מחר הכל מתחיל מחדש. האם נצליח גם אנחנו? כן, כן, יקיריי ויקירותיי, לגמרי מחדש. בבוקרו של החג יבוא זמנה של הקריאה בפרשה האחרונה בתורה, פרשת "וזאת הברכה" ומייד אחריה נקרא את תחילת הפרשה הראשונה, "בראשית".
גם אנחנו צריכים לקחת מלוא הריאות אוויר חדש ולנסות, להתחיל מחדש. לנער מעלינו את העייפות שהביאה עימה התקופה, שהביא עלינו הסגר, ולקבל על עצמנו התגייסות משותפת למאבק במגיפה. אנו יודעים היטב, שקיומנו, כעם וכתרבות, תלוי גם בחיבור השורשי למסורת הדורות, למורשתנו ההיסטורית, לדרך האבות ולחזון הנביאים.
חג שמיני עצרת, שמחת תורה, מזכיר לנו שאת הקשר בין עם ישראל ותורת ישראל לא ניתן לנתק, ונוטע בלבבות שמחה פשוטה, אמיתית, של חיבור בין עם ובין ערכיו הבסיסיים ביותר.
השנה, לא נוכל לשמוח עם התורה כמו בכל שנה. את המעגלים הצפופים והשמחים, עם ילדינו נישאים על כתפינו אוחזי דגלים מעוטרי זהב, ניאלץ להחליף בתפילות מצומצמות התואמות את ההנחיות שנועדו להגן על החיים שלנו. זה מעציב מאוד, אך על מנת שנוכל להבטיח כי בשנה הבאה נשוב לרקוד עם ספרי התורה, אני יודע שאין לנו ברירה אחרת.
אם לא נילחם יחד, כתף אל כתף, בקרב הזה על שלום הציבור, לא נוכל לו. אנו חייבים לחוג את החג על פי ההנחיות מתוך ערבות הדדית איש לשלום רעהו, מתוך תפילה עמוקה שתמוגר המגיפה מנחלתנו.
אני מבקר בבתי החולים, בקופות החולים, אני רואה כמה קשה הם עמלים כדי לעצור את המגיפה. האחיות והאחים, הרופאים והרופאות, מד"א וצוותי ההצלה, החיילים והקצינים, המדענים, המתנדבים, אני רואה מקרוב את המסירות הבלתי פוסקת וההקרבה שלהם למען שלום הציבור, למען המאבק בנגיף המשתולל, למען הערבות ההדדית שלנו בעת משבר. אנחנו חייבים להילחם באותם הכוחות כדי לעצור את ההדבקה. כדי למנוע מהמחלה להתפשט.
זוהי העת להישמר לנפשותינו, כך ממש, על פי הציווי המקראי. איש־איש לביתו. איש־איש מול היקרים לו. לשמוח בשמחת התורה בחיק המשפחה הגרעינית שלנו, בלימוד משותף, בקריאה אינטימית בתורה.
חוסננו כעם וכמדינה יוכל לשעת המשבר הזו אם נהיה בו יחד. ממלאים אחר הנחיות הריחוק ומקפידים להישמר מהתקהלויות. נתחיל מבראשית בשמחת תורה, קצת אחרת השנה, אך בכל זאת מתוך שמחה של התחלה חדשה.אני מאחל לנו שנדע להתמודד ולא להתמוטט - יחד, לרצות טוב יחד, ומתוך שכך, לזכות ברוח החג המוכרת לנו כבעבר שוב במהרה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו