פטור מוויזה לארה"ב? "עכשיו זה הדבר האמיתי": ראיון עם פרויקטור הפטור מוויזות

פרויקטור הפטור מוויזות לארה"ב עוד לא מתיישב אל השולחן בבית קפה ירושלמי, כשסביבנו משפחות וילדים בעיצומו של החופש הגדול, ואני כבר יורה לעברו את השאלה הראשונה (זו שלפחות עשרה אנשים ביקשו ממני לשאול אותו בחודשים האחרונים):

האם אפשר לעצור את התהליך האינסופי בדרך לאשרת הכניסה לארה"ב (ויזה, בלעז) כי אוטוטו הפטור בידינו?

"להערכתי כן", אומר גיל ברינגר את צמד המילים שרציתי לשמוע. "אני מאוד אופטימי, והאופטימיות בנושא הזה נדרשה מהיום הראשון, אבל כרגע אני לא מביים את זה. זה הדבר האמיתי".

ברינגר, סמנכ"ל בכיר ברשות האוכלוסין, גויס לטובת הפרויקט הזה לפני כשנתיים על ידי שרת הפנים דאז, איילת שקד, ובחודש הקרוב אמור להצליח יחד עם שותפים רבים היכן שכולם לפניו כשלו: הכנסת ישראל לתוכנית הפטור מוויזה לארה"ב.

"הפרויקט הזה התחיל באופן פסימי. כל מי שפניתי אליו ואמרתי לו שהפעם זה יצליח, הניח לי יד על הכתף, נעץ בי מבט מלא רחמים ואמר: 'שיהיה בהצלחה'. הדבר המרכזי שהייתי צריך לעשות היה לטעת באנשים את התחושה שאשכרה זה הולך לקרות הפעם.

"הייתי צריך לביים תחושות אופטימיות בתחילת הדרך כדי לרתום את האנשים. בסוף זה לא פרויקט של איש אחד - משרדי ממשלה, רשות אוכלוסין, משטרה, רשות המסים, רשות שדות התעופה, סייבר וצה"ל. אם האנשים האלה לא היו מאמינים לי שיש סיבה לאופטימיות - זה לא היה קורה".

מילות הסיכום של ברינגר מגיעות כעת, אחרי שהפרויקט אכן הגיע לישורת האחרונה, החוקים הנדרשים נחקקו, מערכות שיתוף המידע הוקמו, ובשבועות האחרונים החל פיילוט מעבר לפלשתינים בעלי אזרחות אמריקנית בגבולות ישראל.

בעוד האינטרס של אזרחי ישראל גלוי וידוע - חיסכון של כסף, כאב ראש וביורוקרטיה - מה בעצם האינטרס האמריקני להפוך את ישראל למדינה ה־41 בתוכנית הפטור מוויזות?

"הם רואים את זה קצת אחרת מהישראלים. עבורם זה הסכם של שיתוף פעולה ביטחוני. מבחינת הישראלי, אדם מהשורה שרואה את התור המטורף בדרך לשגרירות ואומר לעצמו 'אין לי כוח לתכנן נסיעה לארה"ב שנה מראש ולשלם 150 דולר לאדם' - כל זה כמובן ייחסך ממנו. הוא יוכל לקבוע טיסה מהיום למחר ולשלם 20 דולר לאדם לקבלת אישור הכניסה.

"אבל מבחינת המדינות, הרווחים גדולים בהרבה - בהקשר של טרור, מלחמה בפשע, סחר בבני אדם, ביטחון טיסות. אנחנו עושים את זה באמצעות מערכות טכנולוגיות חדשות שהוקמו לטובת הפרויקט, משום שהחוק האמריקני לא מאפשר למדינות להיכנס לפרויקט בלי לעמוד בסטנדרט ביטחוני וטכנולוגי גבוה מאוד".

"הטיסות יהיו יותר בטוחות"

למעשה, כניסת ישראל לפרויקט מלווה בצעדי ענק שנעשו לבקשת ארה"ב, מבחינת ביטחון הטיסות והגבולות, אולם השינויים האלה בוודאי ישרתו גם את צורכי הביטחון של ישראל. כך, למשל, אומר ברינגר כי "הטיסות הולכות להיות הרבה יותר בטוחות. לראשונה, ישראל תבדוק כל אדם העומד בגבולותיה אל מול מאגרי האינטרפול - לא רק במקרה של דרכון גנוב, אלא אם הוא מסובך באופן פלילי. נוכל לבדוק את הבאים בגבולותינו, וגם לסרב הגעה עוד לפני שהם עולים למטוס במדינת המוצא (מערכת API).

"מערכת שנייה היא של רשות המכס (PNR), ושם יתקבל מידע עשיר יותר על כל נוסע - אופן התשלום בכרטיסי אשראי, ואפילו דפוסי ישיבה במטוס. נוסף על כך, חתמנו על שיתוף פעולה פלילי עם ארה"ב: בכל שנה ישראל תוכל להעביר עד 2,000 בקשות לבחינה במאגר טביעות האצבעות האמריקני, ולבדוק אם האדם רשום במאגרים שלהם".

מתי כל הטוב הזה קורה? יש כבר תאריך יעד שבו אנחנו רשמית בתוכנית הפטור?

"אני מעריך שבאמצע ספטמבר ישראל תהפוך רשמית למועמדת, ושבועיים לאחר מכן היא תצטרך את אישור ארה"ב כחברה חדשה בתוכנית. שר החוץ האמריקני בלינקן צריך לחתום עלינו כמועמדים בשלב הראשון, ומיורקס, השר לביטחון מולדת, יחתום על כניסה שלנו לתוכנית. לאחר מכן נעבור לשלב נוסף, טכני במהותו, שלהערכת האמריקנים יארך בין ארבעה לשישה שבועות, שבו תיבחן ההתאמה של המערכות הטכנולוגיות שלהם לכניסה של ישראלים ללא ויזה לארה"ב".

דאגות ופתרונות

כאשר כל הבדיקות יסתיימו והאישורים יינתנו, יוכל כל אזרח ישראלי למלא ברשת טופס "הגעה מוקדמת" בתשלום של 20 דולר לאדם, ובתוך 72 שעות לקבל אישור שיהיה תקף לשנתיים, שבהן כבר לא יידרש לתכנן את הטיול הגדול לאמריקה שנה מראש. אלה אכן בשורות מרגשות. צריך להזכיר שישראל מנסה את מזלה להיכנס לתוכנית הפטור כבר יותר מ־15 שנים, ללא הצלחה, והפעם האפשרות הזו קרובה למימוש, כמעט במרחק נגיעה.

זה השלב שבו הגן היהודי והדאגן שלי שואל: האם המתחים בין הבית הלבן לבין הממשלה עלולים להסיג לאחור את המאמצים?

"לא חשתי בזה. אני מנהל את הפרויקט הזה מהיום הראשון ומכיר אותו על רבדיו, ומעולם האמריקנים לא העלו עניין אחר מלבד העניין המקצועי. אני יכול לומר ברמה האישית שהיה לי חשש כזה שזה יצוץ ויעיב, אבל מעולם זה לא עלה. זה מתנהל בצורה מנותקת לחלוטין מכל עניין אחר".

מאז אמצע חודש יולי, כאמור, נכנס לפועל החלק האחרון של ההתארגנות בישראל: שלב הרצה, שבמסגרתו מתאפשרת לראשונה כניסה של פלשתינים בעלי אזרחות אמריקנית לישראל (כתיירים, ל־90 יום), ובשבוע האחרון קיבלו אישור דומה גם תושבי עזה בעלי אזרחות אמריקנית. נדמה כי החלק הזה מעלה את החששות הכבדים יותר בהיבט הביטחוני, אולם בארה"ב הבהירו שזהו תנאי הכרחי.

"בימים האחרונים נשמע בתקשורת כאילו צץ עניין עם הפלשתינים שלא היה ידוע, שעשינו מערוף לאמריקנים ושכאילו גורמי הביטחון מתנגדים", אומר ברינגר, "אז נעשה סדר: התנאי הזה הוגדר על ידי האמריקנים כתנאי בל יעבור מהיום הראשון. עיבדנו אותו הרבה מאוד זמן כי הוא אחד המסובכים ביותר, ולפני שלושה שבועות ישראל התחילה לממש אותו. אף אחד לא הופתע מזה.

"בניגוד לפרסומים שאני קורא ב'הארץ', שמדברים על התנגדות בצה"ל ובשב"כ, אני אומר כאן באופן ברור: לא היתה התנגדות, בוודאי לא לעצם העניין. לגבי פרטיו, זה לקח זמן עד שגיבשנו הסדר שכולם יכולים להיות חתומים עליו. זה היה ברור לדרג המדיני, שמה שהגורמים הביטחוניים לא יאשרו - לא יהיה".

ובכל זאת, איך המעברים האלה לתוך ישראל מתבצעים מבלי לסכן את ביטחוננו?

"המציאות ערב ההסכם היא ש־20 אלף פועלים מעזה יוצאים בכל יום לישראל, ואחרי ההסכם תתווסף קבוצה של כ־130 עזתים, לא בכל יום, לבעלי האישורים (על פי ההערכות, רשומים ברצועה 1,000-500 בעלי אזרחות אמריקנית, רובם כבר לא מתגוררים שם כיום, שא"כ). אז האם שב"כ, שיודע להתמודד עם 20 אלף אנשים שנכנסים בכל יום, לא יוכל להתמודד עם עוד 'חצי אדם' בממוצע שיעבור לישראל ביום? ההבדל הוא לא דרמטי.

"מעבר לכך, אנחנו מכניסים כאן מערכות טכנולוגיות חדשות כדי להתמודד עם האתגר הביטחוני החדש. לא כל המערכות האלה נולדו לצורך ההסכם, אבל בהרבה מהן הפיתוח הואץ כדי לעמוד בדרישות ההסכם. בהרבה מאוד מובנים, הדבר הזה משדרג את ישראל טכנולוגית וביטחונית, ומצעיד אותה לעבר המאה ה־21".

מחויב לעניין

באמצע השבוע החולף עזבה את ישראל משלחת של נציגים מהמשרדים לביטחון המולדת והחוץ של ארה"ב. זו היתה המשלחת האמריקנית החמישית שמבקרת בארץ בשנתיים האחרונות כדי לבחון את ההתקדמות הישראלית, אולם העבודה הקשה ללא לאות נעשית בין ברינגר למקבילתו האמריקנית שנמצאת בארץ. איתה, הוא מעיד, "אני מדבר לא יותר מעשר פעמים ביום, כולל אחרי שאצא מכאן".

ברינגר מתבדח, אך ניכר שהליווי הצמוד של פרויקטור ישראלי על ידי זה האמריקני הוא שחולל את השינוי. "אנחנו פותרים בעיות שצצות כל הזמן, לכן חייב שיהיה מישהו שמחויב לעניין. זה גם מה שמיורקס אמר לאיילת שקד בפגישה ביניהם לפני שנתיים. היא שאלה אותו: 'מה מבדיל בין מדינות שהצליחו להיכנס לתוכנית הפטור לבין אלו שלא?' והוא השיב לה: 'פרויקטור'.

"יש המון רצון טוב מצד הרבה משרדי ממשלה. במשך 15 שנה כולם רצו, אבל זה לא נוהל מלמעלה. הפעם קיבלתי יד חופשית לקדם את הפרויקט ממנכ"ל רשות האוכלוסין הקודם, תומר מוסקוביץ, ומהנוכחי אייל סיסו, וכן מהשרים שקד, דרעי וארבל, ועבדתי בזה במשך שנתיים מבוקר עד לילה ולתוך הלילה".

תגיד, הם יכולים לזרוק אותנו החוצה אחרי שנקבל כבר אישורים?

"ברור שכן. אם לא נעמוד בתנאים מתמשכים של שת"פ פלילי והקשרים אחרים, ברור שזה יכול להיעצר. גם עכשיו בתקופת ההרצה, אם נסגור את השערים לאוכלוסייה האמריקנית ונתנהג באופן לא ראוי, הם יכולים להגיד 'עד כאן'. לפי ההסכמים בינינו, כל מדינה יכולה לעצור את השותפות הזו בהודעה של 30 יום מראש".

אם נסגור את השערים לאוכלוסייה האמריקנית ונתנהג באופן לא ראוי, הם יכולים להגיד 'עד כאן'

קשה לסיים את הראיון עם ברינגר מבלי לשאול אותו, כעורך דין וכמשפטן, וכמי שהיה יועץ לשקד בכהונתה כשרת משפטים, על עמדתו בסוגיות הרותחות בציבוריות הישראלית - אך הוא מתחמק באלגנטיות.

"לי היתה הרבה מאוד ביקורת על עובדי מדינה, שמביעים את עמדותיהם הפרטיות בנוגע לנושאים השנויים במחלוקת, ולכן לא אומר כעת את עמדותיי הפרטיות בנושא חקיקה פרסונלית. אני חושב שכשאתה עובד מדינה, אתה לא אמור להכניס את עצמך לזה".