קולט אביטל לעיתון "הארץ": "שמעון פרס הצמיד אותי לדלת וניסה לנשק אותי"

"פתאום פרס הצמיד אותי לדלת. הדפתי אותו. כשיצאתי משם רעדו לי הרגליים" – זוהי כותרת הכתבה שפורסמה היום (חמישי) בעיתון הארץ, שבה פורסת קולט אביטל, "אחת הנשים החלוצות בשירות החוץ הישראלי", כלשונו של הכתב גידי וייץ, סדרת הטרדות מיניות שחוותה לכאורה לאורך שנותיה בשירות המדינה, ובראשן שני מפגשים עם שמעון פרס המנוח, בעת שכיהן כראש הממשלה וקודם לכן כיו"ר האופוזיציה.

.

הפעם הראשונה, כפי שמספרת אביטל בכתבה, התרחשה כשהתגוררה בפריז במסגרת שליחות מטעם משרד החוץ בתחילת שנות השמונים. באותן שנים נהג פרס, אז יו"ר האופוזיציה, לנסוע מדי פעם לבירת צרפת ובאחת הפעמים הוזמנה אביטל לארוחת בוקר איתו בבית המלון. כשהגיעה נאמר לה שבשל "סיבות ביטחוניות" היא תפגוש את פרס בחדרו, וכשנכנסה לחדר "גילתה שפרס המתין לה 'בפיג'מה', כפי שהיא מתארת. הוא דחק בה לכיוון המיטה, היא התנגדה ויצאה מהחדר כשהיא נסערת. 'זה לקח כמה שניות', היא אומרת", כותב וייץ.

כששואל אותה הכתב אם היא שיתפה את התקרית עם מי ממכריה, מציינת אביטל את חברתה העיתונאית תמר גולן. "היא ניחמה אותי ואמרה לי שגם לה זה קרה", מצטט וייץ ושואל: "את חושבת שזה היה מארב מתוכנן?". על כך השיבה אביטל: "זה שהוא הזמין את ארוחת הבוקר לחדר, זה ברור שהוא תכנן".

"ירננו עלינו"

הפעם השנייה, לפי אביטל בכתבה, התרחשה בשנת 1984 כשחזרה משליחותה בפריז. באותם ימים היה פרס אמור להתמנות לראש הממשלה הראשון בממשלת הרוטציה עם יצחק שמיר. אביטל, אז בת 45, הוזמנה לפגישה איתו בתקווה לקבל ממנו הצעה לתפקידה הבא. וייץ מציין כי אביטל קיוותה לקבל את תפקיד יועצת התקשורת של פרס או ראש לשכת העיתונות הממשלתית, אך אז אמר לה פרס "לא יכולתי לתת לך את התפקידים האלה כי את אישה ואת נאה וירננו עלינו".

בתום הפגישה, כותב וייץ, "פרס קם ללוות את אביטל לדלת. אלא שאז התרחשה סצנה שעליה היא לא דיברה עד היום. 'הוא הצמיד אותי פתאום לדלת וניסה לנשק אותי. הדפתי אותו מעליי, הוא חזר למקומו, ואני הלכתי. רעדו לי הרגליים כשיצאתי משם, זה דחה אותי. במשך משהו כמו שנתיים אחרי האירוע הזה נמנעתי מלראות אותו'".

לאורך הכתבה מתארת אביטל עוד הטרדות מיניות שחוותה בשירותה במשרד החוץ. "זו לא היתה הפעם הראשונה והאחרונה שזה קרה לה עם גברים רבי עוצמה", כותב וייץ. אחת מהן קרתה לאחר שחרורה מצה"ל. מי שהעסיק את אביה אז היה סטרויה לופסקו, "רווק בשנות ה-60 לחייו שהקים את חברת סופרגז", לפי וייץ, והוא "היה האחראי לתקיפה המינית הראשונה שחוותה. 'היתה לו דירה בשדרות רוטשילד ויום אחד הוא קרא לי כאילו כדי שנדבר, ואז ניסה לאנוס אותי. הוא סחב אותי ביד ובשערות והסביר לי שהוא צריך ללמד אותי, להכניס אותי לעניינים'".

במקרה אחר, לדברי אביטל, הגיע אחד ממעסיקיה במשרד החוץ אל ביתה במפתיע. "הוא נכנס והתנפל עליי. הראיתי לו את הדלת. כשהתייעצתי עם חברים גברים, אמרו לי: אולי את פרובוקטיבית? אז התחלתי להיראות הכי צנועה שבעולם". מקרה נוסף היה באחד המבנים במשרד החוץ, כשצעדה בפרוזדור "ואני מרגישה שמישהו מאחורנית סוחב אותי בקוקו, מכניס אותי לחדר ומתנפל עליי", היא מספרת לוייץ ומוסיפה כי היה זה "גם כן איזה בוס שלי לשעבר".

בסוף הכתבה הארוכה (כ-4,500 מילה) מציין וייץ כי בספרה האוטוביוגרפי החדש, " הנערה עם העניבה האדומה" (הוצאת ידיעות אחרונות), נמנעה אביטל מלספר על התקריות המתוארות כאן. "אני ידעתי להתגונן", היא מצוטטת, "לדחוף ולהדוף את האנשים שניסו פעם אחר פעם. לא עשיתי מזה טרגדיה. זה היה חלק ממה שעוברים".