איל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל שנרצחה ב-7 באוקטובר במוצב נחל עוז, שיתף הערב (חמישי) כי קיבלו את חפציה מצה"ל 531 יום אחרי מותה.
אשל אמר הערב ל"ישראל היום": ״קיבלנו היום את הכומתה ואת הטבעות של רוני, שנאספו משני מקומות שונים. הכומתה נמצאה בתוך החמ״ל כשהיא שרופה ומפויחת, והצליחו לשחזר אותה ולקחת דגימות ולהבין שהיא שייכת לרוני. את הטבעות מצאו בבית בעזה בשכונת זייתון, הן נגנבו. ככל הנראה מצאו אותן בשלב שתעודת הזהות והרישיון של רוני נמצאו בעזה, פשוט לקח זמן עד שהגיעו תוצאות ודאיות והבינו שזה אכן שלנו. עברנו הליך זיהוי, בדיקת DNA - ואישרנו שהטבעות אכן שייכות לה. לא היה קשה לזהות אותן והן נראות במצב מצוין״, הוא מסביר.
לדבריו, הם כלל לא ציפו לקבל את הפריטים האלה - ולא ידעו גם על עצם קיומם. ״זאת הפתעה מוגמרת עבורנו, לא ידענו שהפריטים האלה קיימים, אני יודע שהרבה פריטים של רוני נגנבו דאז - אבל היום זאת הייתה הפתעה טובה, שבזכותה רוני הרבה יותר נוכחת.
״נשארנו עם זכרונות, סטיקרים, קטעי וידיאו ותמונות, וזאת מנת חלקנו. נגזר עלינו להיות משפחה שכולה, אבל דווקא בגלל זה אני אעשה הכל כדי שיהיה פה תיקון ושינוי. זה כואב - יש מזכרות על מזכרות, אבל בסוף הייתה מתנה שנתתי לצה"ל, וצה"ל לא ידע לשמור לי על המתנה הזאת.
"מתנה שגידלתי 19 שנים ו-7 חודשים וצה"ל הגדול לא ידע לשמור לי עליה, ואני אמשיך במאבק שלי כדי לשפר, לתקן ולשנות. אני אלך עד הסוף עם הדרג הצבאי והמדיני שפשע וכשל והביא אותנו ל-7 באוקטובר. זו המשימה שלי ואני התחייבתי מעל הקבר של רוני שאני לא ארפה לרגע״.
מה המשימה שלך כיום?
״התיקון חייב ראשית לבוא מבית, ואז נטפל בכל הבעיות האחרות שקיימות במדינות מסביבנו. זאת תפיסתי ואני חושב שזו הדעה הרווחת מצד 82% ממדינת ישראל, שרוצים שקט ושלווה וחפצים בחיים״.
"531 ימים אחרי, דפיקה בדלת. נציגי צה״ל נכנסו והגישו לנו היום קופסה ובה הכומתה של רוני ופריטים אישיים נוספים, שלאחר חקירה מקיפה נקבע באופן ברור שהם שייכים לה", כתב האב השכול בחשבון ה-X. "שרון ואני עוד מסדירים נשימה מדרישת השלום המוחשית שקיבלנו מרונקי, ניקח כמה ימים כדי לשתף יותר".
רוני אשל ז"ל ששירתה במוצב נחל עוז הוגדרה נעדרת לאחר 7 באוקטובר. בחודש נובמבר 2023, לאחר 34 ימים של חוסר ודאות מהגדרתה כנעדרת נודע כי נרצחה. "ערכנו הלוויה, רוני נקברה, ישבנו שבעה, נפרדנו, אך בעיקר נותרנו עם חלל ענקי, עם כאב ועם שאלות שאין להן מענה", כתב בעבר איל אביה ל"ישראל היום". "רוני נתנה הכל - את הכוח, את האומץ, את חייה עצמם. עד לרגע האחרון היא נתנה, ואנחנו היינו גאים, שבורים, במעגל האכזרי של שירות, גורל ומחדל".
