זה היה צריך להיגמר אחרת, אפילו לא היה צריך להתחיל. אבל אם כבר, זה היה צריך להיגמר אחרת. יכולנו להכיר את אריאל, כפיר, שירי וירדן בנסיבות אחרות לגמרי. אולי ירדן היה עושה מופע סטאנדאפ משוגע. עם העיניים הטובות שלו, היה מסתכל בעיניים של כולנו וצוחק על איך נולדו ילדים ג'ינג'ים כאלה לאבא עם שיער שחור ועיניים טובות.
ושירי תשב בקהל ותצחק, כי היא גם מזהה בדיחה טובה. הרי פוסט אחד שלה במאמצחיק קיבל כמעט 20k לייקים, ובחבר'ה אומרים שתמיד היה לה מקום לצחוק. ולולי ופירפיר היו כבר ישנים במיטות אצל סבא יוסי וסבתא מרגיט בקיבוץ, כי ילדים ישנים בכאלה שעות בהן מבוגרים אוכלים קראק פאי ושותים בירה.
ג'ינג'י וג'ינג'י
זה היה צריך להיגמר אחרת. ילדים שלא הכרנו עד עכשיו, ג'ינג'י וג'ינג'י, היו מספרים שפעם כשהיו קטנים היה משהו ממש רע בקיבוץ אבל הם שרדו, והם מנצחים. ונזכרים איך הרשע עם הסרט הירוק ניסה לתפוס את אמא ואבא אבל הם גיבורי על, הם ניצחו, ואחר כך הלכו לפרק את הסוכה של הקיבוץ ולטוס לחופשה בחו"ל, לבנות בלגו ולעשות כל מיני דברים שילדים ג'ינג'ים רגילים אוהבים לעשות.
זה היה צריך להיגמר אחרת. אני כותבת שורות ומוחקת. כותבת לילדים ואמא שאני כל כך אוהבת, אבל שלא הכרתי מעולם. כשעופרי היתה בחודש שביעי בהריון שתינו קפה ודיברנו על חיתולים וגרבי תינוקות ועל המשפחה השלמה של אחיה שנחטפה לעזה וצריך להיאבק להחזיר הביתה. ממש חשבנו שהם כאן ללידה. ששירי תביא איזו עוגה, או שמיכה, שפירפיר יתגאה שהוא כבר בן דוד גדול, ושלולי יחבק כי לולי אוהב לחבק תינוקות. אף אחת מאיתנו לא חשבה שהתינוק של עופרי יהיה כבר כמעט בן שנה, כשירדן, כפרה על האבא החמוד הזה, יחזור כחוש וחלש מהשבי, אבל יעמוד זקוף.
אף אחת מאיתנו לא חשבה שירדן, עם הציניות המשובחת, עם הלב הטוב, עם התקווה הגדולה, ילווה היום את שירי, אריאל וכפיר לקבורה. אף אחת לא חשבה שיהיה צורך להיפרד עכשיו. לחבק את ירדן. להגיד לו שזה קשה, וכואב, אבל אפשר לעלות מהשאול.
העולם איתם היה צריך להיראות אחרת
"יוווווו!!!!" כתבתי לה שראינו את ירדן יוצא מרכב לבן ביום השחרור שלו לפני שבועיים והיא שלחה לי לב. ובשבת, שלחנו לב שבור. מי חשב שיהיה צורך להנציח. כי את כל אחת מהנשמות הטהורות האלה צריך להנציח. לזכור בעצב ואז בחיוך כי העולם איתם היה צריך להיראות אחרת.
זה היה צריך להיגמר אחרת.
