אישה חרדית מירושלים ואישה חילונית מהרצליה יושבות יחד, והן אחיות בלב ובנפש. האחת היא שלי, אמו של עומר שם טוב, ששב הביתה משבי חמאס לאחר 505 ימים. לצידה מרגלית פרץ־דרעי, מנהלת פרויקט "חטופים" בארגון "קשר יהודי" ובתו של אריה דרעי.
עומר שם טוב במפגש המרגש עם בני משפחתו בבית החולים בילינסון // לע"מ
המשפחות שלהן כבר עשו יחד את ליל הסדר, פורים ושבתות משותפות. הילדים של מרגלית הם כמו הנכדים של שלי. בכל שבוע הם מקיימים יחד שיחת וידאו ומספרים לשלי על פרשת השבוע שלמדו בגן. במהלך השיחה נבין כיצד נרקם הקשר יוצא הדופן הזה, ומה הוא נתן למשפחת שם טוב בשנה וחצי האחרונות.
חמישה ימים בעלטה
עומר, בנה של שלי, שוחרר במוצ"ש מביה"ח בילינסון וחזר הביתה להרצליה. הוא שהה בשבי חמאס יותר מ־500 ימים וחזר לצידם של הישאם א־סייד, אברה מנגיסטו, אלי־ה כהן, עומר ונקרט וטל שוהם. אנחנו נפגשות בבית משפחת שם טוב בהרצליה, יום לפני ששלי תמריא עם עומר לארה"ב, כדי להמשיך שם את המאבק להשבת כל החטופים הביתה.
עומר כבר סיפר מה עבר עליו?
"אחרי 52 ימים שבהם שהה עם איתי ומיה, עומר היה לבד במשך 52 ימים נוספים במנהרה צרה, מפחידה, חסרת אוויר, בלי מקום לידיים, בלי מקום להזיז את הרגליים או להרים את הראש. הוא סיפר שחמישה ימים הם היו בעלטה מוחלטת. המזון היה מועט. אם בהתחלה היו שתי פיתות ליום, זה ירד לפיתה אחת, ואז לביסקוויט אחד ביום, ומים מלוחים. זו היתה התזונה. הוא סיפר שמרוב רעב הוא ירד במשקל באופן קיצוני והרגיש איך העצמות שלו מקבלות יותר ויותר נוכחות.
"אחרי 52 ימים קשים מאוד שבהם הוא עובר סבל פיזי קיצוני ולא אנושי, הוא הועבר ב־400 הימים האחרים למנהרה סבירה יותר. עומר כמעט לא נחשף לתקשורת. רק מעט ל'אל־ג'זירה', ושם ראו בעיקר את המחאה שהיתה בבגין. עומר אמר שהחוטפים שאלו אותו: 'איפה אימא שלך? איפה ההורים שלך? למה הם לא נלחמים עליך?'
"הוא סיפר שזה צבט לו בלב שהוא לא ראה תמונות שלו, למרות שהוא ידע בתוך תוכו שאנחנו נלחמים עבורו ועושים הכל כדי שהוא יחזור. הוא הרגיש את התפילות שלנו, את החיזוקים ששלחנו לו. הוא סיפר שהאמונה שמרה עליו והחזיקה אותו בשבי".
ערב תפילה מיוחד
אחד הסרטונים של שלי שם טוב, שנחרטו בלב עם ישראל, היה זה שבו זעקה מעומק ליבה ובכתה בקריאה לאחדות. וכשאחד המפגינים קרא "בושה" נגד הממשלה, היא התחננה "די! די!". את הסרטון הזה ראתה צילי שניידר, מנהלת ארגון "קשר יהודי", שהורתה למרגלית פרץ־דרעי ליצור קשר עם שלי.
ב"קשר יהודי" יזמו ערב תפילה למען החטופים עם 3,000 נשים בבנייני האומה בירושלים, והזמינו את שלי לדבר בפאנל.
"התרגשתי כל כך לפגוש את הרבנית יפה דרעי. היא חיבקה אותי וסיפרה לי כמה הציבור החרדי מעורב, אכפתי ופועל בדרכים רבות לטובת החזרת החטופים. זה ריגש אותי מאוד. בדיוק בתקופה הזו תהיתי אם הציבור החרדי מעורב בסיפור שלנו, ואם כן באיזה אופן. מרגלית ניגשה אלי בסוף הערב וסיפרה לי שעומר נמצא אצלה בכל שבת בשולחן השבת. הם ממש מכינים לו צלחת וסכו"ם ליד התמונה שלו. התרגשתי עד דמעות. מרגלית ביקשה שאשלח לילדים שלה סרטון שלי, כי הילדים רוצים להכיר את אמא של עומר.
"בפעם השנייה שנפגשנו הזמנתי אותן לערב תפילה שעשינו ליד בית ראש הממשלה. פחדתי שהן לא יבואו, שהן יחששו שזה ייתפס פוליטי, אבל הן התייצבו. נדהמתי לראות אותן, והן היו שם לאורך כל הדרך. אז נולד רעיון שנעשה שבת יחד, עם ארגון 'קשר יהודי' ומשפחות חטופים. זו היתה הפעם הראשונה ששמרתי שבת בחיי, והמשכתי לשמור אותה עד עכשיו. היו עוד שבתות רבות כאלה עם משפחות חטופים ו'קשר יהודי'. הם עטפו אותנו.
"הציבור החרדי התגלה בגדולתו. הם לא לחצו ולא ניסו להחזיר בתשובה, פשוט היו שם. מרגלית - שהיא אחות נפשי, והלב והחברותא שלי - היתה ההצלה שלי בכל השנה האחרונה. כשאני נפלתי, היא הרימה אותי. כשהיא התייאשה, אני הרמתי אותה. אני שואלת אותה שאלות שמתעוררות אצלי בנושאי דת, יש לנו כל היום שיחות על אמונה".
האמונה עזרה גם לעומר לשרוד?
"אני תמיד אמרתי שאולי הם יכולים לקחת לו את החופש, אבל הם לא יכולים לקחת לו את האמונה. ובאמת, עומר אמר שמה ששמר עליו והציל אותו בשבי הוא האמונה".
שלי ומרגלית מספרות כיצד ילדיה הקטנים של מרגלית, אריאל, יפה, ואריה, היו תרופה ונחמה בשנה האחרונה. כששלי הרגישה שהכאב עולה על גדותיו, היא נסעה למרגלית הביתה, לקחה את הילדים לפיצה, קנתה להם מתנות. הם צוחקים אתה, ומשגעים אותה, ומשככים כאב. "כשעומר חזר הוא הצטרף לשיחת הווידאו של פרשת השבוע". מספרת מרגלית. "הילדים שאלו אותו למה הוא לא ברח מהשבי. הוא ענה להם שהוא ייתן להם תשובה פנים אל פנים. הילדים קטנים, והם שואלים שאלות תמימות ומתוקות. הילדים מעזים לשאול הכל ולדבר הכל. אריה הקטן שאל את שלי למה את לא יורדת לעזה לקחת את עומר? בגלל שחטפו את עומר את אוהבת אותו יותר מכולם? למה עומר הלך למסיבה בשבת. שאלות של ילדים".
שלי, סיפרת שאת ומרגלית חברותא, מה זה בעצם?
"צילי שניידר, יו"ר ארגון קשר יהודי, הייתה גם לפני המלחמה אישה פורצת דרך. בארגון לה יש למעלהמ20,000 חברותות נשים חרדיות שלומדות עם נשים חילוניות. וגברים חרדים שלומדים עם גברים חילונים. החרדים לומדים מהחילונים. וכן להפך. אף אחד לא מגיע להחזיר בתשובה אלא לייצר שיח. זה בדיוק מה שעם ישראל צריך. זה התיקון לשישה באוקטובר. לשנאת האחים הנוראית. את זה לא מראים בטלוויזיה".
איך הוא מרגיש כיום?
"עומר יצטרך לעבור תקופה של שיקום ולקחת תרופות. בסופו של דבר, הוא לא נחשף לאור יום 505 ימים. השרירים שלו נפגעו ויצטרכו טיפול, אבל הוא בסך הכל בסדר. הוא חזר להיות עומר שלנו, ילד השמש שהכרנו".
את לא כועסת? אין לך ביקורת לפעמים? היו משפחות ששרפו צמיגים, שחסמו את איילון.
"לכל משפחה יש את הדרך שלה, ואני מכבדת כל אחד. יש שחשבו שצריך 'ניצחון מוחלט' ועצירת הסיוע ההומניטרי. לא תמכתי בזה. יש שהדרך שלהם היתה לשרוף כבישים, וזה מה שהם בחרו - ואני מכבדת. ולנו היתה הדרך שלנו, שהיא בין לבין, וזה מה שהתאים לנו".
חזרת לנשום?
"בטח. סוף־סוף, אחרי 505 ימים, חזרתי לנשום כמו שצריך. המשפחה שלנו שלמה והתאחדה. סוף־סוף אני מכניסה באמת אוויר לריאות".
מה המילים הראשונות שעומר אמר לכם?
"איזה כיף שאתם ההורים שלי".
הוא כועס? הוא שואל איפה הייתם?
"הוא אמר שהוא הרגיש שעשינו הכל כדי להילחם עליו וכדי להחזיר אותו הביתה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו