התחלואה לא יורדת, אך המומחים כמעט תמימי דעים: חייבים להאריך את הסגר

הסגר הכללי וההדוק נמשך כבר 12 ימים, ובכל זאת איננו רואים ירידה משמעותית במספר הנדבקים בנגיף הקורונה שמתגלים כל יום. במקביל נמשך העומס על בתי החולים, וגם מספר המתים גדל בצורה מעוררת דאגה. 

על רקע המצב הקשה, בדקנו עם המומחים האם מדינת ישראל ניצלה את כל הכלים שיש לה נגד הסגר, האם יש דרכים אחרות להתמודד עם נגיף הקורונה, ומה ניתן עוד לעשות כדי לשנות את המציאות.  זאת גם על רקע ההתפשטות הנרחבת של המוטציה הבריטית בארץ, אשר מדבקת הרבה יותר מהנגיף המקורי שהגיע מסין. 

"הסגר עובד - אך התוצאה יותר איטית בגלל המוטציה הבריטית"

פרופ' נדב דוידוביץ, ראש ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון וחבר בצוות המייעץ לממשלה בתחום הקורונה, מסביר כי מקדם ההדבקה יורד ולכן הסגר עובד, אך המציאות הזו לא ניכרת עדיין בגלל המוטציה הבריטית. "אם נשלב נכון בין תהליך חיסון אפקטיבי, שבו נגיע אפילו ל-95 אחוז מבני ה-60 ומעלה, ונבצע סגר שבו אנשים ימלאו אחר ההנחיות – נראה ירידה בכמות החולים. לשם כך גם צריך להעצים את החקירות האפידמיולוגיות ולקטוע את שרשראות ההדבקה ולעמוד על כך לאורך כל התהליך". 

לדבריו, "גם כשתהיה ירידה, זה לא אומר בכלל שהקורונה הסתיימה. הנגיף נשאר כאן וצריך לשם כך יציאה מדורגת וזהירה מהסגר, לא כמו שהיה בפעמים הקודמות ששחררו הכל והפסיקו לשמור על הכללים. צריך יהיה להמשיך להקפיד על מניעת התקהלויות ואירועים המוניים, ולהמשיך לפקח על הציבור. יהיה צורך לעשות בדיקות המוניות כדי לזהות כל התפרצות, וגם לבצע מחקרים לקטיעת שרשרת ההדבקה כל הזמן". 

"רק שמירה על הסגר והגברת החיסונים תעצור את הנגיף"

פרופ׳ דניאל שפשלוביץ, סגן מנהל מחלקה פנימית ט (קורונה) בבית החולים איכילוב, תומך בהמשך הסגר כרגע ומסביר את איטיות הירידה במספר הנשאים במוטציה הבריטית. "שני הסגרים הקודמים שבהם גם לא הייתה הקפדה מלאה על כל ההוראות עבדו, וראינו ירידה משמעותית בתחלואה. הפעם אנחנו לא רואים ירידה אלא עצירה, וההבדל מהסגרים הקודמים הוא הכניסה של המוטציה הבריטית לארץ. היא מדבקת הרבה יותר ולכן קשה יותר לפעול מולה". 

"מה שצריך לעשות זה להמשיך כעת את הסגר, כי יש עומס גדול בבתי החולים. אנחנו רחוקים מקריסה, אבל העומס הזה מהווה עוד משקל בנוסף לטיפול במחלות הרגילות של האנשים, כי הרי הקורונה לא גרמה לחולי לב, סוכרת, אנשים עם סרטן או אחרי שבץ להחלים, לכן חשוב מאוד להבין שבתי החולים כרגע צריכים עדיין את הסגר".

"במקביל לכך, יש להמשיך את מבצע החיסונים הרחב ולחסן כמה שיותר אנשים. ממש לחסן את כל מי שניתן לחסן נגד הנגיף וכך להוריד באופן משמעותי את מספר האנשים שיחלו ויאושפזו ויחלו קשה. אני מניח שאם אנשים ישמרו על ההוראות, יתחסנו, ותהיה הקשבה להוראות הממשלה, נראה בסופו של דבר ירידה בתחלואה. אלא שהפעם התהליך יהיה איטי בהרבה בגלל המוטציה הבריטית". 

"הסגרים הקודמים עבדו כי היו בהם חגים"

פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, מסבירה כי הציבור פחות ממושמע בסגר הנוכחי ואין חג שישאיר את האנשים בבית. "כשמסתכלים על הנתונים ועל מקדם ההדבקה, אי אפשר לדעתי להאשים את המוטציה הבריטית במה שקורה. מקדמי ההדבקה לא מלמדים על השתוללות של הנגיף בגלל מוטציה סופר מדביקה. לכן אני ספקנית ביחס להסבר הזה ואני לצערי חושבת שההסבר הרבה יותר פרוזאי ומקומי".

לדבריה, "בסגרים הקודמים היו חגים, פסח ואז יום הכיפורים וסוכות. לכן הציבור נשאר יותר בבית והיה קל יותר לבצע את הסגר. ברגע שאין חג, אין יום שמשאיר את הציבור בבית אז הסגר חלש יותר, אנשים יותר מפרים אותו. ממילא צריך אכיפה יותר משמעותית. אני לא מתכוונת לשלח את שוטרי היס"מ לריכוזי אוכלוסייה ולהטיל מורא, לא לזו הכוונה. אבל צריך ממש לבדוק איפה יש כינוסים, איפה יש הפרות ושם לקנוס, למנוע תקציבים, להפעיל את סמכות המדינה באופן כלכלי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו