החיכוכים בקואליציה עלולים להעיב על הצלחותיה

פרק הזמן המקובל להתייחסות סלחנית כלפי ממשלה חדשה הוא מאה ימים. הממשלה הנוכחית קיימת אמנם רק חודשיים אבל הכיוון שאליו היא הולכת ברור כבר כעת: אגרוף מגובש ומאוחד בנושאים האזרחיים והמשפטיים, וחיכוך תמידי שלא ייפסק בנושאים המדיניים והביטחוניים.

אתמול (שני) העניקו מפלגות הקואליציה תמונה מושלמת שתלווה את הקדנציה הקרובה, כנראה עד תומה. סיעת עוצמה יהודית עולה לאביתר, מחרימה את הדיון בכנסת בהשתתפות ראש הממשלה ומצטרפת למפלגת הציונות הדתית במחאה על אוזלת היד הביטחונית. ובאותו היום ממש מתייצבים חברי אותן מפלגות בוועדת החוקה ונלחמים לצד שמחה רוטמן על הרפורמה המשפטית שיזם יריב לוין.

לפני הכל פרופורציות: הרכב הממשלה הזאת טוב שבעתיים מזו הקודמת. מלבד נושאי הביטחון וההתיישבות כלל מרכיבי הקואליציה מסכימים על כל היתר. אם יש היום בממשלה שתי דעות דומיננטיות, בממשלה הקודמת היו לפחות 8. ועדיין החיכוך בין הציונות הדתית ועוצמה יהודית מצד אחד, לליכוד מצד שני, עשוי להביא ללא מעט בעיות פוליטיות בהמשך.

ברשימת הכישלונות עד כה של הממשלה אפשר למנות את התסיסה הביטחונית, הביטחון האישי שטרם שוקם, ההסברה הלקויה שמביאה לפילוג בעם נוכח הרפורמה המשפטית, והעובדה שההרגשה היא שאין מי שדואג באמת ליוקר המחייה.

בקרב בין הממשלה למערכת המשפט אפשר לרשום כרגע שוויון: מצד אחד הרפורמה מתקדמת וחלק אחד שלה כבר אושר בקריאה ראשונה. עם זאת, נכון לעכשיו ידה של מערכת המשפט על העליונה בכמה תחומים: היועצת המשפטית לממשלה ממשיכה להכתיב מדיניות לראש הממשלה ולשרים - מנעה שימוש בתקציב המדינה להסברת הרפורמה המשפטית, מנעה מנתניהו לעסוק ברפורמה, היועמ"ש של האוצר תקע חלקים מהרפורמה של שלמה קרעי בתחום התקשורת, וגם אריה דרעי עדיין לא שר בממשלה למרות הניסיונות הבלתי פוסקים של הקואליציה למנותו.

קידום הרפורמה המשפטית בקריאה ראשונה אינה ההישג היחידי של הממשלה. העובדה שהצליחה לאשר את תקציב המדינה בממשלה בתוך 60 יום מכינונה הוא הישג מרשים. גם ההחלטה של עומאן לאפשר לטוס מעל תחומה. שלא לדבר על ההישגים בתחום ההתיישבות עם הכשרתם של 9 מאחזים ואישורי הבנייה ל־9,000 יחידות דיור.

גם ההשגה לאחור של נזקי הממשלה הקודמת כמו ביטול המס על השתייה המתוקה והכלים החד־פעמיים, ביטול רפורמות הכשרות והגיור, נזקפים לטובת הממשלה הנוכחית. ועדיין, סביר להניח שהממשלה הנוכחית תיבחן בראש ובראשונה על המערכה שתנהל מול איראן.

בעוד ארבע שנים מהיום, במידה שאיראן תאחז בפצצה גרעינית ראשונה, יהיה זה כישלון קולוסאלי בקנה מידה היסטורי. ומאידך, הצלחה בתחום תהיה הצלחה לדורות. זה יחד עם עוד הישגים שהממשלה רשמה לעצמה כיעד: נורמליזציה עם ערב הסעודית, פתיחת שוק התקשורת המוטה, וכמובן, איך אפשר בלי להזכיר, את הרפורמה המשפטית.