בדיון מיוחד במועצת הביטחון של האו"ם שנערך היום (חמישי) בנושא החטופים הישראלים, העיד אלי שרעבי, ששב לאחרונה מ-491 ימי שבי בידי חמאס. הדיון התקיים בעקבות דרישת שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, ושרעבי תדרך את שגרירי המועצה לפני הופעתו של מוחמד חאלד חיארי, עוזר המזכיר הכללי למזרח התיכון.
עדותו של אלי שרעבי //UN web
לפני הדיון נתנו השגריר דנון, אלי שרעבי וסגנית שגרירת ארה"ב לאו"ם, דורותי שיאה, הצהרה לתקשורת, בה אמר דנון: "העדות האמיצה של אלי מזכירה לעולם עבור מי אנחנו נלחמים. לא נפסיק עד שחמאס יוכרע וכל החטופים יחזרו הביתה".
"גן העדן שלי הפך לגהינום"
"בשבעה באוקטובר, גן העדן שלי הפך לגיהנום", פתח שרעבי את עדותו המצמררת. "מחבלי חמאס חדרו לקיבוץ, לבית שלי, וקרעו אותי מהמשפחה שלי. מאז לא ראיתי אותם שוב. במשך 491 ימים הוחזקתי בעיקר מתחת לאדמה במנהרות הטרור של חמאס, כבול, מורעב, מוכה ומושפל. הייתי שבוי בחושך, מבודד מהעולם. המפלצות נהנו מהסבל שלנו".
שרעבי תיאר בפני המועצה את רגעי החטיפה הקשים: "בשבעה באוקטובר הדלת נפתחה. הכלב שלנו נבח. המחבלים פתחו באש. ליאן ואני השלכנו את עצמנו על הבנות שלנו, וצעקנו למחבלים שיפסיקו. פתאום היו עשרה מחבלים בתוך הבית שלי. הם לקחו את אשתי ובנותיי למטבח. לא יכולתי לראות אותם יותר. כשהם גררו אותי החוצה, קראתי לבנות שלי: 'אני אחזור'. הייתה זו הפעם האחרונה שראיתי אותם".
שורד השבי סיפר כיצד ניסה להרגיע את אשתו באותו בוקר ארור: "באותו בוקר ניסיתי להרגיע את ליאן להגיד לה שהצבא מגיע, הם תמיד מגיעים אבל הם לא הגיעו", סיפר שורד השבי בכאב. "מחוץ לבית השקט שלי הכל נעלם. יותר מ-100 מחבלים צחקו חגגו וצילמו את עצמם בגינה שלנו".
שרעבי תיאר את רגעי האימה, כשבעודו נלקח לעזה, המון זועם ניסה לבצע בו לינץ'. "הם גררו אותנו לעזה הצלעות שלי נחבלו. כשהגענו לשם המון זועם ניסה לבצע בי לינץ' אבל המחבלים הכניסו אותי לתוך מסגד. מבחינתם - היתתי הגביע שלהם".
בעדותו האמיצה חשף שורד השבי פרטים מזעזעים על תנאי השבי: "ב-52 הימים הראשונים הוחזקתי בדירה. הייתי קשור בחבלים. הידיים והרגליים שלי היו קשורות כל כך חזק שהחבלים נקרעו לתוך בשרי. לאחר מכן, חמאס הכניס אותי למנהרה, חמישים מטר מתחת לאדמה. שרשראות הברזל היו כל כך הדוקות עד שקרעו לי את העור. הם מעולם לא הורידו אותן, לא לרגע אחד".
שרעבי העלה סוגיות נוקבות בנוגע לסיוע ההומניטרי שנשלח לעזה: "ראיתי מחבלי חמאס נושאים ארגזים עם סמלי האו"ם ואונר"א עליהם לתוך המנהרה, עשרות קופסאות, במימון הממשלות שלכם, מאכילות מחבלים שעינו אותי ורצחו את משפחתי. הם היו אוכלים ארוחות רבות ביום מהסיוע של או"ם שהיה מונח לפנינו, ומעולם לא קיבלנו מהסיוע הזה דבר. כשאתם מדברים על סיוע הומניטרי, תזכרו את זה: חמאס אוכל כמו מלכים בעוד החטופים גוועים ברעב".
"בנקודת המסירה מחמאס פגשתי נציגה מהצלב האדום. היא אמרה לי, 'אל תדאג, אתה בטוח עכשיו'. אני בטוח? איפה היה הצלב האדום ב-491 הימים האחרונים?", תהה שורד השבי.
בסיום עדותו פנה שרעבי לחברי המועצה: "491 ימים. זה כמות הזמן שרעבתי, הייתי כבול והתחננתי לאנושיות שלי. זו בקשתי האחרונה: לא עוד תירוצים. אין יותר עיכובים, אין יותר עיוורון מוסרי. אתם לא יכולים לטעון שאתם עומדים לצד האנושיות. אני כאן לפניכם באו"ם כדי לומר: תביאו את כולם הביתה. אם אתם טוענים שאתם מייצגים את ערכי האנושיות - תוכיחו את זה. תחזירו אותם הביתה. עכשיו".
מטה משפחות החטופים: "אין לחטופים זמן"
בתגובה לעדותו המרגשת, פרסם מטה משפחות החטופים הודעה: "הקשיבו לדבריו של אלי שרעבי הגיבור באו"ם – אין לחטופים זמן! כל רגע בשבי מעמיד אותם בסכנת חיים ובסכנת היעלמות".
על אף ששוחרר מהשבי האכזרי רק לפני כחודש, שרעבי נרתם תוך ימים קצרים למאבק להשבתם של כל החטופים. זוהי נסיעתו השנייה לארצות הברית, כאשר לפני כשבועיים השתתף במשלחת שורדי השבי שנפגשה עם נשיא ארצות הברית.
במטה משפחות החטופים הוסיפו: "אל מול דבריו של אלי, מתחדד הצורך להשיב את 59 החטופים הביתה - החיים לשיקום והחללים, ובניהם יוסי אחיו של אלי, לקבורה ראויה. על ממשלת ישראל לממש את חובתה, לחזור להפסקת אש ולהשיג הסכם שישיב את כולם בפעימה אחת ומידית".
ביוזמת מטה ניו יורק, עשרות תומכים עם פרחים צהובים ודגלי ישראל קיבלו את שרעבי עם כניסתו לבניין האו״ם בקריאות ״אתה לא לבד״ ו״החזירו את כולם״. לאחר מכן שרו יחד את ההמנון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו