למרות שידע מראש: המשנה ליועמ"שית כיהן כיו"ר מכרז שבחר בעובד שלו לתפקיד

גיל לימון כיהן כיו"ר ועדת מכרזים לתפקיד שבו התמודד ונבחר עובד הכפוף לו ישירות במשרד המשפטים • אותו עובד נבחר לתפקיד בתמיכה גם של שאר חברי ועדת המכרזים • מטעמו של לימון נמסר בתגובה: "ההיכרות היא על רקע מקצועי בלבד, אין יחסי חברות או כל זיקה אחרת שמנעה מד״ר לימון לשבת בוועדת המכרזים" • הנציבות מסרה: "הנושא בבדיקה"

ד"ר גיל לימון. צילום: אורן בן חקון

המשנה ליועץ המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, כיהן ביום שלישי האחרון כיו"ר ועדת איתור (ועדת מכרזים) לבחירת היועץ המשפטי של משרד המורשת, זאת למרות שידע מראש כי עובד הכפוף אליו במשרד המשפטים, עו"ד חנן ארליך ניגש להתמודד על המכרז וגם בסוף נבחר לתפקיד.

למעשה, גיל לימון ישב כיו"ר ועדת איתור אשר ראיינה את עו"ד חנן ארליך אשר משמש כממונה על התמיכות הממשלתיות בתרבות והמורשת במחלקה למשפט ציבורי - מנהלי במשרד המשפטים אשר בראשה עומד גיל לימון.

ערוץ הכנסת

השלב האחרון של מכרז לתפקיד יועץ משפטי של משרד ממשלתי כרוך בראיונות של המועמדים מול ועדת איתור הנקראת ועדת מכרזים, אשר מונה את אחד המשנים של היועמ"שית לממשלה, מנכ"ל המשרד הרלוונטי, יועץ משפטי של משרד אחר ונציג איגוד המשפטנים. בסוף הראיון הבוחנים בועדת המכרזים מנקדים את המועמדים ולאחר מכן דנים במועמדים אשר קיבלו את הציון הגבוה ביותר.

תהליך שנוגד את החוק?

לא בטוח אם מדובר במהלך שנוגד את החוק, לפי טענת גיל לימון, ההיכרות המוקדמת בין השניים אינו עולה לרמת הניגוד עניינים לפסילת המכרז וכן הוא אומר כי הודיע על ההיכרות המוקדמת לשאר חברי הוועדה בתחילת הראיון עם המועמד. אך ללא ספק מדובר במהלך אשר כלול במראית עין שלילית ונשאלת השאלה מדוע גיל לימון אשר ידע כי עובד הכפוף לו מתמודד על התפקיד לא פסל את עצמו ונתן למשנה אחר של היועצת המשפטית לכהן בוועדה?

גיל לימון, צילום: אורן בן חקון

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה עמד על הבעייתיות בכך שבוועדת מכרזים יש היכרות מוקדמת בין מועמדים וקבע כי המדד הוא בכך שלא תהיה דעה קדומה על מועמד אשר לא יכולה להשתנות במכרז זאת כדי שיהיה אפשר לדון בכל מועמד בצורה נקייה ולשכנע את חברי ועדת האיתור.

"אין אנו מתעלמים מכך, כי בוועדות בוחנים למכרזים פנימיים ולעיתים אף למכרזים חיצוניים, יושבים באורח תדיר אנשים המכירים את המועמדים, לעתים היכרות רבת שנים. היכרות זו עשויה להיות כרוכה בהתרשמות קודמת, בהערכות ובידע אודות המתמודדים. אולם, גם אז, על חברי הוועדה להשתדל ככל האפשר להשתחרר מדעות קדומות ולגשת להחלטה, כלשון בית-המשפט העליון, "בלב פתוח ובנפש חפצה", נכתב בהנחיית היועץ למשפטי לממשלה.

עוד נכתב בהנחייה כי אדם אשר הגיש חוות דעת בכתב או המליץ על מועמד לאותו תפקיד לא יכול לכהן בוועדת המכרזים ולבחון אותו. לימון אמנם לא היה בין הממליצים או כתב חות דעת ספציפית בשביל עו"ד ארליך לטובת המכרז, אך ועדת המכרזים עיינה גם בהערכת עובד שנתית שלימון כתב על עו"ד ארליך מתוקף העובדה שהוא ממונה עליו. האם זה נקרא לבוא למכרז ב"לב פתוח ונפש חפצה"?

"הנושא בבדיקה"

יש לציין כי במקרה הספציפי הזה, עו"ד חנן ארליך הוא איש מקצוע ברמה גבוהה וגורמים בועדת המכרזים אשר ישבו כבוחנים לצד גיל לימון אמרו כי הוא היה בעל ידע מקצועי רחב והיה מתאים לתפקיד בפער גדול על שאר המועמדים כך שבחירתו נעשתה בפה מלאה בקונצנזוס של כל חברי ועדת המכרזים.

ועדת חוקה חוק השפיטה הסבירות בכנסת ישראל, צילום: יונתן זינדל/פלאש90

אך מבלי קשר לבחירתו של ארליך, לא ברור מדוע למען הסדר הטוב, עו"ד גיל לימון לא בחר להימנע מלדון בעובד הכפוף לו לכל הפחות משום בעיה של מראית עין ויתרון שזה נותן לו על שאר המועמדים.

מנציבות המדינה נמסר בתגובה: "הנושא בבדיקה".

מטעמו של המשנה ליועמ"שית גיל לימון נמסר בתגובה: "ד״ר לימון הוא הממונה על עו״ד ארליך במשרד המשפטים וההיכרות ביניהם היא על רקע מקצועי בלבד. אין ביניהם יחסי חברות או כל זיקה אחרת שמנעה מד״ר לימון לשבת בועדת המכרזים. עוד יצוין שד״ר לימון עדכן את חברי הוועדה בתחילת הישיבה על העובדה כי הוא ממונה על עו״ד ארליך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר