נתניהו וגלנט לא יכולים להיכנע לסחטנות מיליטריסטית

ביום רביעי שעבר עמד נשיא המדינה ואמר בפני הקונגרס האמריקני כי "ישראל היא מדינה שמתגאה בדמוקרטיה התוססת שלה, בהגנה על מיעוטים, זכויות אדם וחרויות אזרח, כפי שנקבע בידי הפרלמנט שלה – הכנסת, וכפי שנשמר בין היתר על ידי בית משפט עליון חזק ומערכת משפט עצמאית".

בא למחרת מי שהיה ראש השב"כ ובראיון רדיו מודיע שהוא תומך בסרבנות כי יש לעצור את החקיקה "בכל דרך" ומאשים את ראש הממשלה, כהרגלם של ראשי מערכת הביטחון בדימוס, בפגיעה בביטחון. כשאדם כזה בא באמירה כל כך קיצונית, הוא אומר שהמשטר והממשלה אינם לגיטימיים. במלים אחרות, הוא אומר שנשיא המדינה עומד ומשקר מול העולם באומרו שישראל היא מדינה דמוקרטית. למעשה, נדב ארגמן וחבריו הלשעברים במערכת הביטחון, הם שמאיימים על הדמוקרטיה תוך הסתמכות על התארים הביטחוניים שלהם.

ביום שישי, גם תוך סתירה למציאות ולאמירות של כל משקיף אובייקטיבי ולא מוסת, שוב מוצג בפני עם ישראל מכתב של סרבנים מקרב לוחמי האוויר. כלומר, ישראל בסוף השבוע הנוכחי דמוקרטית; ביום שני לאחר אישור החוק לצמצום עילת הסבירות היא תחדל להיות דמוקרטית. זאת שיטת הלוחמה לפי הדוקטרינה המהפכנית הקומוניסטית מבית מדרשו של לנין: זה או דמוקרטיה או דיקטטורה. האסטרטגיה היא של קיטוב.

1,142 החותמים ( כמספר העמודים ברומן "ימי ציקלג"), בהנחה שיש אנשים אמיתיים מאחורי הנתונים, מרימים ידם על הדמוקרטיה. הם חייבים לדעת שהמעשה שלהם מאיים על מרכז החיים הדמוקרטיים בישראל – הפרלמנט, היא הכנסת. האם לא מובן לכל אדם סביר, שהממשלה לא יכולה להיכנע לסוג כזה של סחטנות מיליטריסטית?

בשם תפקידם הצבאי בהגנת העם והמדינה, הם מבצעים נוהל מעין נוהל מעצר חשוד: "עצור! או שאני יורה". לכן הצעד הראשון של ראש הממשלה והממשלה עם הרוב הקואליציוני שלה כדי לפרק את הצבא הפרטי הזה, הפלמ"ח בגרסת 0.2, הוא להעביר את חוק צמצום עילת הסבירות ללא שהות. לאחר מכן, תעמוד ההנהגה בפני אתגר של כיצד מתמודדים בפועל עם הסרבנים.

הסרבנים המילואימניקים הצליחו במרוצת החודשים האחרונים להשפיל את כבוד חיל האוויר, החיל האהוב והנערץ, עד עפר. לפני 50 שנה רשם חיל האויר לראשונה אי־הופעה, בייחוד ביום הראשון הגורלי של מלחמת יום כיפור. היום יש בין לוחמי האויר בדימוס כאלה שרוצים להזהיר את עם ישראל מראש כי באתגר המלחמתי הבא, החיל יעדיף את מסורת המחדל ושוב ירשום אי־הופעה.

במשך 75 שנים, מאז קום המדינה, המערכות השונות במדינה שוטפות את מוחם של האזרחים עם השבועה של "לעולם לא עוד". למה התכוונתם, רבוייסיי?! שזאת סיסמא ריקה? שזה תלוי בזה שאם הרכב הממשלה לא מוצא חן בעיני, אז מערכת הביטחון לא תעמוד להגנת העם? ישראל איננה ארצות הברית, שמנהלת את מלחמותיה בארצות אקזוטיות כמו אפגניסטן או ויאטנאם או עיראק או אוקראינה באמצעות צד גימ"ל; ישראל מנהלת את מלחמותיה על הגדרות, כשמעברן אויב איראני ואיסלאמיסטי וג'יהאדיסטי.

המערכת מגינה על הבית ממש, על המשפחה. אז נא להפסיק לנהל מבצעי לוחמה פסיכולוגית על אזרחי המדינה שלכם, וכמאמר השיר: אולי תרדו שם?!