אי-קידום ובדיחות על צבע העור: כך נראית הגזענות בשירות המדינה

הם באו לשרת את המדינה, אך נתקלו בחומה: כמעט מחצית מהעובדים יוצאי אתיופיה בשירות הציבורי חוו גזענות במקום עבודתם - כך עולה מסקר מקיף שנערך ביוזמת היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות.

הסקר, בהשתתפות כ־6,400 עובדים בשירות הציבורי, חושף את היקף התופעה המטרידה שבה אחד מכל שלושה עובדים, המשתייכים לאוכלוסיות הגיוון ולקבוצות מיעוט, חווה גזענות בשנה החולפת או היה עד לה במקום העבודה. עובדים מהחברות הערבית, הדרוזית, החרדית והרוסית דיווחו על חוויות גזעניות בשיעורים גבוהים - מבדיחות פוגעניות ועד אפליה מערכתית בקידום.

מטרת הסקר, שבוצע בחודשים יולי-אוקטובר 2024, לשקף תמונת מצב כדי לסייע בבניית תוכניות עבודה ליצירת סביבה בטוחה ומכילה לכלל העובדים במגזר הציבורי, והטמעת תרבות ארגונית מקדמת שוויון.

זאת בעקבות מאות תלונות שהתקבלו בשנה האחרונה ביחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, ובהן נהג אמבולנס ממוצא ערבי שהתלונן כי מאבטח בבית חולים הטיח בו כינוי גזעני על רקע מוצאו במהלך פינוי פצועים, אישה שטענה כי פוטרה מעבודתה על רקע היותה חרדית, ותלמיד בית ספר שהתלונן כי מורתו השתמשה בכינוי הגזעני "מוזיקה של כושים".

מנגנון לשינוי

נתוני הסקר מעלים תהיות קשות לגבי המחויבות האמיתית של המערכת לערכי השוויון שעליהם היא מצהירה. כך, למשל, 14% מכלל המשיבים דיווחו כי חוו בעצמם מקרה גזענות על רקע לאום, מוצא, צבע או דת במקום העבודה, ו־17% היו עדים למקרה כזה. כאשר המשיבים השתייכו לאוכלוסיות הגיוון או לקבוצות מיעוט, שיעורם עלה משמעותית: 35% חוו בעצמם אירוע גזעני או היו עדים לאירוע כזה.

בפילוח לפי אוכלוסיות הגיוון וקבוצות מיעוט, 48% מיוצאי אתיופיה השיבו כי חוו בעצמם אירוע גזענות במקום עבודתם, וכך גם 43% מהחברה הערבית, 33% מהחברה הדרוזית, 23% מהחברה החרדית ו־22% מיוצאי בריה"מ לשעבר.

בשאלת הרקע למקרי הגזענות שדווחו, 48% מהם אירעו על רקע לאום או דת, 36% על רקע מוצא, עדה או צבע עור, ו־16% על רקע מידת דתיות (חרדי, חילוני, מסורתי, דתי וכדומה). באשר לסוג הגזענות או האפליה שבהן נתקלו המשיבים, התשובה הנפוצה ביותר היתה התבטאות או התנהגות גזענית של עובד אחר כלפיהם (ראו מסגרת).

נתון מדאיג נוסף: רוב המשיבים (75%) לא דיווחו כלל על מקרי הגזענות שחוו – כי חששו מהשלכות שליליות עליהם (323 מהמשיבים), כי לא חשבו שהדיווח יטופל ברצינות (301) או כי לא רצו להתעסק בכך (275). מבין אלה שכן דיווחו, מרביתם פנו לממונה הישיר עליהם, אך יותר מ־70% מתוכם הביעו אי שביעות רצון - הן מהיחס והליווי והן מתוצאות הטיפול.

עו"ד ציקי שטרסברג־דיל, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, השייכת למשרד המשפטים: "אין ספק שזו תופעה רחבה המחייבת טיפול שורשי ומקיף. הסקר מהווה כלי חשוב להכרת המצב בשטח, אך גם מנגנון לשינוי - באמצעותו נוכל לחדד את הצרכים, לשפר את המענים ולהטמיע תרבות ארגונית מכילה ושוויונית לכלל עובדות ועובדי השירות הציבורי".