הטרור שאולי יכריע את הבחירות

אל שני 'השחקנים' שיכריעו את הבחירות הללו – אחוז החסימה ואחוז ההצבעה בסקטורים השונים – הצטרף בישורת האחרונה 'שחקן' נוסף, שלמפלגות אין כל שליטה עליו: הטרור. מראות שני הפיגועים האחרונים, שלשום בגבעת האבות בקרית ארבע, ואתמול באזור ים המלח, קשים מספיק וקרובים מספיק ליום הבוחר, כדי שיישארו צרובים בזיכרונו של הציבור. ניסיון העבר מלמד שממציאות כזאת, מרוויחה בדרך כלל האופוזיציה, במקרה זה 'גוש נתניהו'.

לפחות שלוש פעמים הכריעו בעבר פיגועים של הרגע האחרון מערכות בחירות. ב-30 באוקטובר 1988, יומיים בלבד לפני יום הבוחר, (עיצומה של האינתיפאדה הראשונה) נשרפו למוות רחל וייס ושלשת ילדיה מבקבוק תבערה שמחבל השליך על אוטובוס באזור יריחו.

החייל דוד דלרוזה שניסה להצילם, נפטר כעבור חודשיים מפצעיו. הפיגוע הקשה אירע אמנם בשעה ששמיר היה ראש ממשלה, אבל שר הביטחון שלו יצחק רבין, נתפש כמי שנושא באחריות לגל הפיגועים והליכוד ניצח על חודו של מנדט. שמיר הרכיב ממשלה.

ב-1992 היה זה יצחק שמיר מהליכוד  שהפסיד את השלטון, כמה שבועות לאחר הפיגוע שבו נרצחה בטיילת בבת ים,  הלנה ראפ בת ה -15. ההפגנות הסוערות שהתפתחו בעקבות הרצח והעובדה שיצחק רבין ומפלגת העבודה היטיבו לנצל את תחושת חוסר הביטחון הקשה שפשתה אז בציבור הביאה לניצחונם בבחירות.

ההסלמה השפיעה על הבוחרים

בסוף מאי 1996, חודשים אחדים לאחר רצח רבין, ניצח יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו את שמעון פרס בבחירות אישיות. ברקע, התחולל גל פיגועים שבו נרצחו עשרות ישראלים ומאות נפצעו. ההסלמה השפיעה על הבוחרים. רבים השתכנעו שנתניהו 'טוב ליהודים' ויתמודד עם הטרור טוב יותר מאשר פרס. נתניהו ניצח.

שר הביטחון בני גנץ והגוש שלו, עשויים/עלולים לסבול עתה בדיוק מאותה תסמונת. גם גנץ וגם הגוש שלו, עשויים להפסיד קולות יקרים. ככל שהדבר ישמע מוזר, הסקרים מלמדים שיש עתה שני פלחים קטנים של מתלבטים: האחד בין גנץ לבן גביר, והשני בין גנץ לשקד. שניהם עשויים להפנות עתה עורף לגנץ, שבלאו הכי אינו פופולרי במחוזות הימין האידיאולוגי, על רקע תמיכתו העקרונית בהקמת מדינה פלשתינית, הקפאת או האטה של ההתיישבות היהודית ביו"ש וטיפול נרפה במאסות הבניה הלא חוקית של הפלשתינים בשטחי סי, ביהודה ושומרון.

בימין האידיאולוגי זוכרים עדיין כיצד גנץ ניסה בסיבוב הבחירות השני להכשיר את 'המשותפת' ולבסס קואליציה עליה. רק יועז הנדל וצבי האוזר הצילו אז את גנץ ואותנו מהסתמכות הזויה על תומכי השהידים. השניים שילמו על כך, שנתיים מאוחר יותר, בהרחקתם מהרשימה שבראשותו. שרשרת הפיגועים הנמשכת, ימים ספורים לפני הבחירות, פוגעת אפוא באלקטורט של גנץ ובגוש הוא משתייך אליו. היא מסייעת לגוש נתניהו.