לא רק גביית דמי חסות ("פרוטקשן"), בנייה לא חוקית וההתפרעות בכבישים: הנגב, לטענת רבים, הפך להיות "פח הזבל של המדינה". הנגב פשוט שוקע בזבל. לפי נתונים של המועצה האזורית בני שמעון, בכל שנה מזוהמים השטחים במועצה בכ-3,500 טונות זבל.
עלות הפינוי נאמדת בכ-550 אלף שקלים בשנה, שאותם נאלצת לשלם המועצה במקום להשקיע בתחומים אחרים. אך בלי ההשקעה הזאת, תושבי המועצה פשוט יטבעו בהררי זבל. המועצה כוללת 13 יישובים ועוטפת את רהט ולקייה הבדואיות, את להבים, כרמית, באר שבע וקיבוץ חצרים המשתייכים למגזר היהודי, וכן חלק גדול מהפזורה הבדואית, על שטח של כ-300 אלף דונם.
הפסולת נזרקת על ידי אנשים פרטיים, קבלני בנייה ונהגי משאיות מכל הארץ. רוב הפסולת נזרקת על ידי הבדואים, אך לא רק: כל מי שרוצה לחסוך את התשלום על הטמנה פשוט זורק את הפסולת בנגב. הצטרפנו לגדי דבורה, פקח אחד מתוך שניים שיש למועצה, שאחראים לשטח הגדול פי שישה מתל אביב-יפו. לדבריו, זהו קרב שתוצאותיו ידועות מראש, ובמועצה רק מנסים "לכבות שריפות" ולעכב את הרס הטבע.
הסיור עם דבורה מתחיל בהררי הזבל שב"שביל התפוז", שביל עפר שמתחיל בתחנת דלק בצפון-מערב רהט וממשיך עד השטחים החקלאיים של קיבוץ משמר הנגב. לאורך השביל יש כמויות עצומות של זבל: פגרים של חיות, פסולת בניין, פסולת ביתית. הכל מפוזר בטבע, לעיתים מטרים ספורים משטחים חקלאיים ומגידולי שדה. לפי דבורה, שביל זה הוא עקב אכילס של המועצה ושל העיר רהט: "לאורך יותר משלושה קילומטרים של השביל פשוט באים וזורקים זבל מכל הסוגים. בשיתוף פעולה עם רהט, הצלחנו לאסוף את הכל לערימות מסודרות, כדי שנוכל לפנות בהמשך", הוא נאנח.
בהמשך אותו שביל אנחנו מגיעים לפזורת "זידנא דרום". "הם לא מקבלים שירותים מוניציפליים", מסביר דבורה. "אין להם חשמל, ביוב, מים ופינוי פסולת. בעיניהם זה בסדר לזרוק את הזבל מאחורי הבית ולשרוף. מה תושב במקום אמור לעשות? לשים את הפח באוטו, לנסוע לרהט ולזרוק שם?", אמר.
דבורה הוסיף: "לפני שנה וחצי הקימו יחידה חדשה בתוך רשות הטבע והגנים - יחידת ינשו"ף, שכל מטרתה היא לאכוף שריפת פסולת", אומר דבורה, כשהוא עוצר את רכבו ליד ערימת זבל מעשנת. "הנה, פה הייתה ערימה שכבר נשרפה". כשאנחנו שואלים אותו מדוע אין מצלמות מעקב באותו ציר, תשובתו מתסכלת: "הציבו פה מצלמות, אבל פירקו אותן, שברו אותן. זאת לא אחריות וזאת לא בעיה של בני שמעון בלבד, זה פרויקט שהמדינה חייבת לקחת על עצמה. יש בנגב מקומות שהפסולת מפוזרת לאורך קילומטרים. איפה הרשויות? החוק הוא לא באמת חוק כאן".
חלק מהבעיה נובע מכך שהקנסות המוטלים על עברייני הפסולת הם נמוכים מאוד, ומבחינה כלכלית, לעבריינים משתלם לשלם מדי פעם קנס ולא לשלם על הטמנה. "בסיירת הירוקה ראו במקרה נהג משאית פורק שתי עגלות של כביש מקורצף", מספר דבורה. "קראו לרט"ג, חייבו אותו להרים את הפסולת והוא חטף קנסות של 3,000 שקלים. אבל זה לא מספיק - כי לטמון את הפסולת שהנהג החזיק במשאית יעלה יותר. פשוט משתלם יותר לנהג לנסות את מזלו בכל פעם מחדש".
במועצה מאשימים, לבד מהקנסות הנמוכים, גם את היעדר האכיפה. "גופי האכיפה של המשטרה הירוקה, יחידת ינשו"ף, ואיגוד ערים 'אשכול נגב מערבי' חילקו עשרות בודדות של קנסות על השלכות או על שריפת פסולת בשטחים פתוחים", מאשימים במועצה.
לזבל, מתברר, אין אבא ואין אמא - גם כשמתבצעת עבירה, קשה מאוד להגיע לאחראים. "לפני שנתיים הגיעו משאיות עם פסולת ביתית ופרקו אותה באזור חצרים", מספר דבורה. "מצאנו בזבל הוכחות שזה הגיע מאזור נצרת. הגענו עד העירייה, אבל אף אחד לא קיבל אחריות, כי אפשר להגיד, 'לא אני זרקתי', ומבחינת דיני ראיות - המסמכים שמצאנו לא מספיקים להוכחה".
בעיה נוספת, שאותה ניתן לפחות לנסות לפתור, היא בעיית כוח האדם. דבורה: "במשטרה הירוקה, מאשדוד ועד אילת, יש ארבעה שוטרים. איך אתה רוצה לתפוס כך אנשים?".
ניר זמיר, ראש המועצה המקומית בני שמעון, קורא לעזרה - ולא בפעם הראשונה: "אנו קוראים למשרד להגנת הסביבה להצטרף אלינו במאבק ולהקצות את המשאבים הדרושים על מנת להילחם מלחמת חורמה בתופעה.
"דרישתנו היא להשיב לנגב את הטבע הייחודי לו, שאבד בין ערימות האשפה, עבור דור ההמשך שעוד יבוא אחרינו".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "נושא הפסולת נמצא בטיפול ובסמכות המשרד להגנת הסביבה. עם זאת, לאור המצוקה, משרד הפנים החליט על הקצאת תקציב למערך אכיפה אזורי בהובלת אשכולות הנגב, שאליו יוקצו תובע ופקחים".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "השלכת פסולת ברשות הרבים הפכה למכת מדינה ברחבי הארץ, בעיקר באזור הדרום, שם יש מפגעי פסולת בהיקפים שונים. גורמי המדינה השונים, ובהם המשרד להגנת הסביבה באמצעות המשטרה הירוקה, מקצים לכך משאבי פיקוח ואכיפה בעצימות גבוהה.
"למשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה יש הצלחות רבות, הבאות לידי ביטוי בפעולות אכיפה ממוקדות שבוצעו בגין השלכת פסולת בשטחי הרבים והפעלת אתרי פסולת פיראטיים, לרבות מחצבות נטושות, שבאופן טבעי מהוות מוקד השלכה פיראטית פוטנציאלית. המשרד להגנת הסביבה ימשיך בפעולותיו כדי לייצר פתרון כולל לנושא, בשיתוף הרשויות המקומיות, כיבוי אש, משרד הפנים, משרד האוצר ומשרד המשפטים, לשם הפסקת המפגעים ושיפור חיי התושבים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו