"95% מהחברה הערבית הם אנשים שרוצים לחיות בשקט, ללמוד ולבלות. הם רוצים את הביטחון האישי, אבל יש 5% שלא מאפשרים להם את זה", אמר היום (שני) ניצב שמעון לביא, מפקד המחוז הצפוני במשטרה, בראיון שקיים עם יפעת ארליך בכנס של "ישראל היום" על הפשיעה בישראל.
כנס המאבק בפשיעה: ראיון עם השר צחי הנגבי
"אנחנו יודעים לעשות את ההפרדה, להתייחס טוב לטובים ורע לרעים. זו מלחמה של ממש", הוסיף לביא. "במחוז הצפוני כל יום הוא יום קרב, שבו אנחנו נמצאים בשטח ונלחמים כנגד כנופיות פשיעה בסוגיות של ירי, שימוש באמל"ח, אירועי שוד, הצתות וסחיטת דמי חסות".
לביא מסביר שמאז שחרור הגליל בשנת 1948, מדינת ישאל לא הטילה ריבונות בכפרים בצפון ובדרום. "הכפרים התנהלו באופן אוטונומי. מדינת ישראל וממשלת ישראל לא באמת היו שם, ואז פעלו שם חוקי הג'ונגל, או שהצליחו להגיע לכל מיני פתרונות מקומיים של סולחה והודנה", הוסיף. "בשנים האחרונות אנחנו מנסים לשנות את המאזן זה. אנחנו מנהלים מאבק מאוד עיקש מול ארגוני הפשיעה, שהיו רגילים לפעול כרצונם. כשהארגונים הללו נמצאים עם הגב לקיר, אנחנו מזהים ירי על שוטרים ועל תחנות משטרה. מי שירים נשק על שוטר או על אזרח במגזר הערבי – פשוט נהרוג אותו. ראשי הנחש נמצאים על הכוונות שלנו".
לדברי הניצב, הוא מזהה חוסר אימון מצד הציבור הערבי במשטרה: "ככל שהביטחון האישי יגבר, כך ישתפר האמון במשטרה ובמדינה. ברגע שאמא בשפרעם או בתמרה תוכל לשלוח את הילדה שלה למכולת מבלי שכדורים ישרקו לה מסביב לראש, אז גם האמון בגופי אכיפת החוק יגבר".
"החברה הערבית צריכה לקחת אחריות"
בפאנל נוסף, שעסק באלימות בחברה הערבית, אמרה ד"ר דליה פדילה, מייסדת ומנהלת קיו-סקול לפיתוח חינוך וייעוץ ומנכ"לית שותפה בעתידנא, כי צריך לטפל בשורש בעיית הפשיעה בחברה הערבית.
"בעיות האלימות הגואה בחברה הערבית מפריעה לכל נפש, אין לילה בכל יישוב ערבי שלא שומעים בו יריות ומשיהו הוכה או נורה, זו תופעה מאוד מדאיגה. אני חרד לדור הצעיר שחווה אלימות בלתי נורמלית", סיפר כאמל טיבי, משפטן, פרשן פוליטי ופעיל חברתי.
"החברה הערבית צריכה לקחת אחריות על עצמה, לחנך את הילדים מגיל אפס כיצד מתנהגים במרחב הציבורי", אמר ג'לאל בנא, פרשן ב"ישראל היום" ואסטרטג מומחה לחברה הערבית. "הצעיר הערבי לא מרגיש שייך. ברגע שתהיה לצעירים תחושת שייכות, לא רק לחומות שמקיפות את הבית אלא ליישוב, לבית הספר, ולסמלי הממסד, הם לא יפנו לאפיק האלים".
ח"כ יועז הנדל (תקווה חדשה) סיפר בפאנל כיצד לאנשי משרד התקשורת, בזמן כהונתו כשר התקשורת, נגנב ציוד לאחר שהונחה תשתית לאינטרנט מהיר בתל שבע ובכסיפה. "לצערי, מדינת ישראל הזדכתה על ביטחון הפנים של אזרחיה, הערבים והיהודים. מדובר בהזנחה של שנים, אבל מאז שאמיר אוחנה נכנס למשרד לביטחון הפנים, כבר נרצחו 12 אנשים. אני במקומו, עם כישלון כזה, הייתי מניח מזמן את המפתחות ומתפטר"", אמר הנדל בפאנל.
"הפתרון – עניין של מדיניות"
במהלך הכנס התארח גם דובי אמיתי, יו"ר התאחדות האיכרים ויו"ר נשיאות המגזר העסקי, קרא להקים קבינט לביטחון פנים כדי לטפל בבעיית הפרוטקשן. "אם אנחנו יודעים לתקוף באיראן ובסוריה, אז הפתרון הוא רק עניין של מדיניות. הדרג המדיני צריך להגדיר שזאת מלחמה ולהקים קבינט לביטחון פנים שיתכלל את כל המשאבים, כי כיום האחריות נופלת בין שורת משרדי ממשלה. לצערי, זה לא הוגדר עד היום כיעד לאומי", אמר בשיחה שקיים עם ארליך.
אמיתי הצר על מדיניות האכיפה המקלה של בתי המשפט: "הרשות השופטת מנותקת מהמשמעות הכלכלית של האירועים בשטח. פסקי הדין הם מקלים ולא משתמשים ברמת הענישה הגבוה שהחוק מאפשר".
"צריך ליצור הזדמנויות תעסוקה בחברה הבדואית"
ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים, אמר בפאנל בנושא הפרוטקשן, בהנחיית העיתונאי גלעד צוויק, כי צריך למצוא פתרון לתופעה ההולכת וגוברת. "לא צריך רק לאכוף, אלא גם ליצור הזדמנויות תעסוקה בחברה הבדואית, שרוב עברייני הפרוטקשן מגיעים ממנה, ולהשקיע בחינוך. כולם צריכים להירתם ביחד כדי לעצור את זה", אמר.
לדבריו, כ-10% מההון שלו מתבזבז על תשלום פרוטקשן או על בקרת נזקים בעקבות מעשי ביזה והרס של ציוד. "לעתים זה מגיע למצב שהעבריינים מכתיבים לקבלנים מי יזכה במכרז של פינוי עפר, אפילו אם המחיר שהם מציעים גבוה יותר", אמר סרוגו. "זה מוביל לא רק לבזבוז כסף, אלא גם לפגיעה באיכות הסביבה כי הם פשוט זורקים את הפסולת ללא בקרה, והיא מחלחלת לאדמה".
גם שר ההתיישבות צחי הנגבי, שכיהן בעבר כשר לביטחון הפנים, השתתף בפאנל. ואמר כי "הפרוטקשן היא גם סוגיה לאומית מדרגה ראשונה, כי ישראלים טובים שירצו לעבור דרומה או צפונה יחששו שלא יוכלו להתפרנס כי הם יצטרכו לשלם לעבריינים".
