המפלט האחרון: לשקד לא הייתה ברירה אלא להשתחרר מאחיזתו של הנדל שהוריד אותה למצולות

הדרמה שחוללה אתמול איילת שקד בפרידה הדרמטית מהחתן הטרי - יועז הנדל - היתה צעד בלתי נמנע. צעד של אדם המנסה, ברגע האחרון, להשתחרר מאחיזתו של מי שמושך אותו למצולות. לא בטוח שרפלקס החיים הזה יצליח להביא את שקד מעבר לאחוז החסימה, אבל הטעות הטקטית החמורה של הנדל לא הותירה לה ברירה.

אין הרבה חילוקי דעות אידיאולוגיים בין הגרושים הטריים, פרט למרכיב אחד, הרה גורל: השאלה - האם תיתכן חבירה לממשלת ימין עם נתניהו אחרי הבחירות? הנייט המוחלט של הנדל, בכל תסריט, בכל נסיבות, הוא שעמד להטביע גם את שקד. כי אין היגיון בשלילה המוחלטת, לא מהותית ולא פוליטית. לכן איש מהמצביעים הפוטנציאליים לא קנה את נוסחת ממשלת האחדות של הנדל, והתוצאות ניכרו בסקרים - חרקירי אלקטורלי. 

יושבת עם כולם

מפלגות הרי באות לעולם כדי להשפיע ברוח תפיסת העולם שלהן, הן לא מתיימרות לקבוע הכל. שותפים קואליציוניים בלתי סימפטיים, אפילו נוכלים סדרתיים, הם שם המשחק. החוכמה היא איך מקדמים את האידיאולוגיה שלך גם עם שותפים שחושבים אחרת, ואפילו עם פוליטיקאים לא ישרים כמו בנימין נתניהו. ומי שישב בקואליציה עם העבודה, מרצ ורע"מ לא יכול לפסול שותפות עם הליכוד והציונות הדתית.

ובכל זאת, לאיילת שקד יש סיכוי משמעותי להגיע לכנסת הקרובה ולקבוע את הקו של הממשלה הבאה. הסיכוי נובע מכך שהרבה אנשים אוחזים בתפיסת העולם שלה והם לא יכולים להצביע לאף מפלגה אחרת. הם נמצאים בימין, הקשה או הרך, ולכן לא מעלים על דעתם לבחור במפלגות שמאל מובהקות או סמויות. לא למרצ ולעבודה, אבל גם לא לידידי הרשות הפלשתינית - גנץ, איזנקוט ושותפיהם החדשים, שהיו פעם בימין. גם לא ליאיר לפיד, שאין כל הבדל בינו לבין פרויקט המחנה הממלכתי. 

איילת שקד ביצעה טעויות פוליטיות בקריירה שלה, בוודאי כשצעדה לאחרונה עם הקו השגוי שהכתיב יועז הנדל. אבל היא מגשימה זה שנים, באפקטיביות ובנאמנות, את אמונת רבים ממצביעי הימין ולא רק הם: נחישות מדינית והתיישבותית, כולל התנגדות ברורה למדינה פלשתינית; חירות כלכלית וריסוק יוקר המחיה באמצעות הורדת מסים ורגולציה; מתינות ופלורליזם דתיים; תיקונים בממשל ובמערכת המשפט כן, אבל לא להרס בשירות האינטרסים של משפחת נתניהו.

תמהיל כזה לא קיים אצל אף אחד אחר, ומבחינת רבים - ללא מי שיוביל את התבשיל הזה, הם מרגישים יתומים. לכן הצ'אנס של שקד הוא חוסר האלטרנטיבה של ישראלים טובים ורבים. אין הרי גלולות חזקות מספיק שיסייעו להם להתגבר על ההרעלה או הבחילה שכרוכות בהצבעה לכל אחת מהמפלגות האחרות. לכן אין להם גם מה לחשוש מאחוז החסימה, מקסימום ילך הקול שלהם לפח, כאילו לא הצביעו. ואם כל מי שמחזיק מהשקפת העולם ומהביצועים של איילת שקד יחשוב כך, היא תמריא הרבה מעבר לאחוז החסימה.