בשנים האחרונות עומדות הרשויות המקומיות במוקד ובמרכז ההתרחשויות. הן הפכו להיות דומיננטיות בחיי האזרחים, ובמקרים רבים מהוות פתרון במצבי חירום, באירועי ביטחון ואפילו במשברים סביבתיים גלובליים. ההשפעה הדרמטית של הערים והיישובים באה לידי ביטוי בתקופת הקורונה, שחייבה מענה מהיר, יכולת אלתור גבוהה ודרכים יצירתיות להתמודדות. הרשויות המקומיות פעלו כזרוע הביצועית של הממשלה והעניקו שירות לתושבי העיר, שהם כאמור אזרחי המדינה.
במציאות משתנה, בעולם תזזיתי מלא בתהפוכות, האצלת סמכויות נוספות לרשות המקומית משמעותה שיפור באיכות חייהם של האזרחים. העירייה או המועצה המקומית תמיד תהיינה זמינות יותר, יעילות יותר ובעלות יכולות ביצוע גבוהות ומהירות יותר. בעולם החדש לא צריך להיות מתח בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. יש ביניהם זהות אינטרסים. תפקידה של הממשלה הוא לאפשר ולא לבלום, לעודד ולא לחסום.
כדי להיות רלוונטיות, הרשויות המקומיות חייבות להיות חדשניות, יזמיות ושיתופיות. הן יצליחו לעמוד באתגרים הלאומיים ובמשימות החשובות רק אם יקבלו את הסמכות, לצד האחריות שיש להן, ובתנאי שהתהליכים הביורוקרטיים המכבידים יצטמצמו למינימום; רגולציה במידה סבירה, אך לא כזו שמשתקת ומונעת אפשרויות לקדם ולפתח. העולם לא מחכה למי שעוצר.
השלטון המרכזי צריך לשאוף לשלטון מקומי חזק וסמכותי, כזה שיש בידיו הכלים הדרושים להצליח. דווקא ויתור על כוח יבטא עוצמה מצד המדינה. בדרך זו היא תשחרר ותאפשר לרשויות המקומיות להיות עצמאיות, בעלות יכולת ניהולית גבוהה ואיתנות פיננסית.
גמישות שלטונית תעודד תחרותיות, תעורר יצירתיות ותפרוץ את הקיבעון המחשבתי שמאפיין את השירות הציבורי, דבר שכל כך לא מתאים למציאות שבה אנו חיים. תבניות, נוסחאות וסימולטורים הופכים את השירות הציבורי לרובוטי, לאוטומטי וללא רלוונטי.
היוזמה הממשלתית החדשה מבורכת ומתבקשת. היא צעד בכיוון הנכון, ובתנאי שיהיה עמוק ויקיף תחומי חיים מגוונים. הגיע הזמן לשחרר, לאפשר ולאתגר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו