על רקע המחלוקת העמוקה בחברה הישראלית סביב סוגיות של פוליטיקה וקורונה, המאבק ברחובות, ותיוג אוכלוסיות כמוקד הדבקה, התפרסמו נתוני הגיוס לצבא. רשימת היישובים המודרגים בפסגה מוכיחה כי למרות הכל, יש לנו כור היתוך - והוא צה"ל.
החודשים האחרונים לא פשוטים עבור החברה הישראלית. לרגעים נדמה שהתהום החברתית נפערת, ורמת הקיטוב בין קבוצות בחברה הולכת ומתעצמת. ההפגנות של המתוייגים כ"שמאל", סימון החרדים כמוקד "קורונה", שיח מוקצן בין עיתונאים, ואף אלימות. אך דווקא בתקופה הזו, כדאי להביט על מה קורה לנוער שלנו, ולבחון כיצד הוא מפרש את התהליכים הללו.
בשנים האחרונות אנו עדים לאמירות, פרסומים ותיאוריות מחקריות המצביעות על התרחקותן של קבוצות שהוגדרו בעבר כ"מיינסטרים חברתי", מליבת השירות הקרבי בצה"ל. אך הגיוס לצבא בחברה הישראלית, למרות הנתונים שמצביעים על מגמות דעיכה, מהווה עדיין מוקד התעניינות לרוב הנוער. צה"ל עדיין מהווה מדורת שבט בחברה שלנו.
בשבוע שעבר, בשיא הלהט של ויכוח חברי הכנסת בין אם מותר להפגין או בין אם לאו, בין אם מותר להתפלל כך או אחרת, פרסם דובר צה"ל את נתוני הגיוס בחתך ישובים. רשימת עשרת הראשונים מוכיחה שדווקא ביישובים אלה המתוייגים באופן מיידי כ"שמאל", מיטב הנוער מתגייס, ואף לתפקידי ליבה קרביים. רמת הגיוס בישובים אלו נושקת ל-100 אחוזים, נתון מדהים, בטח על רקע העובדה שכ-50 אחוזים בקירוב מהאוכלוסיה היהודית כלל אינם משרתים.
עובדה זו מוכיחה ש"המיינסטרים" מקרב מה שהוגדר בעבר כ"יפי הבלורית" לא באמת ברח מחובת שירות המדינה. יתרה מכך, הוא בולט לחיוב. מי שעוקב אחר הנתונים בשנים האחרונות לא אמור להיות מופתע. ומה בכל זאת כן מפתיע? הקבוצות האלה, שעומדות בחזית הלחימה, מוכתמות בלי סוף ממניעים פוליטיים. וכאן, ראוי לומר, מדובר בהשמצה מכוערת. אגב, זוהי לא הקבוצה היחידה שקריבה למען המדינה ומושמצת. גם בהקשר הציונות הדתית אנו מזהים תופעה דומה, אם כי יש לסייג – שם שירות הנשים מצוי עדיין באחוזים לא גבוהים.
מה ניתן באמת ללמוד מנתוני הגיוס?
שני היבטים מרכזיים נגזרים מהתופעה הזו. הראשון הוא שהשיח בחברה שלנו הוא כל כך מוטה, מוחצן, ועושה עוול עצום לקבוצות רבות בחברה, אלו שמשלמים את המחיר הכי יקר עבור המדינה שלנו - משמאל ומימין. בשמאל יש לא פחות פטריוטים מאשר בימין – זה נתון שחייבים להפנים. הוויכוח הוא אידאולוגי, והוא מחוייב למציאות, אך בסופו של יום כל קבוצה חייבת להכיר בעובדה שהיא לא היחידה שמוכנה לשלם מחיר כאן.
המושג "פריבילגים" שנשמע לאחרונה בהקשר המפגינים – הוא מושג שחוטא למציאות. מי שמשמיץ את המושבים והקיבוצים הוא שרלטן המשול לפוסל שבמומו פוסל. מי שמשמיץ את החבורה האיכותית הזו, אין לו שמץ של הבנה מה באמת קורה במדינה הזו.
ההיבט השני מתייחס לתפקיד של צה"ל – וכאן גם ישנה מחלוקת. רבים חושבים שהצבא הפך להיות פלטפורמת קונפליקט במסגרת מאבקי אליטות. כשיורדים לעומק הדברים מבינים שלא כך הדבר. גם כיום, זוהי עדיין הפלטפורמה היחידה שמפגישה בין כלל האוכלוסיות במדינה שלנו. המתגייסים הם לומדים להכיר זה את זה, ולהבין שיש תרבויות ותפיסות שונות. דווקא במהלך השירות הצבאי מתפתחת סובלנות כלפי היבטים שנתפסו כלא לגיטימיים. לאו דווקא יש הסכמה, אלב הכל מגיע מתוך כבוד הדדי וערבות אמיתית.
לפני מספר שנים התחלתי את המחקר שלי בתחום צבא וחברה, העוסק בהשפעות החברתיות של השירות בצה"ל. באותה תקופה, התרחשו הפגנות כנגד מבצע "צוק איתן". המחקר שלי המתבסס על רשתות חברתיות וניסה למצוא מהי רמת הסובלנות כלפי הפגנה שהמסרים שלה נוגדים את מטרות המלחמה. בהשוואה בין תלמידי תיכון ובין מסיימי שירות בצה"ל, נמצא כי המשתחררים רואים בהפגנות כלגיטימיות באופן מובהק ביחס לתלמידי תיכון. והנה, שוב אנו רואים הפגנות שנויות במחלוקת.
והשאלה - מה זה אומר? לא אכנס כאן לוויכוח הנדוש סביב נתוני הדבקה, אלא לרעיון לפיו מי שסיים שירות בצה"ל יותר סובלני לערכים דמוקרטיים. תשפטו אתם אם זה טוב או רע – אולם זו המציאות. הצבא שלנו מקרב אותנו ומלמד אותנו שעבור חירות, אנו נדרשים להיות סובלניים לתפיסות שונות, גם אם הן לא מוסכמות עלינו. בימים אלו, בהן יש תחושה שאנו "על הקצה" חשוב שנבין את התפקיד החברתי שצה"ל עדיין מקיים.
הכותב הינו מפקד חטיבת שריון לשעבר, כיום חוקר בתחום יחסי צבא וחברה, מחבר הספרים "האדם שבטנק", ו-"כיוון ברור".
* במחקר המתואר השתתפו סה"כ 4200 משתתפים, על פי חתך אוכלוסייתי הדומה למשתים בצה"ל: 50% גברים, 50% נשים, 20% הגדירו את עצמם כ"אנטי דתיים", 40% חילוניים, 20% מסורתיים, 10% דתיים, 2% חרדים. השאר לא יהודים. האוכלוסייה מתחלקת לכל האזורים בארץ, לרבות יהודה ושומרון. כאמור, מדובר בשאלון שרץ בחמש השנים האחרונות ברשתות החברתיות ובחן הבדלים בין עמדות של תיכונסטים (גיל 17 בממוצע) למסיימי שירות צבאי (גיל 23 בממוצע).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו