הערב (שלישי) התקיים כבכל שבוע בכיכר החטופים האירוע "שרים לשובם", הפעם - במתכונת נשית, תחת הכותרת "שרות יחד לשובם". האירוע התחיל במעגלי שיח עם משפחות החטופים, ולאחר מכן - שירה משותפת בהשתתפות נינט טייב וליעד אלון, שהשתתפה בעונה האחרונה של "הכוכב הבא".
בין הדוברות באירוע: הרבנית כרמית פיינטוך, שושי תמם - אשת לוחם בקבע ושלי משל יוגב - אמא של ליבי ז"ל, שנרצחה ב-7 באוקטובר.
נציגות משפחות החטופים: חרות נמרודי - אמא של תמיר החטוף בעזה, עדי שרעבי - אחיינית של אלי שורד השבי ויוסי ז"ל החטוף בעזה ואיילת גולדין - אחות של הדר, בציון יום הולדתו.
עדי שרעבי, אחייניתו של אלי שרעבי ששוחרר לאחרונה מהשבי, עלתה לבמה כשדמעות בעיניה. "כבר שישה עשר חודשים אני מחכה להגיד את המשפט הזה: אלי חזר הביתה! שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", אמרה בהתרגשות.
"השמחה הרבה מהולה בכאב עצום", המשיכה שרעבי. "אלי חזר למציאות בלתי נתפסת. שתי בנותיו ואשתו נרצחו, ואחיו, יוסי, עדיין בשבי. אין לו אפילו קבר לבכות עליו". היא סיפרה על משפט שאמר לה אלי ושנחרט בליבה: "I choosing life - המשפט הזה הוא הדוגמה לעם החזק שאנחנו".
חירות נמרודי, אמו של תמיר שנחטף ממעבר ארז, נשאה נאום נוקב. "501 ימים שהם יום אחד ארוך, מייסר ומתמשך", אמרה בכאב. "501 ימים בהם כל דפיקה בדלת מעבירה בי רעד בלתי נשלט. 501 ימים שלא שמעתי את הקול של תמיר שלי... את הצחוק המתגלגל... 501 ימים שלא חיבקתי אותו, לא נשמתי אותו, 501 ימים שלא שמעתי ממנו את המילה 'אמא'".
בפנייה ישירה לראש הממשלה שאלה נמרודי: "עד מתי אקום כל בוקר ב-7 באוקטובר? עד מתי אצטרך ללכת עם שלט ועליו תמונתו של תמיר שלי? עד מתי אסתובב כסהרורית בכיכרות, באולפני הטלוויזיה, בכנסת ישראל, ובלשכות השרים כדי לוודא שאף אחד לא מנרמל את המצב ההזוי הזה, שיש עוד חטופים בעזה?".
"כולנו יודעים מה מצבם, כולנו יודעים שאין להם זמן", הדגישה נמרודי. "וכולנו יודעים שכולם, כולל כולם, צריכים לחזור אלינו – החיים לשיקום והחללים לקבורה. זה חייב להיות בעסקה הנוכחית, ברצף – עד החטוף האחרון".
משה בן שמחון
לאחר מכן, עלתה לבמה איילת גולדין, אחותו של הדר ז"ל שגופתו מוחזקת בידי חמאס מזה עשור. "הדר אחי האהוב שהיה אמור לחגוג היום יום הולדת 33, נשאר בן 23 וחצי", אמרה בקול חנוק. "אנחנו כבר 10 שנים נלחמים על אחי הקטן, הקצין המצטיין של סיירת גבעתי שרץ אל האש על מנת להציל את חבריו, יישובי העוטף ומדינת ישראל".
"זו זכות להילחם על חיילים", הדגישה גולדין. "זה ערך בסיסי במדינת ישראל. איזו חברה ישראלית אנחנו אם לא נילחם על הערכים האלה? אל תתנו יד לסלקציה הזו. אין לנו פריבילגיה להרים ידיים. נלחמים עד החטוף האחרון, כולם זכאים למלחמה שלנו. מי יילחם על חיילים אם לא אנחנו?".
"בזכותכם נחצה את המנהרה האפלה הזו", סיימה גולדין את דבריה. "נשקם את כולם ונחזור להיות החברה הישראלית שהיינו. אני עומדת כאן 10 שנים ואני אלחם עד החטוף האחרון. אני לא נלחמת בשביל אח שלי, אני נלחמת בשביל הילדים שלכם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו