לפני ארבע שנים, כשהיה בן 41, דני גינזברג מבית שאן חווה משבר אמיתי. "אני סובל מכולסטרול בדם ומהשמנת יתר, ושומנים חדרו לי לכלי הדם של העין וכמעט עיוורו אותי", הוא מספר. כך, באמצע החיים, איבד דני כמעט לגמרי את יכולת הראייה שלו, ונצרך לעשות שינוי משמעותי כדי להמשיך הלאה. אלא שדווקא אז החל דני לעסוק בתחביב חדש, שיש שיגידו שהוא מפתיע למי שכמעט לא רואה: צילום חרקים.
כתב: מאור בן הרוש // צילום: שמואל בוכריס
"עבדתי כבר אז בחברת ביו־בי, שהיא חברה שמייצרת חרקים טובים לסביבה, והייתי קרוב לעולם הזה", אומר דני, "אבל דווקא אחרי ההתעוורות הבן שלי מצא חרק ושאל אותי עליו. לא ידעתי מה לענות לו, ונכנסתי בפייסבוק לקבוצה שנקראת 'צילום פרוקי רגליים, חרקים וזוחלים', שם יש צלמים מומחים לתחום, וגם אנשים שההתמחות שלהם היא חרקים מכל הסוגים. ראיתי את התמונות והתאהבתי. למעשה, הבן שלי משך אותי: הוא צילם את החרק ואהב לצלם, ואני התחלתי גם כן".
כיצד אדם כבד ראייה מצליח לצלם?
"בהתחלה קניתי עדשה ששמתי על הסמארטפון. יש מסך מגע שבו אתה יכול להגדיל את התמונה ולראות מה אתה מצלם. עם הזמן אתה גם לומד איזה חרק יש על כל צמח, ואיפה לחפש את החרק הזה. אחרי כן אני מגיע הביתה, ויש לי משקפיים מיוחדים שבניתי לעצמי עם הגדלה מאוד ניכרת. כך אני רואה טוב יותר את התמונה, והרבה פעמים מופתע מחדש ממה שצילמתי, כי עוד פרטים מתבהרים לי. דרך אגב, אחרי שהתאהבתי בנושא, קניתי לי מצלמה מיוחדת עם יכולת צילום מאקרו, שמגדילה לי, וכן קניתי מצלמה קטנה לבן שלי. אני מאוד אוהב את התחביב הזה שלי".
שקלת להציג את התמונות שלך בתערוכה?
"זה חלום שלי להציג את התמונות, אבל קודם אני צריך מחשב מיוחד וכרגע אין לי כסף לקנות מחשב. אבל החלום בהחלט קיים".
דני גינזברג // צילום: באדיבות המשפחה
צילום: דני גינזבורג
צילום: דני גינזברג
צילום: דני גינזברג
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו