שיקום הדיור למפונים: עשר המשפחות האחרונות מכפר עזה יקבלו מפתחות לבתים זמניים ברוחמה

בדיון משותף שקיימו היום (שני) הוועדה לביקורת המדינה והוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, בנושא שיקום יישובי הנגב המערבי שנפגעו ב-7 באוקטובר, מסרו מנהלי תקומה והחטיבה להתיישבות כי עשר המשפחות האחרונות ממפוני כפר עזה יקבלו היום מפתחות לבתיהם הזמניים בקיבוץ רוחמה – ובכך תושלם משימת שיקום הדיור למשפחות הזכאיות, כפי שהוגדר על ידי מינהלת תקומה.

נוסף על כך, עודכנו בוועדה כי החזרה לבתים בבארי צפויה בקיץ 2026, בעוד שבנוגע לשיבת המפונים לניר עוז טרם התקבלה החלטה סופית בשל סוגיות פנימיות.

את הישיבה כינסו יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ מיקי לוי, ויו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, ח"כ עודד פורר, לצורך דיון בדוח הביניים המיוחד של מבקר המדינה בנושא שיקום יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו באירועי 7 באוקטובר.

בפתח הדיון, ציין י ח"כ לוי כי ב-19 באוקטובר 2023 הוקמה "מינהלת תקומה" במטרה להוביל את המאמץ הלאומי לשיקום ולפיתוח חבל תקומה, המוגדר כאזור הנמצא בטווח של עד 7 ק"מ מגדר המערכת סביב רצועת עזה. הוא התייחס לדוח הביניים של מבקר המדינה, המצביע על עיכוב בהסדרת גבולות החבל, אשר גרר אחריו עיכוב במיזמי פיתוח בהיקף של מיליארדים. עוד ציין לוי כי באפריל 2024 אושר תקציב מינהלת תקומה במסגרת של 19 מיליארד שקלים, אך טרם נוצל כראוי.

השר במשרד האוצר זאב אלקין, האחראי לשיקום הצפון והדרום, התייחס לדוח המבקר ואמר כי הוא מועיל לעבודה ולהפקת תובנות, אך במשאבים הקיימים אין באפשרות המינהלת לעסוק במה שנדרש בדוח לתכנון אירועים עתידיים. בנוגע לסוגיית גבולות החבל, הסביר כי ההחלטה על "העוטף של העוטף" (יישובים שלא נכנסו להגדרה של חבל תקומה) היא באחריות ראש הממשלה, וטרם התקבלה החלטת ממשלה בנוגע לכך.

אלקין ציין כי הצפי לסיום הרה-תכנון התקציבי הוא חג פסח, ועד אז תהיה תמונה תקציבית ברורה. בהתייחסו לנושא העיכוב בהקמת אתרי ביניים, אמר כי המדינה לא היתה מוכנה לאירוע מסוג זה וכי הוא מקיים ישיבות סטטוס עם הגורמים הרלוונטיים לפתרון הקשיים.

"מציאת דרכים לסייע למי שבחרו לשוב"

בנוגע למטולה אמר השר אלקין: "אני מעריך מאוד את ראש מועצת מטולה. ביקרתי אצלו גם בזמן המלחמה, כשנפלו שם טילים, וגם לאחריה. כואב לי לראות את המצב הנוכחי, ואני מקווה שיימצא פתרון. עם זאת, אי אפשר לומר ששום דבר לא קורה במטולה. המדינה העבירה כספים לשיקום תשתיות היישוב, בהתאם לבקשת ראש המועצה, כך שמרגע זה האחריות על קצב הביצוע נמצאת בידי הרשות המקומית.

"היו מקומות אחרים, כמו קריית שמונה ושלומי, שבהם הרשויות ביקשו שהמדינה תבצע את העבודות בעצמה. במקרה הזה, משרד הנגב והגליל לקח את האחריות, ובזמן שעדיין לא הכל חזר למצב שלפני ה-7 באוקטובר, תשתיות ומבני ציבור הושבו לתפקוד מלא – ואף מעבר לנדרש, בהתאם לכמות התושבים ששבו. אם המדינה היתה מבצעת את השיקום במטולה, ייתכן שכבר היו נמצאים פתרונות.

"אני עצמי הובלתי החלטת ממשלה שאפשרה לכל ראש רשות להחליט אם לקחת את השיקום על עצמו או לבקש מהמדינה לבצע אותו. כל רשות קיבלה את ההחלטה שמתאימה לה. בנוסף, המדינה נתנה לכל תושבי הצפון, כולל תושבי מטולה, אפשרות להמשיך להתגורר בפינוי – במלון או בדירה שכורה – עד תחילת יולי. לכן, אין מקום להיבהל מהנתון שלפיו רק 10% מתושבי מטולה שבו לבתיהם. זה מצב הגיוני, במיוחד כשהרשות המקומית מצהירה שאינה מוכנה לספק שירותים לתושבים החוזרים. גם בקריית שמונה לא חזרו 100% מהתושבים, וזה היה צפוי.

"עם זאת, הערכנו שעד סוף מארס לפחות 50% מתושבי הצפון ישובו לבתיהם, וכבר עכשיו חצינו את הרף הזה. אין בעיה בכך שחלק מהתושבים בוחרים להישאר בפינוי עוד כמה חודשים. במקום להעמיק את המחלוקת, נכון יותר להתמקד במציאת דרכים לסייע למי שבחרו לשוב. הרשות המקומית לא צריכה להכריז שלא תספק שירותים כלל – יש לנהל את הדיון באופן שיאפשר לתושבים לקבל את המענה הנדרש. אני לא פועל בדרכים שלא עומדות בכללי החוק, ולכן יש למצוא פתרונות במסגרת החוק כדי לקדם את השיקום ולאפשר לתושבים לשוב בתנאים ראויים".

שילוש בכמות הפניות לקבלת סיוע נפשי

אביעד פרידמן, ראש מינהלת תקומה, הבהיר כי התקציב אינו 19 מיליארד שקלים, אלא 17.7 מיליארד שקלים, משום שתקציב בסך 1.3 מיליארד שקלים מיועד ל"עוטף של העוטף". הוא ציין כי הערב יוקם אתר זמני למפוני בארי בקיבוץ חצרים, וכי נעשים מאמצים שבקיץ 2026 יחזרו תושבי בארי לבתיהם.

פרידמן הוסיף כי הקיבוץ היחיד שטרם נסגרה השיבה אליו הוא ניר עוז, מסיבות פנימיות. עוד צוין כי יש יישובים שהחזרה אליהם תהיה ממושכת יותר, ולכן הועמדו אתרי ביניים קהילתיים. הוא ציין כי נבנו כ-800 מבנים תוך כדי מלחמה ומחסור בפועלים ובחומרי בנייה.

דוד צביאל מהחטיבה להתיישבות דיווח כי היום מעבירים מפתח ל-10 המשפחות האחרונות ביישוב רוחמה, ובכך מסיימים את המשימות שהוטלו עליהם על ידי מינהלת תקומה. הוא ציין כי עובדי החטיבה להתיישבות מכל הדרגים התגייסו למשימה ופעלו יום ולילה כדי לעמוד בה.

ליהי חן קריאף, מנציגי מועצת התלמידים והנוער הארצית, אמרה בדיון כי בדוח מבקר המדינה אין התייחסות לשיקום הנוער, וכי יש שילוש בכמות הפניות לקבלת סיוע נפשי. היא ציינה כי תוכניות החוסן לא מסייעות בפועל, וכי קיים פער לימודי עצום בעקבות קיצוץ של 70% בשעות הלימוד בשנה שעברה.