אם היועמ"ש אכן יורה על פתיחת חקירה בעניינה של השרה גמליאל בגין הפרת ההנחיות, קיימת סבירות גבוהה שהחשד הצפוי יהיה הפרעה לעובד ציבור בעת מילוי תפקידו. הנחה זו באה בהמשך לפרסומים שהטעתה את חוקרי משרד הבריאות, ששוחחו עימה לאחר שהתגלה שחלתה בקורונה.
במסגרת הבדיקה הפלילית בעניינה, המשטרה העבירה הבוקר למשרד המשפטים חומרים רלוונטיים, הכוללים את שלל הפרסומים על אודות הפרשה וכן את דברי השרה. מי שבסופו של דבר יידרש להכריע בסוגיה הוא היועץ המשפטי לממשלה.
"נפרסם היום את ממצאי הבדיקה. אנחנו בוחנים את החומרים על התנהלות השרה. אם צריך, נבצע גם חקירה פרונטלית" - כך אמר מוקדם יותר הבוקר (שלישי) ראש ענף החקירות במשטרה, סנ"צ רועי ולדמן, בריאיון לגל"צ.
גמליאל הודתה אתמול שעברה על ההנחיות והצהירה: "אשלם את הקנס הנדרש". מדובר בדו"ח מנהלי, ובשלב זה לא מיוחסת לה שום עבירה פלילית.
כזכור, ב"הארץ" פורסם שהשרה שהתה בניגוד להנחיות בבית כנסת בטבריה ביום כיפור - מרחק 150 ק"מ מביתה בצפון תל אביב, ושם על פי החשד נדבקה בקורונה. עוד דווח שבתחילת החקירה האפידימיולוגית, גמליאל ניסתה לכאורה להטעות את אנשי משרד הבריאות ולהתחמק מהם. אלה הכחישו אתמול את הדברים, ובתגובת המשרד נכתב: "השרה שיתפה פעולה עם החקירה".
"הכי קל כל הזמן להאשים אחרים"
בתוך כך, שר המדע יזהר שי (כחול לבן) התייחס לפרשה גם כן ואמר לכאן ב' הבוקר: "אני חושב שצריך לבדוק את הדברים. אני יודע מה הייתי עושה במקומה. אם הדברים המתוארים הם נכונים – הייתי לוקח אחריות ומתפטר".
יו"ר ימינה ח"כ נפתלי בנט אמר לגל"צ: "מציע שכל אחד יתמקד בעצמו, הכי קל כל הזמן להאשים אחרים. לא נוהג לבעוט במי שכבר נמצא על הרצפה".
גמליאל התנצלה ומסרה: "פעלתי במגבלות הסגר כדי להמשיך בפעילותי הציבורית השוטפת ולאור היותי במקביל אם לבנות קטנות - והרצון שלי לשלב בין השניים. אני מבינה שבתקופה זו, שבה קיימת חשיבות רבה לשמירה על אמון הציבור בהנחיות הממשלה, טעיתי בשיקול דעתי והיה מקום לנהוג אחרת".
הבעיה של גמליאל
על מנת לפתוח בחקירה נגד שר או ראש ממשלה, יש צורך באישור היועמ"ש. הדבר עוגן בחוק יסוד הממשלה, בחוק הסדר הפלילי וגם בפקודות ובנהלי המשטרה.
במקרה כזה, היועץ בוחן את הדברים בשאלה האם קיימת תשתית ראייתית המבססת חשד סביר לעבירה פלילית. בשיקולו הוא בוחן את עוצמת התשתית הראייתית ההתחלתית ביחס לחשד המקרה אל מול החשיבות הציבורית במיצוי הבירור העובדתי. השיקול הנוסף הוא השלכות ציבוריות-תפקודיות, הכרוכות בהחלטה על פתיחה בחקירה.
כאמור, מדובר כעת על עבירה מנהלית שגוררת קנס, אך הבעיה של גמליאל תהיה החשד למסירת מידע כוזב בחקירה אפידמיולוגית. זו עשויה להתברר כעבירה פלילית של מעשה העשוי להפיץ מחלה - דבר שעשוי לגרור עד שלוש שנות מאסר, ואם נעשתה בזדון ביהמ"ש יכול לגזור עד שבע שנות מאסר.
לצורך כך, הומצא הליך הבדיקה כהליך מקדים, שמטרתו לברר אם מתקיימים התנאים להצדקת חקירה. הנחיות היועץ מאפשרות לו לבצע בדיקה כזו בעצמו, אך מקובל שגם אם המשטרה מבצעת זאת הדבר נעשה באישורו.

כל עוד מדובר בבדיקה ולא בחקירה, היועץ ו/או המשטרה עשויים לבצע מספר פעולות: קבלת מידע הנמצא במערכות המשטרתיות ובמערכות ציבוריות נוספות; הוצאת אינפורמציה מרשויות אחרות, כגון הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, נציבות שירות המדינה, רשות המסים ומבקר המדינה; גביית הודעות ממעורבים; איסוף מסמכים ולתפוס חפצים; ביצוע בדיקות פוליגרף לעדים; בקשת מידע וסיוע ממדינה זרה; עריכת בדיקות כלכליות והעברת נתוני תקשורת (איכון).
כל עוד לא הוחלט על חקירה משטרתית גורמי האכיפה מנועים מלהפעיל כלים שיש בהם משום פגיעה בחירותו של אדם, למשל מעצר או עיכוב. אין הם מוסכמים לערוך חיפוש, לחקור באזהרה, לעמת בין בין האדם נושא הבדיקה לבין מעורבים, לבצע האזנות סתר, לגבות גרסה ולערוך בדיקת פוליגרף לחשוד עצמו.
ומה באשר לחבר כנסת? פתיחה בחקירה כנגד חבר כנסת לא דורשת אישור היועץ, אך דורשת דיווח לראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה - והוא שמכריע אם לפתוח בחקירה. הוא גם שמדווח למפכ"ל על החלטתו. אם לאחר חקירה יחליט היועץ להגיש כתב אישום בנושא, יהיה צורך בהסרת חסינות. זו לא נדרשת בכל השלבים הקודמים לכך.
רק לאחרונה נטה היועץ לקבל את המלצת המשטרה והפרקליטות ולסגור את הבדיקה בנושא פרשת המניות של נתניהו. על פי אותה בדיקה נמצא שנתניהו רכש מניות בחברת פלדה של בן דודו נתן מיליקובסקי, ומכר אותם תוך שהוא גורף רווחים של מאות אחוזים. רה"מ טען מנגד שהרכישה והמכירה התרחשו כשלא היה בתפקיד, וההשקעה נעשתה כחוק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו