כל הבעת פנים של איתן אומרת: אני לא יכול יותר

כשראינו אתמול את הסרטון של איתן הורן - גיסי שנמצא כבר יותר מ־510 ימים בשבי חמאס - זו היתה למעשה הפעם הראשונה שראינו אותו אחרי שנחטף ב־7 באוקטובר מניר עוז יחד עם אחיו יאיר ששוחרר לאחרונה.

גם הילדים שלי, האחיינים של איתן, ראו את הסרטון. הדוד יאיר הרגיע אותם ואמר להם שאיתן יהיה בסדר ותכף מוציאים אותו - אבל בשביל להוציא אותו צריך לחתום על עסקה.

מעבר למילים ולקריאה שלו להחזיר אותו הביתה, אנחנו, שמכירים כל הבעת פנים שלו וכל תנועה בשפת גופו, מבינים כמה הוא במצוקה אמיתית. אנחנו רואים את הפצעים והסימנים על העור שלו - זו התפרצות של מחלת עור שממנה הוא סובל כבר יותר מעשור. לצד זה, הוא נראה עצבני, חושש ופוחד. אנחנו מפחדים, אנחנו מפחדים שהוא מרגיש כי מדינת ישראל מחזירה הביתה רק חלק מהחטופים ועל חלק היא מוותרת. אני לא יודעת איך אפשר להסביר כמה זה קשה לחיות בשבי בעזה בתחושה שוויתרו עליך. אבל אנחנו לא מתכוונים לוותר.

אין מקום לספק

אתמול היתה השבת הראשונה שבה לא משתחררים חטופים חיים. היתה לנו תקווה שממשלת ישראל תעשה את הדבר הנכון, היהודי והמוסרי ותחתום על שלב ב' של העסקה. ממשלה שראתה כמה חיי אדם ניצלים, כמה משפחות מצליחות להתחיל להשתקם. ממשלה ששמעה רק לפני שלושה ימים את הזוועות. אלי שרעבי לא השאיר שום מקום לספק שכל החטופים צריכים לחזור הביתה עכשיו.

עברה יותר משנה בין העסקה בנובמבר 23' לבין עסקת שחרור החטופים עכשיו. לפי חוות דעת של הרופאים, ולפי עדויות שמגיעות עם החטופים ששבו – החטופים נמקים, מצבם הרפואי מידרדר, אין להם עוד שנה נוספת לחכות, אסור להמתין אפילו עוד שבוע אחד.

עכשיו, כשסיום הפסקת האש בפתח, אנחנו רועדים מפחד, איתן רועד מפחד, כל החטופים רועדים מפחד - כי אנחנו שומעים את הקולות שיוצאים מעזה ויודעים למה המחבלים מסוגלים. אין דבר יותר דחוף מהצלת חיי החטופים. חזרה ללחימה תהיה גזר דין מוות עבור חטופים חיים ותסתום את הגולל על החזרת החללים. בנוסף, היא תביא לצערי למוות של חיילים גיבורים - שנשלחים להילחם על ידי הדרג המדיני אך בלי תוכנית אסטרטגית שתביא הישגים משמעותיים.

הכותבת היא גיסתם של איתן הורן שנמצא בשבי ושל יאיר ששוחרר בעסקה הנוכחית

הביא לדפוס: נועם (דבול) דביר