כך הוזעק רז נזרי לנסח פשרה תוך כדי ההצבעות | מאחורי הקלעים של הדרמה במליאה

המגעים למו"מ עם האופוזיציה על נוסח מרוכך של הצעת החוק לצמצום עילת הסבירות החלו כבר לפני שבועיים. מי שהוביל את המהלך היה שר הביטחון יואב גלנט שחשש מאוד מההשלכות של אישור החוק על צה"ל, שנקרע בין תומכי ומתנגדי הרפורמה כשברקע האיומים לסרבנות מצד טייסים וחילות נוספים.

מרגע שפרסמו אנשי חיל האוויר את מכתב האיום שלהם שלא להתייצב לשירות במידה שהחוק עובר, הבין גלנט כי הדבר מעמיד את הממשלה במצב של חוסר ברירה אלא להעביר את החוק, כדי שלא להיכנע לתכתיב של אנשי מילואים המשתמשים בתפקידם הצבאי בניסיון לכפות על הממשלה והכנסת את דעתם.

לצד העובדה כי הממשלה חייבת, נוכח האיומים, להעביר את החוק, סבר גלנט כי לא יהיה זה נכון שצד אחד ינצח באופן מוחלט ובאופן שהצד השני יובס לחלוטין, כאשר אל מול עיניו עמד ערך הלכידות בצבא, שנפגע קשה כתוצאה ממכתבי הסרבנים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו היה מוכן לפשרה. במגעים שהחלו מול לפיד, הסכים יו"ר האופוזיציה לפשרה במסגרתה ירוכך חוק צמצום עילת הסבירות והקואליציה תקפיא את המשך הרפורמה בשנה וחצי. אלא שיריב לוין סירב לכך בתוקף. לקראת פתיחת ההצבעות במליאה הודיע לפיד שהמו"מ התפוצץ.

הפתרונות של גלנט מול ההתנגדות העיקשת של לוין

למרות שהליך החקיקה החל, החליט גלנט שלא לוותר ולהמשיך לשאוף לפשרה שתפחית את עצמת הכישלון של האופוזיציה. הוא דרש מנתניהו ויריב לוין לתמוך בהסתייגות של האופוזיציה, לפיה עילת הסבירות תגבר על הממשלה בזמן שמוכרז מועד לבחירות והממשלה הופכת למעשה לממשלת מעבר. נתניהו הסכים אולם לוין סירב בתוקף.

אחרי שההסתייגות הזו עברה, והקואליציה הפילה אותה בהצבעה, הציע גלנט פתרון אחר לפיו תעלה הקואליציה הסתייגות חדשה, לפיה החוק יכנס לתוקף בינואר 2024 ולא באופן מידי. הרעיון מאחורי ההצעה הוא לאפשר לצדדים זמן נוסף להידבר בחמישה חודשים הבאים ולהגיע לנוסח מוסכם בטרם החוק יכנס לתוקפו. נתניהו הסכים אולם לוין התנגד.

למרות התנגדות שר המשפטים, ניסה גלנט בכל זאת לקדם את הצעתו. הוא ניגש במהלך ההצבעות במליאה ליאיר לפיד ולבני גנץ והציג להם את הצעת הפשרה החדשה. שניהם הסכימו מייד, אולם חששו כי גורמים אחרים באופוזיציה, ששללו מלכתחילה מגעים עם הקואליציה, כמו אביגדור ליברמן ומרב מיכאלי, יסרבו לכך.

ההקפצה של נזרי

יצוין כי ללא הסכמה של כלל סיעות האופוזיציה לא ניתן היה להוציא את ההצעה לפועל, מאחר שההסתייגות החדשה הייתה מאלצת את עצירת החקיקה במליאה, וכינוס וועדת החוקה מחדש, תהליך שלא היה יכול להסתיים עד לסוף המושב ללא הסכמה מלאה של הקואליציה והאופוזיציה גם יחד. 

תוך כדי שיחותיו של גלנט עם לפיד, גנץ, דרעי, וייתר ראשי המפלגות על מנת לקדם את התיקון לחוק, ערבו הצדדים את המשנה לפרקליט המדינה לשעבר רז נזרי שהחל בניסוח התיקון לקראת הבאתו להצבעה. אלא שבסופו של דבר, בשל התנגדותם של יריב לוין ושמחה רוטמן, וכן ההתנגדות הצפויה באופוזיציה - של ליברמן ומיכאלי, שלא יצטרפו להסכם ויטרפדו את המהלך - ההסכם לא יצא לפועל והחקיקה עברה בקריאה סופית. 

עד הרגע האחרון התלבט גלנט אם לתמוך בהצבעה או להתנגד ואז להתפטר מתפקידו, ולבסוף החליט כי שיקום צה"ל חשוב יותר כעת ולפיכך תמך בחוק.