אוהד בן עמי, אור לוי ואלי שרעבי שוחררו ביום שבת האחרון מהשבי, מה שהעלה את מספר המשוחררים ל-21 במסגרת השלב הראשון של העסקה. עם זאת, 17 חטופים מהרשימה עדיין נמצאים בשבי וצפויים להשתחרר בקרוב. חמאס הודיע כי שמונה מבין החטופים אינם בחיים, אחד מהם הוא שלמה מנצור, שמשפחתו התבשרה כי הוא אינו בין החיים ונרצח עוד ב-7 באוקטובר.
מבין 17 החטופים שנותרו: חמישה בני 50 ומעלה, תשעה מוכרים כחולים או פצועים, וכן שלושת בני משפחת ביבס. בנוסף, אברה מנגיסטו ושעבאן א-סייד הישאם, שנחטפו לפני המלחמה, צפויים להשתחרר בסיום שלב זה. לקראת פרסום שמות החטופים שישוחררו מחר - סיפוריהם של החטופים שצפויים להתשחרר בשלב א'
שירי ביבס (32) ושני בניה, אריאל (5) וכפיר (2)
ב-7 באוקטובר נחטפו ארבעת בני משפחת ביבס, מניר עוז. הם נחטפו בנפרד, אב המשפחה ירדן (34) שב הביתה בעסקה הנוכחית לבשורה הנוראית שמשפחתו עדיין חטופה בעזה ולא בטוח מה עלה בגורלה. מאז החטיפה מדינה שלמה מתפללת לחזרתם בריאים של האם שירי ושני הילדים הג'ינג'יים אריאל וכפיר, שנחטף כשהוא בן 10 חודשים.
משפחת ביבס מניר עוז הם המשפחה היחידה שאף חטוף ממנה עדיין לא שוחרר, זאת על אף שבעסקה הקודמת שוחררו כל הילדים, הנשים הנשואות והאימהות. מאז מדינה שלמה מתפללת לחזרתם של שירי ושני הילדים הג'ינג'יים: אריאל הבכור וכפיר הקטן שנחטף כשהוא בן 10 חודשים בלבד.
סרטון החטיפה של שירי (32) המחזיקה בידיה את ילדיה צולם על ידי מחבלי חמאס, התפשט ברשתות החברתיות והכה גלים. בנוסף, סרטון של שירי עם שני הילדים בעזה פורסם על ידי דובר צה"ל אך זה היה התיעוד האחרון שלהם.
תיעוד מיום החטיפה של בני משפחת ביבס // צילום: דובר צה"ל
בסרטון שפורסם בפברואר 24 נראים שירי, אריאל וכפיר נחטפים לח'אן יונס שברצועת עזה. דובר צה"ל הציג אז את הסרטון בהצהרתו. בצילום ניתן לראות מספר מחבלים מכריחים את שירי להתעטף בבד. הם הוכנסו לרכב נוסף והועברו למקום אחר.
"מהמידע שיש בידנו, אנו חוששים ודואגים מאוד לשלומם של שירי, אריאל וכפיר", אמר הגרי. מאז מחכה מדינה שלמה לשמוע מה עלה בגורלם.
כבר בחודש נובמבר 2023 הודיעו בדובר צה"ל כי הם בודקים את מהימנות טענת חמאס לפיה הילדים נהרגו במהלך הפצצות צה"ל ברצועה. בסוף השבוע האחרון עדכןהגרי כי יש חשש כבד לחייהם של שירי, אריאל וכפיר, אך משפחתם אוחזת בתקווה כי הם עדיין בחיים, והודיעו כי יילחמו עד הרגע האחרון.
"עברו שנה וחודשיים מהיום בו התפוצצה העסקה הקודמת, במהלכה חמאס פרסם כי שירי אריאל וכפיר נהרגו והם לא שוחררו", כתבו בני המשפחה.
"אמרנו אז ונאמר גם עכשיו, אנחנו מחזיקים תקווה ומחכים לשובם. ממתינים לקבלת וודאות באשר למצבם. הרשימה שהועברה על ידי חמאס לישראל באשר למצב החטופים אינה רשימת שמות ואינה משנה את עמדתנו זו".
