"חוק האפליה": הכל נמצא בפרטים הקטנים

נתחיל מהסוף. חוקי היסוד נתונים לפרשנות של שופטי בית המשפט העליון וזו יכולה להיות יצירתית במיוחד. כך למשל נקבע בבג"ץ לגבי העתירות נגד סעיף 7 לחוק יסוד הלאום הקובע כי המדינה תקבע התיישבות יהודית, כי הסעיף הוא הצהרתי בלבד ולא ניתן באמצעותו לקדם רק התיישבות יהודית ולהפלות את שאינם יהודים.

פרשנות שיפוטית אינה רק מאיינת סעיפי חוק, אלא גם בוראת אותם, המפורסם שבהם הוא ערך השווין שהוכר בבג"ץ כזכות יסוד הנלמדת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אף שהמחוקק בחר שלא לחוקקו. בפסק דין ירדור אפשר בג"ץ לוועדת הבחירות לפסול מפלגה ערבית אף שלא היתה לה אז סמכות בחוק לעשות זאת. מכאן לשתי אמירות סותרות: הראשונה, גם אם תוסר "הסתה לגזענות" כעילה לפסילת מועמדים לכנסת, אם תקום בישראל מפלגה נאצית ימצא בג"ץ את הדרך לפסול אותה. שנית, אם תקום כזו ותזכה לאהדה ציבורית, פסק דין כזה של בג"ץ ממילא לא יעצור בעדה - בניגוד לשניתן להבין ממאמרה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בספר החדש "זיכרון ומשפט". כלומר, הדיון הציבורי ממילא אינו עוסק במקרי הקצה.

בג"ץ קבע ב־1999 לגבי יו"ר מפלגת בל"ד כי "התקרב ח"כ בשארה קירבה מסוכנת אל הגבול שאין לחצות אותו", אך אפשר לו להתמודד לכנסת. כך לאורך השנים צלחו בל"ד וחבריה, כמו חנין זועבי והיבא יזבק, עתירות למניעת התמודדות לכנסת, לפי שופטי בג"ץ אלה התומכים ופועלים לשלילת אופיה היהודי של ישראל נמצאים "על הגבול אך לא חוצים אותו".

ב־2019 איבד השופט דוד מינץ סבלנות וכתב את שרוב אזרחי מדינת ישראל יודעים: "אין מקום לספק כי רשימת בל"ד חותרת בגלוי תחת היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, ותומכת בריש גלי במאבק מזוין של ארגון טרור נגד ישראל". מה שהשופטים מינץ וסולברג ומרבית אזרחי ישראל מבינים, כי בל"ד תואמת לעילות הקבועות בחוק היסוד לפסילת מועמדים ומפלגות לכנסת, מרבית השופטים לא מבינים.

ממשלת הימין המסתמנת, כמו שרמזו השופטים, סוברת כי בג"ץ נוקט גישה מפלה ומחמיר עם יהודים. גם אם זה נכון, ואפשר להתווכח, האם הסרת "הסתה לגזענות" כעילה לפסילה היא הפתרון? מבין כל אתגרי התקופה, משאבי קואליציית הימין יושקעו בהתרת הרסן? דומה כי יש לקיים על כך דיון נוסף.

שירות במחלוקת

הצעת חוק נוספת המתעתדת להיכנס לספר החוקים תאפשר לבעל עסק לסרב להעניק שירות, כזה אשר סותר את ערכיו, ושוב: החוק יאפשר לבעל עסק לסרב להעניק שירות אשר השירות עצמו נוגד את אמונתו, ולא מבקש השירות. כל אדם יהיה רשאי לרכוש שירות מכל עסק, אך לא יהיה רשאי לרכוש כל שירות.

בימים האחרונים פורש החוק כמי שמכוון נגד להט"ב. זו אפשרות, שכן מרבית הפסיקה בנושא עד היום אכן עסקה בהיבט הזה. אך הצעת החוק מבקשת לחזק את קניינו הפרטי של האזרח ואת ערכיו. האם נכון לחייב בעל בית דפוס מכפר קאסם להדפיס מודעות לכנס של ארגון להב"ה? עו"ד דוד פטר מפורום קהלת תהה אם ניתן "לדרוש מקופירייטר טבעוני לעשות מיתוג לזוגלובק?".

אלוהים או השטן יהיו בפרטים הקטנים, כיצד המחוקק יבטיח בניסוח החוק את בידוי חששם של המתנגדים לו, כלומר: להבטיח שעסקים בישראל לא יוכלו להפלות אוכלוסיות, כדי שלא תיפתח האפשרות להפליה על פי זהות מזמין השירות.