזעם והאצבע המאשימה שראשי המגזר הערבי ונציגיהם בכנסת מפנים כלפי אוזלת ידה של הממשלה, וכלפי חוסר האונים שבו נמצאת משטרת ישראל, צודקות לעיתים קרובות. אך ברוב המקרים חברי הכנסת הערבים נהנים יותר להסית, להשמיץ ולהלהיט את האווירה, במקום להפשיל שרוולים ולהכניס את הידיים עמוק לבוץ.

קריאות לעבר השר לביטחון לאומי וראשי מערכת אכיפת החוק והמערכת המשפטית מעל לדוכן הנואמים בכנסת לא מקדמות פתרון אמיתי. ח"כ עופר כסיף, שהוחלט להעמידו לדין בחשד לתקיפת שוטר, מרבה להציף את הרשתות החברתיות בעימותים עם כוחות הביטחון בשלל הפגנות ברחבי הארץ. זו לא בדיוק הצעה קונקרטית לשיפור התפקוד של משטרת ישראל בטיפול בפשיעה בחברה הערבית.

חברתו למפלגה והיו"ר לשעבר של הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ עאידה תומא־סלימאן, דאגה לרווחתן של נשות עזה, אך שמחה להסתבך ולעלות לכותרות כשסירבה לקיים דיונים בעניינן של חיילות צה"ל בכמה מקרים.

אולי כדאי שישנו את הדיסקט ושיעשו למען הציבור שבחר בהם. ואם זה לא יקרה - הציבור עצמו צריך לברור היטב את נבחריו בעצמו.

המשטרה - "הרוגלה שהתהפכה": 

בשיא פרשת פגסוס, מפכ״ל המשטרה רב־ניצב יעקב שבתאי הזהיר כי לקיחת הכלים הטכנולוגיים מידי המשטרה תפגע קשות במאבק בפשיעה, ובדגש על הפשיעה הערבית. עד אז הצליחו במשטרה למנוע עשרות מעשי רצח מתוכננים בזכות האמצעים המוצלחים שעמדו לרשותם. אך מהרגע שנלקחו מידי שבתאי הכלים - מספר הרציחות נסק.

"פגסוס" היא תוכנת ריגול שפותחה על ידי חברת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO. יצא לה מוניטין שלילי משום שניתן להתקין אותה באופן סמוי במכשירי טלפון - והיו מדינות שהשתמשו בה כדי לעקוב אחרי עיתונאים ומתנגדי משטר.

גם אחרי שוועדת מררי קבעה שנפל פגם בעבודת המשטרה, בארגון סברו כי ישיבו להם את היכולת לעשות את עבודתם ולהציל חיים - אבל זה לא קרה. אין רוגלה. עד היום.

בשבועות האחרונים נערכים דיונים ושיחות בין המשטרה לגורמים במערכת אכיפת החוק לגבי השבת הכלים. במקביל, מתנגדי המהלך במשטרה קוראים להקמת ועדת חקירה ממשלתית, ומנסים לשכנע כי אין מקום לכך. יש שטוענים שהקמתה תגרום לנטישה המונית של חטיבת הסייבר־סיגינט.

אם זה יקרה, על כתפי חוקרי הסייבר תונח משימה הרבה יותר קשה: הם יצטרכו להוכיח כי הכלים היו שוברי שוויון אמיתיים במאבק נגד הפשיעה.