"זכיתי לראות לפני מספר ימים, בבית החולים, את אור לוי, שחזר מהשבי", סיפר בסוף השבוע משה, אביו של גיבור ישראל ענר שפירא ז"ל, בראיון שיופיע ביום שני בעיתון "ישראל היום", לציון 500 ימים לפרוץ מלחמת 'חרבות ברזל'.
"אדם חזק, בעל עוצמות אדירות, ששמר על אופטימיות למרות הסבל שעבר. אור סיפר שענר הרגיע אותם במיגונית והרגישו שהוא המגן שלהם. ענר אמר להם כל הזמן 'תפקחו עיניים', ואחרי שענר נהרג אור אמר לעצמו שכעת הוא זה שצריך להשגיח וכשראה מישהו שוכב ליד ועל גבו רימון חי, הוא זרק את הרימון החוצה ואחרי שניה נשמע פיצוץ.
הרשים אותנו שאחרי הטרגדיה הנוראית שעבר, בה איבד את אשתו והתופת שחווה, דבר ראשון ביקש לדבר איתנו. אנחנו כל כך שמחים שענר זכה להצילו, אבל מי שראה את אור לא יכול לחשוב על עוד רגע שהחטופים בשבי. לי אין ספק שאת חמאס אי אפשר לחסל, כי זה רעיון. נהרוג עוד חמישים אלף, אבל יש מיליון וחצי חמאסניקים פוטנציאלים. מצד שני אם כל החטופים לא יחזרו, בשבר הזה לא נוכל לטפל אחר כך".
שפירא השתתף במפגש מרובע של אנשים שאלמלא המלחמה כנראה לא היו נפגשים. היו שם לואיס הר, שחולץ לפני שנה מהשבי בעזה, קורל גבאי, שאיבדה בדצמבר 2023 את בעלה אלירז, שנפל בעזה וכארבעה חודשים לאחר מכן ילדה את בנם הבכור נועם, וסרן א' - מפקד פלגה בגדוד שמשון, מחטיבת כפיר, שהגיע לראיון במדים ואולי בקרוב יחזור להילחם.
"לי 129 ימים בשבי נראו כמו נצח", אמר לואיס הר מייד כשהתיישבנו, "אז להגיע ל־500 יום של מלחמה? לא מבין איך עשינו זאת".קורל הסתכלה עליו וחייכה. "אלירז אמר לי ב־7 באוקטובר 'יום-יומיים ואנחנו גומרים אותם, אין לך מה לדאוג', ואנחנו כבר ביום ה־500 והסיום אינו נראה באופק. איפשהו אנחנו תקועים".
לידם ישב סרן א', שב־7 באוקטובר נלחם במתחם הנובה, משם עבר לקיבוץ בארי ומאז לא הפסיק להילחם, תוך שהוא מאבד בדרך חיילים וחברים לנשק. "כמפקד זה הכי קל", הסביר. "אתה לא עוצר לרגע לחשוב. אנחנו נלחמים כבר 500 ימים ובהרגשתי זה רצף, לא היתה הפסקה כדי שאוכל לעכל את הדברים. מבחינתי כאילו עברו רק שלושה חודשים".
הכתבה המלאה תפורסם ביום שני
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו