ישראל עוברת לשעון חורף ב-31.10

במוצ"ש הקרוב נזיז את מחוגי השעון שעה אחת לאחור ונפסיד שעת אור ביממה • מהן ההשפעות של המעבר לשעון חורף? האם אנו נעשים עייפים ומדוכדכים יותר? ואיך בכלל נקבע הזמן בישראל? • מדריך

פחות שעת אור ביממה // צילום: Getty Images

במוצ״ש הקרוב - ישראל עוברת לשעון חורף: שעון הקיץ תשפ״א -2021, יסתיים בסוף השבוע הקרוב. בלילה שבין מוצאי שבת כ״ד בחשון תשפ״ב, 30 באוקטובר 2021, ליום ראשון כ״ה בחשון תשפ״ב 31 באוקטובר 2021, בשעה 02:00 לפנות בוקר יש להזיז את המחוגים שעה אחת לאחור לשעה 01:00, ובמועד זה ייכנס לתוקפו שעון החורף. 

שעון הקיץ המגיע לסיומו נמשך בישראל 219 יום, והוא ישוב ביום שישי כ״ב באדר ב׳ תשפ״ב, 25 במרץ 2022. שרת הפנים, איילת שקד: ״שעת האור הנוספת בשעון הקיץ תרמה לכלכלה ולמסחר בתקופה זו. על פי החוק בישראל וכנהוג במדינות רבות נעבור בסוף השבוע הקרוב לשעון חורף וזו הזדמנות לברך את תושבי ישראל בחורף טוב, בריא ופורה״.

במוצ"ש ב-2:00 אל תשכחו להזיז שעה אחורה - שלא תהיו מופתעים // צילום: אורן בן חקון,

רגע לפני החלפת שעון הקיץ לשעון חורף, בלילה שבין שבת לראשון (30/10/21), ד"ר נדיה גולדובסקי, אחראית על הזמן הלאומי במשרד הכלכלה והתעשייה, מספרת מה אנחנו יודעים על השעון הלאומי, למה נרוויח שעת שינה אבל נפסיד שעת אור יום, ואיך אטום בשם צזיום אחראי לזמן של כולנו?

מה המשמעות של שעון החורף?
העברת הזמן לשעון חורף ולשעון קיץ, מתבצעת בישראל לפי הגרסה האחרונה של חוק קביעת הזמן משנת 2013 .לפי חוק קביעת הזמן, כמדי שנה, ביום ראשון האחרון של חודש אוקטובר, מזיזים את השעון בישראל שעה אחת אחורה. זמן זה נקרא "שעון חורף" והוא אחד משני הזמנים שבהם נהוג להשתמש בישראל. שעון החורף מסתיים כמדי שנה ביום שישי האחרון של חודש מרץ שבו מזיזים את השעון שעה קדימה, זמן זה נקרא "שעון קיץ".

שעת שינה נוספת במעבר לשעון חורף // צילום: GettyImages, צילום: Getty Images

שעון החורף אינו מיועד רק כדי "להרוויח" שעת שינה בבוקר כפי שאולי נהוג לחשוב, אלא ששינוי השעות בין הקיץ לחורף מאפשר להתאים את פעילות בני האדם לשעות האור והחושך. בקיץ למשל, אנו מרוויחים שעת אור מאוחרת, ובחורף אנו מתעוררים בדרך כלל בשעות שבהן השמש מתחילה לזרוח. כך לא מתפספסות שעות חיוניות לניצול על ידי האדם או המשק. מעבר לשעון הקיץ מאפשר חיסכון בחשמל בשנה אחת בעלות של מאות מיליוני שקלים.

מרגישים מדוכדכים ועייפים יותר בחורף?
בחורף, כשאור השמש מוגבל ויש יותר שעות חושך ביממה, רמות הורמון המלטונין בגוף עולות, ואנו עשויים להיות מנומנמים ועייפים יותר. תפקיד המלטונין (מכונה גם “הורמון חושך”) הוא לווסת את מחזוריות השינה, מתוך מטרה להתאים את השינה לשעון הביולוגי.

גם הסרוטונין, הורמון נוסף האחראי בין היתר למצב הרוח והרגשות, קשור ע"פ מחקרים, באופן ישיר, למידת החשיפה שלנו לאור. הירידה בכמות הסרוטונין בגוף בחורף עלולה לגרום למצב רוח ירוד ומדוכדך.

עייפים יותר בחורף? // צילום: GettyImages,

איך זה קשור לשעון החורף? ב-30 באוקטובר, שעת הזריחה תהיה ב-5:35 והשקיעה תהיה ב-17:26 ושעות האור הצפויות בתאריך זה הן 11 שעות ו-51 דקות. למחרת ב-31 באוקטובר, עם כניסת שעון החורף, שעת הזריחה תהיה ב- 5:56 ושעת השקיעה ב-16:51 ונאבד כשעת אור יום אחת (סה"כ 10 שעות ו-55 דקות שעות אור).
ביום הארוך ביותר בשנה ב-21 ביוני אורך שעות אור היום מסתכם ב-14 שעות ו- 14 דקות, וביום הקצר ביותר בשנה ב-21 בדצמבר, אורך שעות אור היום מסתכם ב-10 שעות ו-3 דקות.

מהו השעון הלאומי?

הזמן של מדינת ישראל נקבע במעבדה הלאומית לפיזיקה שבמשרד הכלכלה בעזרת מערכת מיוחדת שמשווה 86,400 פעמים ביממה את תוצאות מדידת הזמן בארץ עם תוצאות מדידת זמן של מעבדות לאומיות אחרות בעולם.

המעבדה הלאומית לפיזיקה מהווה למעשה את השעון של המדינה ואת הסטנדרט הלאומי לזמן. זמן ישראל נקבע לפי חוק הזמן משנת 1992. המעבדה קובעת ומודדת את הזמן והתדר המשמשים לצרכים ביטחוניים ואזרחיים כגון: שידורי טלוויזיה, שיחות טלפון, מחשבים, מכשירי ניווט ומערכות צבאיות כמו: "כיפת ברזל", מערכת ה-"חץ" ו"שרביט קסמים".

במעבדה הלאומית ישנם ארבעה שעונים אטומיים מסוג צזיום, ציוד להשוואות הבינלאומיות, ציוד לביצוע מדידות וכיולים ללקוחות תעשייתיות וצבאיות כגון: רפאל, אלביט, התעשייה האווירית, חיל אוויר, חברת חשמל.

בשנת 2019 בהתאם לסטנדרט הלאומי לזמן ותדר, הוכנסו שעונים אטומיים מדור חדש וגם מערכת להשוואות בינלאומיות חדשנית. בשנת 2017 נוספה שנייה נוספת לזמן הבינלאומי כדי לתאם בינו לבין הסתובבות כדור הארץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר