אסון הזפת: "כאן המקרה נעשה בוודאות בזדון" כך אמרה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל בתדרוך של תמונת המצב הנוכחית. לדבריה, בניגוד למיקרי זיהום אחרים, במקרה הנוכחי הייתה יד מכוונת. "או שהאונייה שפכה בכוונה את השמן לים או שהוא נשפך עקב תקלה ובעל האונייה היה חסר חמלה לטבע ולחיות ולא התריע בפני הרשויות. נעשה הכל ונגיע לאן שצריך על מנת לאתר את האוניה האחראית לזיהום חופי ארצנו". במשרד להגנת הסביבה ציינו כי בשלב זה ישנם בסך הכל 35 כלי שיט חשודים "מתוכן נשללו כבר החשדות כנגד 12 כלי שיט".
בהתייחסה לתוכניות להגדלת נפח פעילות שינוע הנפט בקו צינור אירופה-אסיה (קצא"א), אשר עשויות לאפשר הובלה של מאות אלפי טונות של דלקים פוסיליים במים הטריטוריאליים של מדינת ישראל, אמר: "איננו יכולים לעבור על כך לסדר היום. פנינו לראש המועצה לביטחון לאומי והוצאתי היום מכתב שקורא לקיום דיון בדחיפות. "מה שראינו באסון הזפת הוא בזעיר אנפין לעומת כמויות הנפט עליהן מדובר במקרה של קצא"א", אמרה והוסיפה: "יש לתת דגש להשלכות הפוטנציאליות החמורות לסביבה, שעלולות לשנות את פני האזור במקרה של אסון ולגרום לנזקים בלתי הפיכים".

החשדות בנושא נוגעים לעצם שינועם של חומרים מסוכנים לסביבה, בכמויות גדולות, כאשר הסיכוי לתאונות וכשלים, טכניים ואנושיים, סביר שיגדל ככל שנפח התעבורה הימית יגדל.
עוד אמרה השרה גמליאל: "בפן המדיני-גלובלי, מדובר ביוזמה בלתי סביבתית בעליל של הגדלת נפחי שינוע נפט גולמי, במקום לעודד השקעות באנרגיה מתחדשת ובכלכלה דלת פחמן. כמו-כן, יגדלו סיכוני שפך נפט למפרץ אילת, ובהתאמה יגדל גם הסיכון באשקלון, בדגש על רגישות המערכת האקולוגית בים סוף".
"צמצום השימוש של ישראל בדלקים פוסיליים, שאליו מוביל המשרד להגנת הסביבה, הוא יעד לאומי אסטרטגי, שהכרחי לצמצום זיהום האוויר והתחלואה והתמותה הנובעים ממנו. ישראל התחייבה לקדם מעבר לכלכלה דלת פחמן, כחלק מהתהליך הבין-לאומי בהובלת ה-OECD והאו"ם, למאבק במשבר האקלים", סיכמה.
בין היתר, בהקשר זה ציינה השרה את דרישתה להקמת ועדת מנכ"לים (הג"ס, משרד רה"מ, האוצר, הפנים ורשות הספנות והנמלים) - שיהיה עליה להציג תוך חצי שנה - את הצרכים להתמודדות עם אסון ימי והיערכות למניעתו ובכלל זה תקנים ותקציב לצורך כך. המטרה היא להציג -בתוך 30 יום מרגע שאושרה ההצעה בממשלה- תזכיר חוק לנושא של מוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן. "הדבר צריך היה להיעשות מזמן וטוב שיעשה כמה שיותר מהר".

גורמי המשרד ציינו את מתן הדגש לניקוי מהיר של החופים ופתיחת עונת הרחצה בזמן, מניעת פגיעה נוספת בבע"ח ובטבע ומיצוי החקירה של העבריין הסביבתי האחראי לזיהום.
רני עמיר, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, הדגיש כי לא התקבלה כל התרעה מוקדמת על האסון בפני המשרד, וכי גם במצב עניינים בו היתה מתקבלת התרעה כזו בפניו, הרי שכשמונים אחוזים מהזפת היתה מגיעה לחופים בכל מקרה וזה היה שם אותנו בערך באותה נקודה גם היום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו