הכנסת אמנם בפגרה, אבל חוק הגיוס עומד בראש השיח הפוליטי. החוק מעסיק מאוד את חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה.
בקואליציה מגבשים בימים אלה שלושה חוקים שאמורים לעטוף את פטור לומדי התורה משירות צבאי וגם לעמוד במבחן משפטי של בג"ץ. באופוזיציה, בעיקר במחנה הממלכתי, לא אומרים נואש מלנסות להביא לקדמת הבמה את החוק שעליו הם עמלים בתקופה האחרונה. ח"כ גדי איזנקוט הציע לחברים בקואליציה לקרוא לו "מתווה בנימין", ובכך תטושטש סוגיית הקרדיט של יוזם החוק - האם מדובר בבנימין גנץ או בבנימין נתניהו.
גנץ ואיזנקוט מציעים אלטרנטיבה לחוק הגיוס: "נעמיד מנעד רחב של אפשרויות שירות" // מתוך פייסבוק
חוק הגיוס הוא תפוח אדמה לוהט שמתגלגל בישראל כבר עשרות שנים. לא מעט ממשלות בעבר כינסו ועדות, גיבשו חוקים, העבירו אותם בכנסת, ובג"ץ פסל אותם כיוון שלא עמדו בערך השוויון. במשך השנים חוקקו חוקים שקבעו לציבור החרדי מכסות יעדי גיוס - כמות חרדים שתתגייס שתיחשב לכזו המוכיחה השתלבות חרדית ושוויון בצבא, אך החרדים לא עמדו בהן. במשך השנים ניסו להטיל סנקציות על הלא־מתגייסים אך גם זה לא צלח.
אנשי המחנה הממלכתי בראשות גנץ ואיזנקוט יזמו חוק שעשוי לתת מענה הולם לבעיה, חוק שיאפשר לחרדים שירות למען המדינה במסגרות שאינן צבאיות ומתאימות לאורחות חייהם. הבעיה היא שהמחנה הממלכתי כידוע נמצא באופוזיציה, והקואליציה לא מעוניינת להעביר חוק של מפלגת אופוזיציה. איזנקוט לא מתייאש מהאפשרות להביא את החוק ובשבועות האחרונים שוחח עם ח"כים, ביניהם ח"כים חרדים, והציע להם הצעה מקורית שלפיה הוא מוותר על חלקו כיוזם החוק, והחוק ייקרא "מתווה בנימין". כך לא יידעו אם מדובר בנתניהו או בגנץ.
החוק של גנץ ואיזנקוט, שאותו הם כינו "חוק שירות ישראלי", הוא חוק שיוצר הוגנות, אינו מאפשר אי־שוויון ואפליה בין דם לדם, ומאפשר גם לחרדים לשמור על אורח חייהם.
כולם משרתים
על פי החוק, בטווח הארוך כלל הצעירות והצעירים מכלל המגזרים (גם חרדים וערבים) ישרתו את המדינה, החברה והקהילה כחלק מחובתם האזרחית. כלומר, שירות של כשנתיים בצה"ל או במערכות אזרחיות אחרות (בית חולים, זק"א, מד"א, הכשרות טכנולוגיות). השירות ייבנה על בסיס שוויון בחובת השירות, דיפרנציאליות ופרוגרסיביות בתגמול. חיילי צה"ל יזכו לעדיפות הן בתמריצים והן בהוקרה.
מסלולי השירות יותאמו לצרכים התרבותיים של מגוון האוכלוסיות בישראל. מסלולי שירות חובה ייבנו לשאר המשרתים בתחומי בריאות, הצלה, ביטחון פנים, רווחה וחינוך - ויאפשרו לקהילות שונות להשתלב בשירות ובמקביל לשמור על אורח חייהם. בנוסף, כל המשרתים יתקבלו לתפקיד ויוכשרו לקראתו באוריינטציה תעסוקתית ככל הניתן, ומסלולי השירות יתחשבו בצורכי המשק כמנוע כלכלי לשילוב.
החוק שהקואליציה מתכננת להעביר בכנס החורף אמנם יגדיל משמעותית את שכר המשרתים בצה"ל וגם יעודד שילוב חרדים בתעסוקה, אך גם יפטור למעשה את לומדי התורה משירות צבאי ללא יעדים, מכסות או סנקציות. חוק זה עלול להכעיס ציבור גדול ולהבעיר מחאה נוספת בקרב ציבורים נוספים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו