החיים החדשים של אור לוי הם הכל חוץ משגרה: "רוצים לבנות לו ולאלמוג עתיד טוב"

האב שב אחרי 491 יום לזרועות בנו הפעוט, שאמו נרצחה • כעת חבריו מתגייסים למענו: "צריך לעזור להם בכל דרך אפשרית"

"עכשיו הוא אבא ואמא של אלמוג". לוי ובנו לאחר השחרור. צילום: צילום: לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

אור לוי צועד בשביל עם אלמוג בדרך אל הגן. רגע צוחקים, רגע הולכים בשתיקה. אחר הצהריים הם יתיישבו על השטיח וישחקו בלגו, ובערב אור ישכיב את אלמוג ויספר לו סיפור לפני השינה. פעוט בן 3 ואבא, שהוא גם אמא, שיצא יום אחד למסיבה וחזר אחרי 491 ימים.

כבר כמעט חודש אור כאן, מתחיל לנהל שגרה, לכאורה פשוטה של אב ובן, אך אין בה שום דבר פשוט. על כתפיו הצרות מוטל להתמודד עם הכאב על מותה האכזרי של עינב אשתו, וההבטחה שימשיך לעשות הכל לשחרור כל החטופים. הוא יודע מה הם עוברים, הוא היה שם. ובעוד הוא דואג לאחרים, חבריו קוראים לציבור להתגייס למען אור ואלמוג.

הם היו לצידם לאורך כמעט עשור. בילו ועבדו עם עינב ואור, היו לצידם ברגעים הכי שמחים - כשנישאו, כשאלמוג נולד, כשהחלו את החיים. הם היו שם לצד המשפחה מאז 7 באוקטובר, כשנודע שאור נחטף ממיגונית המוות ועינב נרצחה. עכשיו, כשאור חזר הביתה, חבריו הטובים מתגייסים לעזור לו ולבנו כלכלית כדי להתחיל חיים חדשים.

אור לוי ומשפחתו, צילום: חיים צח/לע"מ

"כשאור היה בעזה, היינו הרוסים", אומרת רחל רבינוביץ' (34), חברת אמת שהכירה אותו לפני שמונה שנים בעבודה בחברת סטארט־אפ. "הוא החבר הכי טוב שלי, חבר נפש. אנחנו חבורה של כעשרה חברים שנתנו מעצמם עבורו, וכולנו נלחמנו כדי שהוא יחזור".

"אשכרה אור"

אור נסע עם עינב למסיבת הנובה, וכשנשמעו האזעקות הראשונות הם נכנסו למיגונית הקרובה. לאחר ימים של חוסר ודאות הודיעו למשפחות שעינב נרצחה ושאור נחטף לעזה. כולם חששו לחייו, בעיקר משום שלא התקבל ממנו אות חיים רשמי.

ב־8 בפברואר אור, שכבר הספיק לציין את יום הולדתו ה־34 בשבי, שוחרר. הלב התפוצץ למראה החיבוק הגדול בין אלמוג לאביו, ולמשמע המשפט שאמר לו: "אבא, לקח לך הרבה זמן לחזור".

אור לוי במפגש המרגש עם בני משפחתו, עם הגעתו לבית החולים שיבא | רועי אברהם / לע"מ

רחל זוכרת אותו יום שישי שבו הודיעו כי אור ברשימת המשוחררים. "זה היה הרגע הכי מרגש בחיים. ראינו אותו לרגע בבית החולים, וזה היה אשכרה אור. עם החיוך, עם המבט. היינו בעננים. מאוחר יותר, כשפגשנו אותו, ראינו כמה הוא נשאר אור. אדם סופר־פתוח שמשתף, שמתעניין. הוא ממש רצה להשלים פערים ולדעת מה הוא פספס בזמן שהוא לא היה. הוא לא הבין ששום דבר לא באמת השתנה אצלנו, כולנו פשוט היינו עם המשפחות שלו ושל עינב כדי להחזיר אותו הביתה.

"עכשיו אור חזר למציאות אחרת, וצריך להתחזק רגשית ופיזית. הוא רזה המון. הוא איבד את אשתו, וגילה את זה רק כשחזר לישראל, ולכן רק עכשיו מתחיל את תהליך האבל. הוא אבא ואמא של אלמוג, ואנחנו בספק מתי הוא יוכל לחזור לעבוד.

"הבנו שאנחנו רוצים לעזור לו בכל דרך אפשרית, ופנינו לגיוס המונים. הכל כדי שיוכל לבנות לו ולאלמוג עתיד הרבה יותר טוב. שיוכל למצוא דירה בקלות, להיעזר בבייביסיטר או במטפלים שיגיעו, שיהיו להם חיים קלים יותר - כי מגיע להם הכל".

לעזרה לאור ולאלמוג: giveback.co.il/project/83596

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר