כוננות ספיגה במשטרה לקראת חזרת בן גביר למשרד לביטחון לאומי

חזרתו של איתמר בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי מעוררת חששות בקרב רבים בציבור והפעם - גם בקרב הארגונים שתחת אחריות המשרד ובמיוחד במשטרה.

החשש הוא מפני פגיעה בעצמאות המשטרה, התערבות פוליטית במינויים וקידומים, ואכיפה בררנית כלפי מתנגדי הממשלה. גם היחסים בין השר למפכ”ל דני לוי צפויים להיות במבחן, במיוחד לאור התבטאויות קודמות, והמצב המשפטי סביב מינויו רק מוסיף למורכבות.

בהיבטים רבים, חזרתו נתפסת כחריגה, שכן בן גביר חוזר לתפקיד בו לא הצטיין, אלא למקום שבו רשם ציון ״בלתי מספיק״. עובדתית, בתקופת כהונתו כשר לביטחון לאומי הביטחון האישי לא השתפר, האלימות ומעשי הרצח בחברה הערבית הוכפלו, תוכניות למיגור הפשיעה הופסקו, היחסים העכורים בינו לבין שר האוצר פגעו ביכולת ההתעצמות, וחילופי המהלומות המתוקשרות בינו לבין היועצת המשפטית לממשלה וראש השב״כ פרמו את מסד האמון שנחוץ בעבודתם של מי שאמונים על אכיפת החוק.

ואם לא די בכך, מקורביו ואנשי לשכתו מצאו עצמם בחדרי החקירות עם חשדות לביצוע מעשים חמורים. מעל הכל מעיבה העובדה שבראש המשרד ניצב אדם שמתנגד להשבת החטופים שרבים בציבור מייחלים להשבתם ללא תנאי.
סיכוייו של בן גביר למלא את תפקידו באופן חלק עלולה להיפגע בשל עתירות שהוגשו לבג״ץ הדורשות למנוע את מינויו כשר לביטחון לאומי ולאור העובדה שראש המטה שלו חשוד בפרשת שוחד שבה מעורבים כמה ממקורביו.

באופן אירוני בחודשיים שבהם נעדר מתפקידו אפילו מכונות הקפה במשרדים החלו לעבוד טוב יותר: בעיות התקציב הסתיימו, מינויים שהיו תקועים שוחררו, ואפילו תוכנית פעולה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית יצאה אל הפועל.

בן גביר ידוע כדמות כוחנית שמעולם לא הסתיר את שאיפתו להיות ״מפכ״ל על״ של המשטרה. בעוד שכניסתו לתפקיד לוותה בתקווה לשוטרות ולשוטרים וללוחמי הכליאה והאש, חזרתו אליו היא נטל על כתפיהם. כהונתו הקודמת לוותה בהתערבות בפעילות המבצעית של המשטרה, בסכסוכים ובפיטורי ניצבים שלא סרו למרותו. הוא הקפיד לשמור על קשר צמוד עם הקצונה הבכירה מאחורי גבם של המפכ״ל הקודם והנוכחי כשנאלצו להתמודד פעם אחר פעם דבר עם טענות לאכיפה בררנית מצד מתנגדי הממשלה.

שובו לתפקיד בתקופה סוערת ומתוחה ורבת מחלוקות אינה רק שובה של ״משטרת בן גביר״, הוא גם אתגר משמעותי עבור רבים החוששים כי תחזור המגמה של שליטתו המוחלטת על הארגונים תחתיו, תוך פגיעה בעצמאות המפכ”ל ובאמינות המשטרה בעיני הציבור.

רק לאחרונה הוא והמפכ”ל הביעו עמדות שונות באופן גלוי בנושא שחרור החטופים. דבריו של המפכ”ל על חשיבות החזרת כל החטופים למרות המחיר, עומדים בניגוד לדיעותיו של בן גביר, אשר טען שהעסקאות “מופקרות” וביקר את הניהול המרכזי של המבצעים.