המערכת החורפית שנכנסה לאזורנו בראשית השבוע מצטרפת לנתוני המשקעים המרובים של דצמבר שהיה גשום מהממוצע: במישור החוף, בשפלה ובשומרון הגיעו כמויות הגשם לפי שניים מהממוצע ויותר. כעת זה זמן טוב לבחון את תמונת המצב הרחבה יותר של מאזן המשקעים ומקורות המים בישראל.
זרימת נחלים בצפון הארץ // צילום: רשות הטבע והגנים - דותן חרוש, הדר ארצי
"ביחס להשנה, אכן הייתה הסתברות גבוהה למדי כי תהיה שנה גשומה מהממוצע", אומר ל"ישראל היום" בסיפוק יואב לוי, מנהל אגף מחקר ופיתוח ומערכות חיזוי בשירות המטאורולוגי. "מדי שנה אנו מריצים שורת מודלים הבוחנים הסתברויות בהקשר לחורף. מתוך זה רואים מהי ההסתברות שתהיה שנה גשומה. נכון לעתה נראה שאנו בדרך הנכונה".
המודלים עליהם שוחח יואב לוי הם של הארגון המטאורולוגי האירופאי ECMWS שמתייחסים לחודשים דצמבר, ינואר ופברואר. לדברי לוי, "לאחר גשמי דצמבר המבורכים, גם בהנחה שגשמי פברואר יהיו בממוצע ולא מעבר לו, מצבנו היחסי יהיה טוב למדי ואנו בהחלט אופטימיים ביחס להמשך העונה החורפית".
עדיין בגירעון
ברשות המים מסויגים הרבה יותר. "יש להבדיל בין כמות הגשמים הנמדדת לבין כמות המים המגיעה בסופו של דבר למקורות המים שלנו", מסביר אורי שור. לדבריו, "בממוצע רב שנתי, כ-70% מכל הגשמים מתאדים: הן באידוי ישיר והן כתוצאה מתהליך הדיות שבצמחים".
חורף גשום מאוד בינתיים. רחוב יפו בירושלים // צילום: אורן בן חקון
בנוסף, כ-25% מהגשמים מחלחלים למי תהום וזורמים בנחלים ומגיעים לכנרת. בפועל, רק כ-5% זורמים לים ועל האחוז הזה עומלים במטרה להקטינו למינימום על ידי תפישת שיטפונות (דוגמת מפעלי מנשה בצפון ומפעלי שקמה בדרום), החדרה למי התהום על ידי הפניית מרזבי הבתים לקרקע ולא למשטחי אספלט ובטון ועוד.
"בשל רצף חמש השנים השחונות שעברנו, מקורות המים הטבעיים סובלים מגירעונות ענק. גירעונות של כ-2.5 מיליארד קוב מים", נמסר מרשות המים. הלכה למעשה, חסרה כמות השווה לפי שלוש מכמות המים השנתית הנצרכת בכל הבתים, הערים והתעשייה בישראל. "הבשורה הטובה היא ששנה זו עצרה את ההתדרדרות ואת העמקת הגירעון האדיר במקורות המים. הבשורה הפחות טובה היא שחורף ממוצע פלוס לא צפוי למלא את הגירעונות העצומים שהצטברו", סיכם שור.
רחוקים מכנרת מלאה
מצב הכנרת עשוי לספק היבט נוסף למצב הנוכחי. ברצף של חמש השנים השחונות, מפלס הכנרת ירד עמוק מתחת לקו האדום התחתון, כך שהתקרבנו באופן מסוכן לקו השחור (מפלס שמתחתיו אין להמשיך ולשאוב מים).
"גשמי דצמבר העלו את מפלס הכנרת ב-20.5 ס"מ, לעומת עלייה ממוצעת של 27 ס"מ בחודשי דצמבר, כך שהשפעת הגשמים על מקורות המים טובה, אך לא מספקת", הסביר ד"ר גבעתי. "אחרי גשמי דצמבר, מפלס הכנרת נמצא 1.35 מטרים מתחת לקו האדום התחתון, ורק 0.52 מטרים מעל הקו השחור", הוא הוסיף (הנתון צפוי לעלות לאור המערכת הנוכחית).
נופשים על חופי הכנרת. עדיין רחוקה 5.55 מטרים ממפלס מלא
לצורך המחשה, בחורף ממוצע (רב שנתי) מפלס הכנרת עולה ב-1.65 מטרים, כך שהצפי לחורף זה הוא שהמפלס יעלה במקצת מעל הקו האדום התחתון, אך ברור כי במהלך הקיץ, המפלס יחזור לרדת עמוק מתחת לקו האדום התחתון, למרות שמעל לשלוש שנים צומצמה השאיבה מהכנרת למערכת הארצית למינימום האפשרי. בפועל, חסר כיום לכנרת מלאה 5.55 מטרים.
מצב האקוויפרים – גרוע אף יותר
לעומת הכנרת, חשוב לשים לב גם למצב הקשה של האקוויפרים, אשר גם לגביהם החורף הנוכחי לא צפוי לכסות את הגירעונות הגדולים. מצבם של אקוויפר החוף ואקוויפר ההר יותר גרוע אף מהכינרת.
"הבעיה העיקרית שלהם היא המחסור האדיר הנובע מרצף השנים השחונות", הסבירו ברשות המים והמשיכו: "קיימת בעיה של זיהומי עבר, המטופלת בהתאם לסדרי עדיפויות בשל הצורך בהשקעות עתק". בפועל, צריך לאתר את הזיהום, לזהותו, לתחם אותו ולטהר את האזור. מדובר בתהליך מורכב, יקר מאוד וארוך.
לצד זאת, הרשות ממשיכה עם קמפיין "מתגלגל" כמו גם העמקת ההסברה והחינוך, זאת כדי להטמיע את נושא ייעול השימוש ומניעת בזבוז מים כאורח חיים קבוע ולא רק כאמצעי זמני.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
