בעד ונגד הסעות השבת בגוש דן

בסוף השבוע הקרוב יחל לפעל מערך הסעות בגוש דן. האוטובוסים יפעלו במתכונת של 6 מסלולים שונים במטרה לספק פתרון לכארבעה מיליון תושבים. המערך יכלול שישה מסלולים שאורכם כ־300 ק"מ ויעצור ביותר מ־500 תחנות. הקווים מבוססים על מתן נגישות טובה ותוך התחשבות באזורים שומרי שבת. 

בעד - גל שרעבי דמאיו - פיקוח נפש דוחה שבת

טעינו, חילונים ודתיים כאחד, כשהפכנו את השיח על התחבורה הציבורית בשבת לשיח דתי בלבד. מדובר בסוגיה של בטיחות והצלת חיים. 

תל אביב ידועה כעיר ללא הפסקה. חיי הלילה התוססים שבה מושכים אליה צעירים מכל הארץ, והדבר מתבטא לצערנו גם בסטטיסטיקה של תאונות הדרכים. על פי דו"ח של עמותת אור ירוק מהשנים האחרונות, במהלך סוף השבוע מתרחשות יותר מ־40 אחוזים מהתאונות הקשות והקטלניות שבהן מעורבים נהגים צעירים; ולהבדיל ממבוגרים, צעירים מעורבים הרבה יותר בתאונות בשישי ובשבת.

זוהי תופעה המוכרת גם במדינות אחרות בעולם, לפי מחקרי ה־OECD. מדו"ח מגמות העשור של בטיחות הדרכים בישראל, נמצא כי אזור גוש דן הוא בעל השיעור הגבוה ביותר של תאונות, כ־1,024 תאונות ל־1,000 ק"מ. 25 אחוזים מהתאונות מתרחשות בסוף השבוע: דווקא כשהעומס בכבישים נמוך יותר. במילים פשוטות: כבישי גוש דן מסוכנים לצעירים בסופי שבוע.

הנתונים האלה כתובים בדם. תחבורה ציבורית בשבת באזור גוש דן תוכל למנוע פגיעה בנפש; היא פשוט תציל חיים. מבלים וצעירים לא יצטרכו יותר לנהוג ברכב פרטי למקומות הבילוי - ובעיקר בחזרה הביתה. הם יוכלו פשוט לעלות על מיניבוס שייקח אותם בשלום. זו הדרך לצמצם את החשיפה לסכנה, ולנטרל השפעה של שתיית אלכוהול ולחץ חברתי. 

זה הפתרון שעשוי למנוע את התאונה הבאה ולהפחית את מספר התאונות הקטלניות בסופי השבוע. בדיוק כמו שצוותים רפואיים, חיילים ושוטרים ושאר נותני שירותים חיוניים פועלים בשבתות ובחגים, כך גם תחבורה ציבורית צריכה לפעול בשבת. זו חלופה בטוחה ומצילת חיים, ואם נצליח להציל אדם אחד, כאילו הצלנו עולם ומלואו.

* הכותב הוא יו"ר הקואליציה בעיריית תל אביב־יפו

נגד - אדיר וישניה - אופי יהודי במרחב הציבורי

"זו לא מדינה יהודית אלא מדינת היהודים... מדינה לא יכולה להיות יהודית כמו שספסל לא יכול להיות יהודי", כך אמר רון חולדאי, ראש עיריית ת"א יפו, בדיון על השבת במרחב הציבורי. 

חולדאי, החתום על כמה מהפכות חיוביות בתל אביב, מנסה להוביל מהפכה נוספת, אולי "מהפכה אחת יותר מדי", המפרה את הסטטוס קוו שהנהיגו ראשי היישוב, עוד טרם הקמת המדינה. 

"בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית". במילים אלה נפתחת מגילת העצמאות שעליה חתמו ראשי היישוב ובהם דוד בן־גוריון, ראש הממשלה הראשון, שראה בתנ"ך מקור עוצמה ואוצר תרבותי שאין שני לו.

ב"ספר העברי", הסביר המשורר הלאומי ביאליק, אסור לבטל את נכסי הרוח שצבר העם היהודי במשך אלפי שנים. כאוהד הציונות והחלוציות, הוא יצא בביקורת קשה על "הווי החלוצים העובדים בשבת", ובאביב 1933 כתב לחבר קיבוץ גבע שארץ ישראל בלי שבת לא תיבנה, אלא תיחרב. לא "התרבות של תפוחי הזהב או תפוחי האדמה" היא ששמרה על עמנו, טען, אלא השבת.

לעם היהודי כקולקטיב זכות יסוד בסיסית לבית יהודי ב"מרחב הציבורי". יש להגן על זכות זו מכל משמר. ב"מרחב הפרטי" יש לשמר חופש בחירה מלא. זה השילוב המיוחד בין יהודית ודמוקרטית. אי אפשר לרוקן את המדינה מיהדותה; זו ודאי לא היתה כוונתם של מייסדי המדינה וראשי הציונות שבעמל רב הקימו מדינה לעם היהודי, קיבצו גלויות מכנפות תבל, ונתנו מענה היסטורי לאלפי שנות תפילה.

קולם של ראשי המדינה כיום חייב להישמע בהקשר זה, ואין לאפשר חלילה את מחיקת אופיה היהודי של המדינה במרחב הציבורי. זה לא דיון בבעלות מגזר זה או אחר, אלא עניין המצוי בנפש האומה.

* הכותב הוא מנכ"ל אשכולות - פורום מרכזי סיור ותודעה ישראלית

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו