זמר חרדי תובע את מנהלו האישי: ״מעשי סדום וניצול קיצוני״; המנהל הגיב: ״ניסיון סחיטה”

הזמר החרדי מידד טסה הגיש כתב תביעה חמור לבית המשפט המחוזי מרכז המעלה טענות קשות נגד המפיק המוזיקלי אביעד גיל, שלפי הנטען שלט באופן מוחלט בחייו של טסה במשך שנים, ניצל אותו כלכלית ונפשית ואף ביצע בו לכאורה עבירות מין.

על פי כתב התביעה, טסה, שהתפרסם כ”ילד פלא” בתעשיית המוזיקה החרדית כבר בגיל צעיר מאוד, פגש את גיל לראשונה בשנת 2007. גיל, ששימש אז כמפיק מוזיקלי ושדרן רדיו, הציע לנהל את הקריירה שלו, ומאז, לטענת טסה, החל לשלוט בו לחלוטין.

״עובד בכפייה״

“במשך שנים, הנתבע קבע את לוח הזמנים של התובע, שלט בכל היבט בקריירה שלו, אסר עליו לקיים קשרים חברתיים, והפך אותו למעשה לעובד כפייה”, נטען בתביעה. “הנתבע דרש מהתובע להופיע לעיתים קרובות, לעיתים אפילו ארבע פעמים ביום, תוך שהוא מאלץ אותו להמשיך להופיע גם כאשר היה חולה, פצוע או מותש לחלוטין”.

עוד נטען כי למרות שטסה היה אחד הזמרים המצליחים במגזר החרדי, הכנסותיו בפועל היו זעומות, מאחר שהנתבע שלשל את רוב רווחי ההופעות לכיסו.

לפי כתב התביעה, גיל התעלל בטסה לאורך השנים באופן קשה, הן מבחינה נפשית והן פיזית. נטען כי הוא השפיל אותו באופן קבוע, צעק עליו, כינה אותו בשמות גנאי ואף תקף אותו פיזית במספר הזדמנויות.

“במהלך הקלטות באולפן, הנתבע השליך חפצים לעבר התובע, צעק עליו, השפיל אותו מול אחרים והפך את חייו לגיהנום”, נכתב.

בנוסף, נטען כי גיל מנע ממנו מנוחה, מזון מספק ואף טיפול רפואי, מה שגרם לטסה, לטענתו, להתפתחויות בריאותיות קשות, כולל זיהום חיידקי חמור בקיבה שנגרם כתוצאה מהתנאים הקשים שבהם חי.

טענות לעבירות מין

על פי כתב התביעה, הנתבע פגע בטסה מינית לאורך שנים רבות. גיל דאג לכאורה ליצור סיטואציות שבהן יהיה לבד עם התובע, במיוחד במהלך נסיעות להופעות בחו”ל, ולבצע בו מעשים מגונים ואף מעשי סדום.

“הנתבע היה נוגע בתובע באופן בלתי הולם, תוך שהוא מציג זאת כ’מסאז’ תמים’, ובהמשך המעשים הפכו לחמורים יותר”, נטען. “הנתבע היה מאלץ את התובע לישון לצידו במיטה אחת, לעיתים תוך שהוא נוגע בו באופן אינטימי בניגוד לרצונו”.

בכתב התביעה נטען כי גיל אף הודה במעשים מסוימים במסגרת הליך בוררות שנעשה בפני הרב יהודה סילמן. “במסגרת הבוררות, הנתבע הציג מסמך ובו רשימה של חלק מהמעשים שביצע בתובע”, נכתב. “כאשר נשאל על כך, ענה כי ‘לא חשבתי שזה פוגע’, וכי ראה בכך ‘קשר חברי’”.

התביעה שהוגשה לבית המשפט כוללת דרישות לפיצויים בסכום של כ-4.2 מיליון ש”ח בגין הנזקים שנגרמו לכאורה לטסה – כולל נזקים נפשיים, אובדן הכנסות, ניצול כספי חמור והפרת זכויות יוצרים.

כתב ההגנה: “עלילת דם וסחיטה חסרת בסיס”

אביעד גיל הגיש לבית המשפט כתב הגנה שבו הוא מכחיש מכל וכל את הטענות המועלות נגדו, וטוען כי מדובר בעלילת שווא שנועדה לסחוט ממנו כספים.

“כתב התביעה אינו אלא ניסיון סחיטה בוטה מצד התובע”, נטען בכתב ההגנה. “התובע רקם רשת שקרים מתוכננת בקור רוח, במטרה לגזול מהנתבע כספים ולפגוע בשמו הטוב”.

עוד נטען כי מערכת היחסים בין השניים הייתה מערכת ניהול עסקית לכל דבר, שהתנהלה בשיתוף פעולה מלא עם משפחתו של התובע. ״ההופעות של התובע נקבעו תמיד בהסכמה, תוך שיתוף פעולה עם אמו של התובע, שהייתה מעורבת לחלוטין בכל החלטה”, נאמר בכתב ההגנה.

גיל מסר באמצעות עורך דינו דורון חדד: ״מרשי דוחה מכל וכל את האשמות המגוחכות והמומצאות המועלות נגדו. מדובר בניסיון סחיטה ציני, נבזה, שמטרתו לגזול ממנו קניין רוחני בעל חשיבות, באמצעות האשמות שווא מרושעות שתוכננו בקפידה במשך שנים. התובע, בצעד נואש, בחר להגיש תביעת סרק המבוססת על שקרים, תוך שהוא מגיש חוות דעת חסויה והוא מסתתר מאחורי צו איסור פרסום, ובכך מונע ממרשי את האפשרות לחשוף את שקריו בציבור. אלמלא הצו, הייתה קלקלתו נחשפת במלואה. מרשי מכבד את הצו והוא מנוע מלהתייחס לתוכנה.

עוד מסר: ״התובע ברח מהליך בוררות, שזימן, כאשר הבין כי יפסיד, רק אז פנה לפתע לבית המשפט תוך שהוא מציג שם טענות סותרות ושקריות המעידות על חוסר יושרה מוחלט. אם התובע היה ישר, הוא היה נשאר בהליך הבוררות. משבחר לפנות לבית המשפט, היה עליו להשאיר את הזירה שם. אך התובע שכבר נתפס בקלקלתו, בורח שוב לזירה אחרת, לתקשורת, מאחר והוא יודע שגם בבית משפט הוא יפסיד וגם ייחשפו מניעיו הנסתרים.

"תביעה זו גורמת לפגיעה קשה בשמו הטוב של מרשי. אך הוא נחוש לחשוף את שקריו הנבזים של התובע בבית המשפט ולחשוף את האמת העומדת מאחורי התביעה הסחטנית, מרשי בטוח בצדקתו ואנו סמוכים ובטוחים כי בית המשפט הנכבד ידחה את התביעה במלואה״.