תושבי הצפון חוששים לחזור הביתה: "ברור שחיזבאללה יחזור בסוף לדרום לבנון"

רק בשבוע האחרון נדרשו תושבי מטולה להיכנס שלוש פעמים למרחבים מוגנים מחשש לכטב"מים, וסביר מאוד להניח שלא שמעתם על כך. בכל הפעמים לא הופעלה התרעה, וההנחיה להיכנס למרחבים מוגנים ניתנה בשקט בקבוצת הווטסאפ של המושבה.

בצה"ל אמרו בכל הפעמים כי החשד הופרך. אולם התושבים בצפון הארץ חוששים: איך נחזור כשאין תשתיות, כשבתים רבים ביישובים רבים טרם שופצו, כשמערכות החינוך לא מוכנות? האם מהצד השני של הגבול נחזור לראות את שיירות דגלי חיזבאללה בכפרים סמוכי הגדר, ואיתם את מחבלי הארגון שחוזרים לבתיהם?

"הכוונה היא להתחיל להניע את החזרה הביתה", אומר גורם שעוסק בחזרה ליישובים המפונים. "אף אחד לא דורש מהתושבים לחזור לבתיהם. אנחנו מעריכים שהרוב יחזרו בקיץ ושם ניבחן. מבחינתנו אין הבדל בין מי שחוזר עכשיו לבין מי שיחזור אז. זה התאריך שהצבא אומר שאפשר לחזור. מכאן רק מתחיל תהליך החזרה. המפונים מקבלים 60% ממענק האכלוס, שזה מענק החזרה. המפונים יבחרו אם לקחת את הכסף ולחזור או שהוא ישמש אותם להישאר מחוץ ליישוב עד לקיץ. מי שחוזר ולוקח את המענק יודע שהוא יתמודד עם הקשיים שבחזרה".

גורם צבאי אמר אתמול: "התשתית הרחבה של רדואן נהרסה. האם יצליחו להבריח נשק בודד או להטיס כטב"ם או לירות רקטה? אי אפשר להבטיח במאה אחוז שלא. אבל אנחנו לא נאפשר לזה להיבנות, ונוודא שלא נצבר אמל"ח".

תכונה בבתי המלון

התושבים אינם סומכים על צבא לבנון, ובשל משבר האמון הגדול גם מול צה"ל, רבים ממתינים לראות אם גם החל ממחר ימשיכו בצה"ל להגיב על הפרות הסכם מצד חיזבאללה, ואם לא יחזרו המראות של תנועת אנשי הארגון לאורך הגבול כפי שהיה טרום 7 באוקטובר. חלק גדול משיקולי החזרה לאחר הפסקת האש עוסק בשנת הלימודים, בתנאי המגורים ביישובים ובאפשרותם לקבל את התושבים החוזרים.

אתי, תושבת קריית שמונה שעברה לגור בתל אביב: "אני חוזרת כי אין לי ברירה. סגרו את התיכון לילדים הגדולים והשאירו את היסודי לילדים הקטנים. יש לי ילדים בשתי המסגרות, אז מה אני יכולה לעשות? אין לי ברירה אלא לחזור. אם היה לי פתרון לילדים הגדולים, לא הייתי חוזרת עד סוף שנת הלימודים".

בבתי המלון יש תכונה רבה של תושבים שחוזרים לבתיהם כדי לקבל את מענק החזרה, שמתקזז ככל שיישארו בבתי המלון. לעומתם, תושבים רבים בחרו שלא לחזור. במס רכוש הוכרזו 500 בתים ככאלו שלא ניתן לגור בהם ביישובים המפונים, ובעליהם יקבלו שכר דירה לפי הזמן שנקבע לשיפוץ הבתים. אולם תושבים רבים אומרים כי בתיהם טרם תוקנו, ובהם חלונות ורעפים שבורים, מה שלא מאפשר להם לחזור הביתה. גם חלק גדול מהתשתיות ביישובים לא טופלו. בחלק מהמקומות מדובר בעיכובים שבאחריות הקבלנים ובחלקם בשל החלטות ראשי רשויות שמעכבים את הטיפול בתשתיות. גם מוסדות החינוך לא ייפתחו בכל הרשויות המקומיות. בחלק מהקיבוצים לא ייפתחו המרפאות והתושבים לא יקבלו שירותים בסיסיים.

מי שידחה את החזרה

תושבים רבים מתלוננים כי חיילים ששהו בבתיהם ביישובים סמוכי הגדר גרמו לנזק, וצריך לצבוע ולתקן את הבתים, וכי הדבר מונע מהם לחזור. ההערכה היא כי כבר בעוד שבועיים יחזרו בעיקר מי ששהו בבתי המלון. לעומתם, משפחות רבות לילדים שלומדים מחוץ למערכות החינוך של המפונים ידחו את החזרה.

יונתן, תושב מטולה, בחר לדחות את החזרה הביתה לפחות בשנה נוספת: "אני מחכה לראות מה יהיה המצב הביטחוני לאורך הגבול. ברור לי שחיזבאללה יחזור בצורה זאת או אחרת לכפרים. "הם יתחילו לשקם את הבתים, אחר כך ישקמו גם את התשתיות הצבאיות. אני צריך לראות בעיניים שצה"ל אוכף את ההסכם. אחרת מבחינתי מדובר בחזרה ל־7 באוקטובר, שראינו לאן הוביל אותנו".