"לא היה לי מודל לחיקוי": כך הופכות נשים חרדיות למובילות במשק הישראלי

"לא ידעתי שיש כל כך הרבה נשים חרדיות בעמדות מפתח במשק הישראלי". מספרת בהפתעה חנה רובינשטיין (33) מירושלים, מנהלת הסניף הירושלמי של EY, פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ. היא אחת מהחרדיות היחידות בהנהלת החברה, ועצם המפגש עם מנהלות חרדיות אחרות – עשה לה טוב. היא נפגשה איתן דרך תוכנית "לפידות" של שטראוס וגו אפ, שמטרתה לקדם מנהיגות של נשים חרדיות.

כחלק מהתוכנית, הופכות המשתתפות בה למנטוריות עבור מנהלות חרדיות צעירות, ובכך מרחיבות את מעגל ההשפעה. חנה מספרת על תחילת דרכה: "המודלינג אצלנו הוא לא מובן מאליו. לי לא היתה מישהי בכירה שאוכל להתייעץ איתה, לשאול אותה מה הוביל אותה ואיך היא עשתה את הדרך שלה. אני הייתי צריכה למצוא לעצמי את הדרך. אני שמחה על ההזדמנות להתוות לנשים הצעירות האלה את הדרך לעמדות בכירות. גם בישראל 2025, הנשים החרדיות עדיין פחות חשופות. לנשים בכלל יותר קשה להוביל שינוי ולאישה חרדית זה קשה שבעתיים, גם קהילתית וגם ארגונית".

למדנו מהטובים ביותר

ורד עובדיה (32) מירושלים. מסיימת בימים אלה תפקיד כראש אגף תקציבים - תוכנית אב לתחבורה במטרופולין י-ם. היא הגיעה לתוכנית לפני שנה. לאחר שהשתתפה בתוכניות מנהיגות מקבילות, שמחה לראות שתוכנית זו שמה דגש גם החוצה, לחברה החרדית והישראלית בכלל, ולא רק דואגת לגדל אותה כמנהלת. "קיבלנו המון כלים ולמדנו מהטובים ביותר איך משתפים פעולה, מובילים שינויים, מנהלים משברים, ונפגשנו עם בכירים בחברת שטראוס שם קיבלנו המון כלים וידע שאנחנו יכולים לתרגם מיד לעבודה".

עובדיה מאמינה בשילוב בין חרדים ללא חרדים במקומות העבודה. "ככל שנכיר אחד את השני יותר ונבין שלמרות חילוקי הדעות יש בינינו הרבה במשותף – ירד הקיטוב בחברה. ההיכרות מנטרלת התנגדות בשני הכיוונים. זאת דרך לצמוח יחד. אנחנו כולנו אחים, המדינה היא של כולם, אנחנו פה בשביל להשאר אנחנו צריכים ללמוד לחיות יחד ברמה הכי בסיסית".

"אני גם מאמינה שהחברה כולה תרוויח משילוב נשים חרדיות בעבודה: הן מגיעות לעבודה ממקום של שליחות, עם מוסר עבודה גבוה. זה כוח עבודה ברמת גבוהה ומכוון מטרה. זה נכס לחברות, שלא לדבר על זה שכשנשים חרדיות נמצאות במקום של קבלת החלטות, הן יכולות לשקף את הערכים ואת הצרכים של הציבור שלהן. בעבודה שלי אני יודעת שזה תרם: החברה החרדית היא הצרכנית הגדולה ביותר של תחב"צ בירושלים, וכשאני בחדר אני יודעת מה יעבוד ומה לא, ומה הצרכים. אני מכירה את קהל היעד אז ההחלטות שמתקבלות טובות ומדויקות יותר", הוסיפה.

ורד אומרת שלמרות שהתוכנית רק בת שנתיים, כבר ניכרת ההשפעה שלה. "מה שאני לקחתי מזה זה להסתכל רגע החוצה ולראות מה חסר בחברה שבה אני חיה".

נשים חרדיות: מועסקות כמו נשים חילוניות, אך לא מגיעות לתפקידים בכירים

מדוח "מצב החברה החרדית" של הלמ"ס, שיעור התעסוקה של נשים חרדיות כמעט זהה לזה של נשים שאינן חרדיות. הפער הוא בתפקידים בכירים, שם החרדיות נמצאות בייצוג חסר. תוכנית "לפידות" הוקמה על ידי שטראוס וגו-אפ במטרה להכשיר מנהלות חרדיות ולהגדיל את מרחב ההשפעה שלהן, לייצר אימפקט בתוך הארגון שלהן ולשמש דמויות משמעותיות לעובדות ולעובדים שהן מנהלות, תוך פיתוח חשיבה אסטרטגית וניהול שותפויות מורכבות.  

בשנה שעברה השתתפות 17 נשים בתוכנית והשנה – 25, ביניהן מנכ"ליות, מנהלות כספים ומנהלות מש"א ומוצר, מארבעה סקטורים: המגזר העסקי, עמותות, המגזר הציבורי והשלטון הציבורי. את התוכנית מובילות לינדה כהן רופא, ראשת מטה וסמנכ"לית טרנספורמציה בקבוצת שטראוס ואודליה פרוש, מנכ"לית גואפ ייעוץ ואסטרטגיה.

כבר מספר שנים ששילוב נשים חרדיות בסקטור העסקי מעסיק את לינדה כהן רופא (45). "זה התחיל כשניהלתי צוות די גדול של נשים חרדיות ואז הבנתי את הקסם בנשים האלה ובמה שהן מביאות איתן". את אודליה מגואפ פגשה בתוכנית מעוז, שם החלו לחשוב על דרכים לצמצום הפער בתפקידי ניהול. "בשטראוס אנחנו רוצים להזין ולטפח עתיד טוב יותר, לא רק במוצרים אלא בחברה הישראלית בכלל, וגיוון הוא נר לרגלינו".

כהן-רופא מספרת על עמודי היסוד של התוכנית שהגתה: ציר ההשפעה על החברה הישראלית כולה דרך החברה החרדית, ציר המקצועיות, ציר המנהיגות וציר המנטורינג. "הנשים בוחרות מנטוריות, שמעבירות את הידע שלהן הלאה, לנשים פחות בכירות ששואפות להתקדם. הן נפגשות איתן 10 פעמים ויש סיפורי הצלחה מדהימים גם למנטוריות וגם למתלמדות".

לינדה מספרת בהתרגשות שרק לפני ימים מספר התקיים מפגש עם המחזור הראשון של התוכנית, בו סיפרו הבוגרות שמה שמבדיל את התוכנית הזאת מתוכניות מקבילות זה הכלים שניתנים להן כמנהיגות, לתרגול והעמקה של משמעות תפקיד המנהיגה. מנשים אלה שמעה כהן רופא עד כמה יוקרתית התוכנית שלה בקרב החברה החרדית.