יש המכנים את אילת כשער של ישראל לעולם. זאת בשל מיקומה האסטרטגי המחבר את ישראל לאפריקה, לאסיה ולמדינות המפרץ. היא העיר היחידה בארץ הכוללת גם נמל ימי וגם נמל אווירי בינלאומי, ונמצאת בגבול עם מצרים וירדן – שתי מדינות עמן יש לישראל הסכם שלום.
אילת עברה כברת דרך ארוכה מאז הקמתה בשנת 1951. אמש ציינה העיר 76 שנים מאז נכבשה על ידי חטיבת גולני וחטיבת הנגב, בטקס מיוחד של הנפת דגל הדיו ברחבת אום רשרש – אירוע שנכנס לדפי ההיסטוריה.
ממעצמת תיירות למרכז קניות
משנות ה-70, עם תחילת תנועת התיירות הבינלאומית לאילת, היו שניסו למתג אותה כ"איביזה הישראלית" – עיר של מסיבות, בתי מלון מפוארים, בילויים ואוכל משובח, לצד אטרקציות ימיות ומדבריות.
העיר סיפקה חוויית נופש ייחודית לישראלים שביקשו לחוש בחו"ל, ולתיירים מאירופה הקרה שרצו להתחמם ולתפוס צבע. לצד השקעות בנדל"ן ואטרקציות תיירותיות, בשני העשורים האחרונים הפכה אילת לעיר של קניונים וקניות מוזלות, הודות לחוק אזור סחר חופשי שנחקק בשנות ה-80.
אולם קברניטי העיר ותושביה מאסו בתדמית התיירותית הרדודה של אילת כעיר נופש וקניות בלבד. ענף התיירות תלוי מדי במצב הגיאופוליטי ובמשברים כמו הקורונה ומלחמת חרבות ברזל.
התושבים שואפים להפוך את אילת למרכז חדשנות בתחומי הביולוגיה הימית, חקלאות ימית, הייטק ומחקר, לצד הקמת חממות טכנולוגיות ומרכזי מחקר המשלבים אקדמיה, יזמות וחדשנות בתחומים כמו אנרגיה מתחדשת וביוטכנולוגיה ימית.
"עיר עם חזון שאפתני"
העיר מתמודדת עם חסמים משמעותיים המעכבים את מיצוי הפוטנציאל שלה. הריחוק הגיאוגרפי יוצר תלות במרכז הארץ בכל הנוגע לתקציבים, תשתיות ותמיכה בפיתוח כלכלי. למרות שיפורים בתחבורה כגון הרחבת כביש 90 ובניית שדה התעופה רמון, החיבור לשאר המדינה עדיין מוגבל, וכל אירוע גשם משמעותי עלול להפוך לשיטפון ולגרום לסגירת כבישים מרכזיים.
אלי לנקרי, ראש עיריית אילת בשלוש השנים האחרונות וכלכלן שכיהן במשך 18 שנים כממלא מקום ראש העיר וסגנו, מציג חזון סדור: "אני רואה את אילת כעיר מובילה בכל תחום: בירת תיירות תוססת, מרכז לקונגרסים בינלאומיים, אירועי ספורט ופסטיבלים. לצד זאת, מרכז הייטק ומחקרי ים פורצי דרך, המוביל התמודדות עם משבר האקלים".
לנקרי מוסיף: "זו עיר עם חזון סביבתי שאפתני, בדרך לעצמאות אנרגטית. אנחנו בעיצומה של תנופת פיתוח אדירה, משקיעים מאות מיליוני שקלים בשיפור תשתיות תיירותיות, תחבורתיות, סביבתיות ואורבניות. אילת בדרכה להיות עיר חדשנית, חכמה ומתקדמת, ואנחנו לא מרפים מקידום פרויקט הרכבת לאילת – מנוע הצמיחה הגדול ביותר של העיר, של הדרום ושל המדינה כולה".
לצד היותה מנוע תיירותי, הפכה אילת בשנה האחרונה לעיר מקלט ולעורף איתן וחיוני של מדינת ישראל. מיד לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, התפנו אליה מעל 60,000 תושבי הדרום והצפון.
"אילת תמיד הייתה עיר עם חשיבות אסטרטגית עצומה," אומר לנקרי. "השנה האחרונה הוכיחה עד כמה היא קריטית. בזמן המלחמה, אילת הפכה לעיר המקלט הגדולה בישראל – תוך ימים ספורים קלטנו מעל 60,000 מפונים, פתחנו 15 בתי ספר, 84 גנים ופעוטונים, הקמנו 3 מרכזים לוגיסטיים גדולים, 32 מוקדי סיוע נפשי, מתחמי חוסן, 4 מרפאות חדשות, וחמ"ל אחד מרכזי שניהל את כל זה".
"אילת עצמה הייתה חזית להתקפות החות'ים מתימן והמליציות הפרו-איראניות, ובמקביל התמודדה עם משבר כלכלי קשה בתחום התיירות ועם נמל סגור. ובכל זאת, עמדנו במשימה בגבורה, בזכות הקהילה שהתאחדה והתגייסה בצורה יוצאת דופן. אילת הוכיחה שהיא לא רק מוקד תיירותי, אלא גם עורף איתן וחיוני של מדינת ישראל בשעת חירום", מסכם לנקרי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו