מפולגים ומשוסעים: תמונת מצב מדאיגה על החברה הישראלית - אך התקווה לאחדות קיימת

ימים אחדים לפני תשעה באב מפרסמת תנועת "פנימה" את "מדד השנאה והקיטוב" - מיפוי הפילוגים והשנאות בחברה הישראלית. מהמדד שיפורסם מחר ב"ישראל השבוע" עולה, בין היתר, כי 51% מהציבור שונאים את חברי הכנסת. 81% מהציבור מוכנים שנבחרי הציבור שלהם יתפשרו על חלק מעקרונותיהם בתמורה לאחדות, מדובר בכ־98% ממצביעי מפלגות יש עתיד וכחול לבן ובכ־64% ממצביעי מפלגות הליכוד והמשותפת.

נוסף על כך, 34% מהציבור שונאים עיתונאים, 34% שונאים שופטים, 20% שונאים את ראשי הערים והרשויות המקומיות ו־17% שונאים שוטרים. את הסקר עבור "פנימה" ערך מכון דיירקט פולס.

שנאת מיעוטים

1,954 שנים אחרי חורבן בית המקדש השני, בשל מה שחז"ל תיארו כ"שנאת חינם", ממשיכים השסעים והפילוגים - כשאלות מחקר וכמוקד לבירור מעמיק - להעסיק רבים.

בכתבה שתתפרסם מחר מראיין נדב שרגאי על שנאת חינם בדורנו את הרב שי פירון, נשיא "פנימה", את ישראל הראל מייסד מועצת יש"ע ומי שלאחר רצח יצחק רבין יזם את "אמנת כנרת" וכן את "אמנת גביזון־מדן" להסדרת יחסי דתיים־חילונים בישראל, וכן את ההיסטוריונית כלת פרס ישראל פרופ' אניטה שפירא.

על פי "מדד השנאה", 62% מהישראלים סבורים ש"התקשורת תורמת הכי הרבה לשנאה וקיטוב", 31% סבורים שהרשתות החברתיות הן התורמות המרביות לכך, ו־24% רואים במערכת המשפט ואכיפת החוק את הגוף שתורם הכי הרבה להעמקת השסעים והשנאה.

החברה הישראלית גם נוטה לשנוא מיעוטים: 40% מהישראלים נוטים לשנוא את הערבים, 20% את החרדים, 17% את המתנחלים ו־13% את קהילת הלהט"ב. גם השד העדתי עדיין איתנו: 64% סבורים שגם היום קיים שסע בין מזרחים לאשכנזים, 33% מהישראלים נוטים לשנוא את יוצאי ברית המועצות, 30% נוטים לשנוא מזרחים, 26% נוטים לשנוא אשכנזים ו־11% נוטים לשנוא יוצאי אתיופיה.

מחלוקות במשפחה

בכתבה יובאו נתונים גם על השסע הפוליטי הקשה שמלווה את ישראל כבר חמש מערכות בחירות. בהקשר זה נבדקה השאלה כיצד משפיעים חילוקי הדעות הפוליטיים בתוכנו על המקום הכי פרטי ואישי שלנו, המשפחה.

התוצאות בנושא זה מעודדות: "המדד" מלמד ש־57% כלל לא חווים חילוקי דעות על רקע פוליטי, וגם אצל 40% שחווים אותם אין לכך השפעה על היחסים המשפחתיים. רק 3% מעידים שחילוקי הדעות הפוליטיים פוגעים בקשרים בתוך המשפחה.

לפתח עמוד שדרה

"פנימה" הוקמה לפני כשבע שנים על ידי אנשי ציבור ומנהיגים מכל גוני החברה במטרה להתמודד עם הפיצול והקיטוב בחברה הישראלית באמצעות מתווי פעולה בתחומי מחלוקת בולטים. אחד הכלים שאנשי פנימה משתמשים בו הוא "מדד השנאה". נשיא פנימה ושר החינוך לשעבר, הרב שי פירון, אומר כי היה שמח לראות יותר מחלוקות על רקע אידיאולוגי. הוא סבור שדווקא אלה משככות שנאה ושסעים. "ככל שאתה יותר אידיאולוג ויש לך חוט שדרה חזק - אינך בונה את הזהות שלך על שלילת האחר", אומר הרב פירון.

ההיסטוריונית פרופ' אניטה שפירא סבורה שגם היום וגם בעבר נעשה שימוש מופרז ומגזים במונח שנאה. גם ישראל הראל מעריך ש"עם ישראל לא שב לימי הפילוג והשנאה של בית שני, או אפילו לימים הקשים והקודרים של רצח ארלוזורוב או טיבוע אלטלנה".