דחיפה קלה אל התהום: בג"ץ עלול להכניס באג למערכת שלטון החוק

זאת לא תהיה הפעם הראשונה שבג"ץ נדרש לדון בתוקפו של חוק יסוד. ניסיון העבר מראה כי הכרסום בעליונות חוקי היסוד הוא תהליך מתמשך: תחילה, במקום להודיע כי לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ אין הסמכות לדון בחוק יסוד - החלו השופטים לקיים דיונים גם בעקבות עתירות נגד תיקונים לחוקי יסוד.

בשלב הבא שופטי בג"ץ כבר התערבו הלכה למעשה בחוק יסוד וקבעו הוראת בטלות בהוראת שעה בחוק יסוד: תקציב המדינה. בדיון על חוק יסוד: הלאום ביקש השופט ג'ורג' קרא לבטל את סעיף 1ג' הקובע כי "מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי".

מחר עלולה להיפרץ גדר נוספת ואחרונה שקיבעה את מעמדם של חוקי היסוד במדינת ישראל אם בית המשפט יפסול את התיקון לחוק יסוד: הממשלה העוסק בנבצרות רה"מ.

לידיעת הקוראים - בהיעדר חוקה במדינת ישראל, חוקי היסוד משמשים את בית המשפט בבואו לבקר את חוקי הכנסת. אפילו אהרן ברק שאב את הסמכות לפסילת חוקים מכוח חוקי היסוד שיש להם מעמד־על.

"אין מקום לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד"

לכן, כשצועקים פה ברחובות במשך שבועות על חשיבות שלטון החוק - מוזר שצריך להזכיר בכלל שמדובר בשלטון המתבסס, ובכן, על אותם חוקי היסוד.

ברגע שבו מתכנסים שופטי בית המשפט העליון לדון בהם, הם מערערים את הבסיס החוקי לפועלם ומכניסים באג למערכת שלטון החוק הישראלית. זו אותה מערכת שרוב מוחלט של הישראלים מבקשים לשמור עליה, גם אם חלקם רוצים להחזיר מעט מהאיזון שנעלם עם השנים בין הרשויות - המחוקקת, המבצעת והשופטת.

למעשה, היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, כתבה את הדברים שחור על גבי לבן בתגובתה לעתירה שתידון מחר: "הכנסת חוזרת בתגובתה על עמדתה המסורתית, לפיה בהיעדר מקור סמכות מפורש בחוק או בחוק יסוד, אין מקום לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד".

עוד מציינת העמדה, כי דוקטרינת שימוש לרעה בסמכות המכוננת יושמה בעבר על ידי ביהמ"ש על חוקי יסוד שהם הוראת שעה, ואילו חוק היסוד האמור מסדיר בדרך קבע את ההליך לנבצרות פיזית או נפשית".

לא כל חקיקה פרסונלית היא קץ הדמוקרטיה

מבלי לגלגל עיניים, ברור כי התיקון לחוק נולד כדי להבהיר את הליך ההוצאה לנבצרות של ראש ממשלה כתוצאה מהדרישות הנוכחיות להוציא את נתניהו עצמו לנבצרות.

אלא שלא כל חקיקה פרסונלית היא קץ הדמוקרטיה, כפי שאמר מי שתמך בחוק הפרסונלי להפליא שנתפר למידותיו של נתניהו על ידי גדעון סער ונועד למנוע ממי שנאשם בפלילים להרכיב ממשלה. היועמ"ש לשעבר מנדלבליט תמך אז בחקיקה מהטעם שהחוק לא יחול רק על נתניהו.

האווירה הדרמטית שבה מתקבלות הערותיהם של נתניהו, לוין וחברים נוספים בקואליציה נגד האפשרות ששופטים יפסקו ויבטלו חוק יסוד מתאימה לקצב שבה מתרחשים דברים במדינתנו הקטנה, שבה החשוב משכיח את הישן וחדשות, ברוך השם, יש ללא הרף.

אלא שהפעם לא מדובר בחדשות מסעירות - נתניהו אמר דברים דומים כשהוגשו עתירות נגד חוק יסוד: הלאום, וכמותו גם לוין. החדשה המסעירה תהיה אם אכן תתקבל עמדת היועמ"שית לממשלה ועתירת התנועה לאיכות השלטון לבטל את חוק היסוד. כדבר הזה לא היה במדינתנו מעולם.

מי שחוששים להתנגשות בין הרשויות צריכים להתחיל את בדק הבית דווקא בבניין רב הרושם השוכן לצד הכנסת.

נקווה מאוד ששופטי העליון יתחמקו מהאפשרות הנוראה שגולגלה לפתחם להכניס את ישראל עמוק יותר למשבר שהיא כבר מצויה בו. בידם הכוח למנוע את הסיכוי, ולו הקטן ביותר, לאי־ציות ישיר לפסיקת בג"ץ. גם אם כבר היו דברים מעולם, באווירה הציבורית הנוכחית מדובר בדחיפה קלה אל התהום.