שני הוריה של שירי, יוסי ומרגיט סילברמן, שגרו גם הם בניר עוז, נרצחו במתקפה על הקיבוץ, וביתם הוצת.
אליה כהן (27): החטיפה מהמסיבה, הסרטון והארוסה שמחכה לו
במהלך השבוע האחרון הגיע אות חיים מאליה כהן (27), ומשפחתו קיבלה ממנו אות חיים מהשבי מחטופים שחזרו. על פי אמו, סיגי כהן היא קיבלה עדויות לפיהן בנה מוחזק במנהרה, כבול בשלשלות, פצוע ברגליו מירי, ללא מזון וסובל מהתעללות. ביוני 24 פורסם סרטון חטיפתו בטנדר עם עוד שלושה חטופים ביניהם הרש גולדברג-פולין ואור לוי.
אליה בילה עם בת זוגו זיו עבוד במסיבת הנובה שברעים. לאחר שהחל ירי טילים הם הגיעו למיגונית שהפכה למיגונית מוות. יחד איתם היו האחיין של זיו, עמית בן אבידה, ובת זוגו קארין שוורצמן ז"ל. עמית וקארין נרצחו, אליה נחטף לעזה.
זיו עבוד נפצעה, ומאז לא הפסיקה להילחם לשחרורו של אליה מהשבי, ואף גילתה כי בכוונתו היה להציע לה נישואים.
בראיון ל"ישראל היום" ביום השואה, עת פגשה ניצולת שואה, סיפרה: "אני ואליה היינו מחובקים עד שהרגשתי שמושכים אותו ממני. כל מה שהיא סיפרה יכולתי להשליך על הסיפור שלי. אני מנסה לחפש את אליה בין הגופות ומבינה שאין לו זכר. אני מבינה שעכשיו אני לבד. להציל את עצמי".
אליה נולד בבית שמש ועבר עם משפחתו לצור הדסה לפני כעשור. אמא שלו סיפרה שהוא "ילד שמח ואוהב חיים, יפה תואר, כריזמטי ומנהיג. יש לו חברים בכל מקום – בארץ ובעולם. הוא טייל הרבה ובכל מקום אסף חברים".
אליה אוהב מוזיקה אלקטרונית וטכנו, ובעבר הפיק מסיבות והביא אמנים מחו"ל וזמן לא רב לפני החטיפה החל לעבוד כאיש מכירות ולעסוק בנדל''ן.
שגיא דקל חן (36): הילדה שנולדה לו בזמן שהיה בשבי ואהבה לסייע לכולם
שגיא דקל חן בן ה-36 נחטף מקיבוץ ניר עוז, כשבחדר הממ"ד נמצאת אשתו אביטל בחודשי הריון מתקדמים ושתי בנותיו. חמאס לא פרסם ממנו אף או חיים או סרטון ובמשפחתו כבר מייחלים שישוב.
"הדאגה לשגיא כואבת בכל הגוף. ההתמודדות עם השאלות של הילדות שלנו על שלומו של אבא ומה איתו הן שאלות שאף אמא לא דמיינה לעצמה שתצטרך לעננות עליהן", סיפרה אביטל בראיון.
בבית מחכות לשגיא אשתו אביטל ושלושת בנותיו, הבכורה בר, אמצעית גלי והבת הקטנה - התינוקת שחר מזל. שגיא ואביטל יחד מגיל 14. מה שהחל כאהבת נעורים הוליד משפחה ובנות שמתגעגעות לאבא.
באופן בלתי נתפס, יש לשגיא ילדה שהוא עדיין לא מכיר או פגש – כששגיא נחטף אביטל הייתה בחודש השמיני להריונה. שחר מזל עדיין לא זכתה להרגיש את החיבוק של אבא או לשמוע את הקול שלו ולא זכתה לתמונה איתו ביום הולדת שנה.
"הגעגועים לשגיא הם כמעט בכל הרגעים של היום. שגיא הוא אבא מאוד נוכח ודומיננטי, כזה שמגיע להוציא את הילדות מהגן, משחק איתן ומלווה אותן לכל כך הרבה רגעים בחיים. כמעט בכל יום יש משהו שמזכיר לנו את אבא, שגורם לנו להתגעגע. זה מאוד קשה לבנות לפגוש את אבא בפוסטר - לתת חיבוק ונשיקה לדף במקום לחבק אותו באמת".
על פי התיאורים, שגיא הוא בחור מיוחד במינו, כזה שאוהב לסייע לכולם בכל דבר.
אחיו הגדול, איתי דקל חן, כתב בטור ב"ישראל היום": "ויש את אחי הקטן והאהוב שגיא דקל חן, שהוא... הוא פשוט מוסכניק בנשמה. גבר גבר, שהעולם הנפרס לנגד עיניו מורכב מבעיות - ופתרונן, פגמים - ותיקונם. שניחן בתושייה אין סופית, וידיים חסרות מגבלות. שמעז לפתוח כל מכסה, ולהתחיל דיאלוג עם כל מנוע".
"הבן אדם הראשון והיחיד שתתקשר אליו להתייעץ על הכל, ותמיד ידע מה נכון. שני האחים, יחד עם אביהם יונתן, ועם תמר קדם סימן טוב ז״ל (שנרצחה עם כל משפחתה בשבת השחורה) הקימו את 'ביכורים - כפר הנוער למצוינות במוזיקה' בעוטף".
שגיא גם היה יזם, בשנת 2018 שגיא ואביטל קנו אוטובוס ישן, שיפצו אותו והפכו אותו למכולת. המטרה שלהם הייתה להסתובב ביישובים שאין בהם חנויות או ששעות הפתיחה שלהן מצומצמות ולאפשר להם לרכוש מוצרים.
אלכס סשה טרופנוב (29): האב שנרצח, הסבתא, האם ובת הזוג שחזרו מהשבי
אלכסנדר (סשה) טרופנוב, (29) נחטף מקיבוץ ניר עוז, מבית הוריו שם גדל. באותה השבת הוא הגיע לשם עם חברתו ספיר כהן. המחבלים נכנסו אל בית המשפחה ששהתה בממ"ד, השתלטו על הבית, רצחו את אביו ויטלי וחטפו את ארבעת בני המשפחה האחרים.
סשה נחטף עם אימו ילנה, סבתו אירנה וספיר כהן, בת זוגו. שלושת הנשים שוחררו מהשבי לאחר 54 ימים בעסקה הראשונה אך סשה נותר מאחור.
שלוש פעמים פרסם ארגון הטרור הג'יהאד האיסלמי סרטונים של סשה מהשבי. בסרטון האחרון, בחודש נובמבר, הוא פנה ליו"ר ש"ס השר אריה דרעי ואמר לו: "בבקשה, תפעל לעצירת המלחמה ולשחרור שלנו. המלחמה פוגעת גם בנו, החטופים. אנחנו נמצאים במצב קשה, בתנאים קשים, והזמן דוחק. חיי וחיי שאר החטופים בסכנה מתמדת. אנא עשה כל שביכולתך להביא לשחרורנו".
כשסשה ציין יום הולדת שני בשבי, אימו לנה אמרה בכאב: ״זה כבר יום הולדת שני שהוא מציין בשבי, ואני מחכה לו כבר יותר משנה. מחכה לחבק את הבן היחיד שלי. סשה הוא הלב שלי, הנשמה שלי, כל החיים שלי. בלעדיו אין לי חיים. אני שמחה מאוד לראות אותו אבל היה לי מאוד קשה".
"אני מכירה את סשה שלי, אני מכירה את המבט שלו. הילד שלי הוא גבר חזק, אבל אני יכולתי לראות את הסבל והייאוש בעיניים שלו. אני כבר רוצה לראות אותו במציאות ולא על המסך. אני רוצה שהוא יחזור אליי בריא ושלם, בגוף ובנפש. לכולם מגיע לחזור הביתה. אני מבקשת מכם - בבקשה, תעשו הכל כדי להחזיר את סשה ואת כל האחים והאחיות שלנו הביתה".
סשה טרופנוב הוא בן יחיד, למשפחה כמעט ואין קרובי משפחה בישראל – כשהמשפחה כולה נחטפה לעזה המשמעות היתה שלא היה מי שינהל עבורם את המאבק להחזרתם. החברים של סשה התגייסו ונלחמו להחזיר גם את אימו, סבתו ובת זוגו.
סשה מתואר כבחור מבריק, חסון ורגיש. הוא מהנדס בחברת "אמזון" והוא השקיע לא רק בלימודים אלה גם בחדר כושר ואוהב להתאמן.
חברתו גל פרקטובניק סיפרה בעבר: "סשה סופר רגיש, גובהו 1.93, שרירי, חסון, חתיך ונראה קשוח, אבל בפנים הוא הכי רגיש בעולם. הוא יעשה הכל בשביל המשפחה והחברים - הוא יהפוך עולמות. ועכשיו אנחנו עושים את אותו הדבר בשבילו. מה שמניע אותנו זה שמדובר במשפחה מאוד קטנה, שלוש דורות שכולם בעזה. אם לא היינו אנחנו שמשמעים את הקול שלהם – הוא לא היה נשמע".
עומר שם טוב (21): נחטף מהמסיבה עם החברים ששוחררו
עומר שם טוב (21) נחטף ממסיבת הנובה. הוא הוחזק בשבי יחד עם חבריו מיה ואיתי רגב, ששוחררו במסגרת עסקת השבויים. במהלך החטיפה עומר שלח למפשחתו מיקום לייב והם ראו איך הוא נכנס לתוך שטח רצועת עזה, בלי יכולת לעזור לו. באותו לילה כבר פורסם סרטון של חמאס בו עומר נראה קשור יחד עם איתי בטנדר שנוסע לתוך עזה.
עומר הוא הבן השלישי, הצעיר במשפחתו, חם ואוהב, מחובר למוזיקה מגוונת ושמח.
מי שלא הפסיקה להילחם עליו היא אמא שלו, שלי, שכתבה בעבר: "הבן שלי הוא בחור בן 21. אני מחכה לחיבוק שלו, מחכה בבוקר להיכנס לחדר שלו ולראות אותו ישן, ללטף לו את השיער ולתת לו נשיקת בוקר טוב. מחכה לשירה שלו בקולי קולות במקלחת, מחכה שיפתח את הדלת מיום עבודה ויקרא לי 'מאמו הגעתי', ייתן לי חיבוק ושלוש נשיקות על הלחי. מחכה שיצחיק אותי. מחכה שיישב ויספר לי על דברים שהוא מתלבט ורוצה לקבל עצה עליהם. אני אמא של עומר ואני מחכה שהוא יחזור…״
שורדת השבי מיה רגב וגם אחיה איתי מזכירים תכופות את עומר ואת הדחיפות לשחרר אותו, החברים מספרים על בחור מיוחד במינו שמנצל כל יום עד תומו. כל יום בחייו עמוס ברגעים של אושר, חופש ואהבה. הוא תמיד מוקף בחברים, מבלה במסיבות או ממלצר וחוסך לטיול הגדול, בזמן שהוא ממיס את כולם עם החיוך שלו. בכל יום הוא חוגג את החיים, ומכניס אור ליומם של אחרים.
עומר שם טוב ישוחרר על רקע הומנטירי. "עומר שלי סובל מאסתמה והוא צריך את המשאף על בסיס יום יומי, הוא סובל מקשיי נשימה וקושי גדול לעבור שם ימים שלמים בלי המשאף", סיפר בעבר אביו, מלכי והוסיף שאיתי רגב שנחטף ושוחרר שיתף אותם שעומר התמודד בשבי עם קשיי נשימה.
טל שוהם (40): הביקור בבארי, החטיפה והילדים שחזרו מהשבי
טל שוהם נחטף לעזה נחטף יחד עם משפחתו ובהם שני ילדיו הקטנים מקיבוץ בארי, שם היו בביקור.
בשבת הנוראית הגיע משפחת שוהם מהיישוב הקהילתי מעלה צביה שבגליל התחתון לבקר אצל הסבתא שושן הרן. במהלך המתקפה חדרו מחבלים חמושים לבית, בני המשפחה הסתתרו במרחב המוגן במשך שעות ארוכות אך בשלב מסוים אבד איתם הקשר. מאוחר יותר התקבלה הודע הכי הם חטופים.
האב טל (38) אשתו עדי (38) ושני ילדיהם הקטנים נווה בן השמונה ויהל בת השלוש נחטפו לעזה. אלא שבעוד האם והילדים חזרו לאחר 50 ימים ארוכים, אב המשפחה נשאר מאחור. טל הוא איש רגיש ואוהב, חכם ומעמיק. יש לו תחומי עניין רבים ומגוונים, סקרנות גדולה והוא מתחבר בקלות לכל אדם.
באחת הפעמים סופר על יהל בתו הקטנה שמתארת במילים של ילדה בת ארבע מה שעובר עליה: "אנחנו רואים המון אבאים, רק לא את אבא שלנו..." יהל ציירה את אבא שלה פורש ידיים לחיבוק ומחייך, ואומרת: "הוא עושה ככה עם הידיים ולא באים אליו".
יאיר הורן (46): האמא רותי שמחכה וחיבוק האח החטוף
יאיר הורן הא הבכור לבית הורן נחטף מביתו בקיבוץ ניר עוז יחד עם אחיו הקטן איתן (37) שבא לבקרו באותו סוף השבוע. במשפט שלמה בלתי אפשרי יאיר אמור להשתחרר ואילו איתן לא נמצא ברשימה. מהאחים התקבל התקבל אות חיים דרך חטופים ששוחררו.
"להורים שלי נורא קשה ששניים מהילדים שלהם חטופים אבל הם אופטימיים, מאז אותו יום אני במאבק", אומר אחיהם עמוס הורן (42). "אנחנו מאוד קרובים, בדברים הכי קטנים, אוכל שאני אוכל, מוזיקה שאני שומע או הפועל באר שבע – הייתי רגיל לכתוב להם. עכשיו אני נזכר בהם ומתגעגע".
רותי סטרום, אמא של האחים סיפרה: "מההתחלה אני בתקווה ויודעת שהבנים שלי יחזרו הביתה. זו ההרגשה שלי, אני יודעת שהם בחיים. כולם נערכים לחנוכה, אבל מאז 7 באוקטובר אין לי חגים, אין לי כלום. אני נשארתי ב-7 באוקטובר ומחכה שהם יחזרו וככה נוכל לנסות להמשיך בחיים הרגילים שלנו".
עוד הוסיפה: "בשלב הזה כולם במצב הומניטרי. אי אפשר לעשות הפרדה. כבר הייתה לנו הזדמנות להחזיר חטופים אך העסקה נעצרה באמצע – ולצערנו חלק מהאנשים שהיו אמורים לחזור מתו. הם היו יכולים להיות כאן איתנו בחיים. רק כשכולם יהיו כאן כולנו באמת נוכל להשתקם".
רותי כבר מדמיינת את היום שבו בנייה ישובו: "אני חושבת על היום שהם חוזרים, אני חושבת שאני פשוט אסתכל עליהם ואחבק אותם – ואז הם יחליטו מה יהיה – אם הם ירצו לדבר אז נדבר ואם לא אז נחכה, שיחליטו מה שטוב להם".
משפחת הורן נולדה בארגנטינה, שלושת האחים עלו מטעמים ציוניים, ואליהם הצטרפו גם ההורים.
באותה שבת נסע איתן מכפר-סבא לבקר את אחיו הגדול יאיר. כשהחלה המתקפה, המשפחה שלחה להם הודעות, אלא שבשלב מסוים ניתק איתם הקשר ומספר ימים לאחר מכן התקבלה הודעה שנחטפו.
יאיר הוא מארגן המסיבות של ניר עוז, הוא מפיק את הפעילויות בחגים ואפילו אחראי על הפאב המקומי. הוא דוד פעיל לשני האחיינים (הילדים של עמוס) כשאחד הבילויים המשפחתיים המועדפים הוא משחק כדורגל של הפועל באר-שבע.
דליה קושניר, גיסתו, סיפרה. "יאיר הוא הדוד שבונה צעצועים מעץ. הם אוהדים של הפועל באר שבע ומאז שהילדים קטנים הם הולכים יחד למשחקים. אנשים שחזרו מהשבים סיפרו לנו שהם פגשו אותם בשבי בעזה ושמצבם טוב יחסית אבל עם התחדשות הלחימה יש חשש, יש פחד שיפקירו אותם בפעם השלישית".
עומר ונקרט (22): הטלפון שנמצא בשטח ומחלת המעיים ממנה סובל
ב-7 באוקטובר עומר ונקרט (22) הגיע לבלות ולרקוד עם חברה טובה שלו, קים, בפסטיבל "נובה" ברעים. כשהחלה מתקפת המחבלים הם ניסו להציל את עצמם.
עומר התכתב עם הוריו בזמן המתקפה כשהיה במיגונית, בשעה 07:01 הוא כתב להם -"פחד אלוהים, טילים מעל הראש'", לאחר מכן כתב: "פאק, יש פה יריות אמא". הוא דיווח על פיצוצים וכשנשאל אם הוא בסדר ענה שלא. אז הוסיף "אני מת מפחד".
במהלך היום התברר שקים נרצחה ועומר נחטף לרצועת עזה. המשפחה שלו גילתה על כך מסרטון שהופץ על ידי החמאס, בו הוא שכוב בטנדר, מוקף מחבלים ומתמונה אחת כואבת במיוחד – בה הוא אזוק בשתי ידיו.
לפני שנחטף, עומר נהל מסעדה גדולה והיה אמור להתחיל לימודי מסעדנות. האם, ניבה, שומרת את הטלפון הנייד של עומר בתוך מעטפה, אחרי שכחודש לאחר החטיפה הוא נמצא על ידי חייל בשטח. הטלפון עצמו שבור לרסיסים ומספר על הזוועות שקרו באותה מגיונית.
זמן קצר אחרי החטיפה אמרה אמא שלו ניבה ונקרט: "ראינו תמונות שלו חי ושלם. הבן שלי חולה בקוליטיס. ישנן תרופות שהוא נוטל באופן קבוע. יש סכנה אם הוא לא מקבל את התרופות. אני פונה לחמאס - זה על ראשכם, הילדים והזקנים שלא יקבלו את התרופות. זה על ראשכם".
כאמור, עומר סובל ממחלת מעיים, והוא צפוי להשתחרר על רקע הומניטרי.
ד"ר עדי פוקס, רופאת המשפחה שלו, סיפרה בזמנו: "עומר מאובחן עם קוליטיס, הוא בטיפול קבוע של ראפאסל. אם הוא יאבד דם הוא ייעשה אנמי ויצטרך ברזל. התרופה הזו דורשת טיפול וסביבה שקטה. הוא סובל וזה יכול להוביל לסכנת חיים מיידית. זו הסיבה שארגון הבריאות העולמי צריך לשחרר אותו כדי לתת לו לקבל טיפול ולהציל את חייו".
מאז שעומר נחטף, האדמה רעדה בבית המשפה. "אנחנו במלחמה בלתי מתפשרת", סיפרה אמו. הסיפור שלו כואב ביוחד לאור העובדה שסבתו צילי, היא ניצולת שואה.
"זה כאילו מישהו נתן לי פטיש גדול בראש", אמרה. "נפתחו כל הכאבים שהיו לי. זה הכי גרוע שקרה לי. זו השואה האמיתית שלי. אז הייתי תינוקת. אז הייתה לי משפחה. עכשיו, מי יגן עליי? הם בצרות כולם. כואב לי על עומר, אבל כואב לי גם על הילד שלי, הבן שלי, אבא של עומר".
שי ונקרט, אביו של עומר סיפר באחת העצרות: ״נגמר לנו הכוח, אבל בכל פינה קטנה, בכל נים בגוף יש לי כוח נוסף, כי אין לי זכות לוותר, אין לי זכות לישון ולעשות דברים אחרים. 24/7 זו משימת חיי ואנחנו נחזיר את כולם הביתה״.
צחי עידן (56): בתו שנרצחה מול עיניו, החטיפה שהועברה בשידור חי ואות החיים
בשבת השחורה צחי עידן נחטף באכזריות מביתו בקיבוץ נחל עוז. זה קרה לעיניי אשתו גלי וילדיו יעל בת ה-12 ושחר בן ה-10, לאחר שבתו מעיין (18) נרצחה לצדו ומול שאר בני המשפחה כשהשניים אוחזים בדלת הממ"ד.
מדובר באחד הסיפורים הנוראיים והמזעזעים באותו היום. המשפחה חוותה שעות של אימה וגיהינום כאשר נלקחו כבני ערובה כשהמחבלים משדרים את מה שקורה בבית ברשתות החברתיות.
הבן הקטן שחר שאל את המחבל אם הוא הולך להרוג את אביו צחי והמחבל אמר לו: "אם אני אהרוג אותו, אעשה את זה בחדר אחר". צחי אמר "זה מטורף". הוא היה שפוף, גמור. אשתו גלי הוסיפה וסיפרה: "אנחנו יודעים שצחי יצא במצב הלום ממש".
במשך ימים ארוכים לא ידעה משפחתו של צחי מה עלה בגורלו, עד שחזרו החטופים, בהם נשים וילדים בנובמבר 2023. אז, שורדת השבי הגר ברודץ' סיפרה באישור השב"כ לבני משפחתו על המפגש ביניהם בשבי בתוך עזה. מהפרסום עולה כי הגר היא היחידה שפגשה את צחי בשבי למשך 48 שעות לפני ששוחררה.
בראיון איתה סיפרה: "אחרי חמישה שבועות הכניסו אותנו לרכב ויצאנו לדרך ברחובות עזה, פתאום הרכב עצר ועלה עוד מישהו. הוא היה עם מסיכה של קורונה וכובע צמר שחור. אמרתי לבן שלי יובל: 'תתקרב אלי, תן לו מקום'. ואז הוא אמר: 'בוא יובל, תשב עלי'".
היא סיפרה איך הבינה שמדובר בעוד חטוף ישראלי. "לא הרשו לנו לדבר, אבל מידי פעם החלפנו מילה והבנתי שהוא מנחל עוז וכבר בנסיעה הבנתי מה קרה בממ"ד".
דבורה עידן, אמו של צחי, ניהלה מאבק עיקש להחזירו, השתתפה בעצרות ופנתה ללב המנהיגים.
באחת הפעמים סיפרה: "הבן שלי נחטף אחרי שהבת שלו נרצחה לו בידיים. המשפחה שלנו חיה את הסיוט ואת המציאות ההזויה הזו. הזמן לא משחק לטובתנו. תמונת הניצחון היא אך ורק החזרת כל החטופים לביתם, בריאים ושלמים כמה שיותר מהר. בלי החטופים לא תהיה עוד תקומה למדינת ישראל״.
באוקטובר 2024, נפל בלבנון רס״ב (במיל׳) גיא עידן ז״ל, בן דודו של צחי. אמיר עידן, אחיו של גיא עידן ז״ל ובן דודו של צחי אמר לאחר מכן: ״גיא כבר לא יחזור אלינו, אבל את צחי ואת 100 החטופים חייבים להחזיר לפני שיהיו כאן עוד אלמנות, יתומים והורים שכולים שהיה ניתן למנוע״.
אוהד יהלומי (50): הניסיון להגן על משפחתו והבן הקטן שנחטף וחזר
אוהד יהלומי (50) נחטף ב-7 באוקטובר מקיבוץ ניר עוז. באותה שבת הוא התבצר בממ"ד עם אשתו בת שבע ושלושת ילדיהם. כיוון שדלת הממ"ד לא נסגרה, הוא יצא החוצה כדי להגן על משפחתו ולסגור עליהם את הדלת מבחוץ. כשהמחבלים חדרו הביתה, הוא נורה ונפצע מהירי ובת שבע והילדים נחטפו לנגד עיניו. מאוחר יותר הסתבר שגם אוהד נחטף.
באופן מדהים בת-שבע ושתי בנותיהם הקטנות הצליחו להימלט מהמחבלים רגע לפני שחצו את הגדר לעזה. מנגד, הבן איתן בן ה-12 נחטף, אך שוחרר במסגרת עסקת השבויים אחרי 52 ימים בשבי. אוהד נשאר מאחור.
מאז שנחטף, אשתו מגדלת לבד את שלושת ילדיהם, אחד מהם כאמור שרד את השבי.
בעצרת שהתקיימה בכיכר החטופים היא שחזרה: "חוויות השבי ניכרות על איתן. החשש מללכת לישון, הסיוטים, נשירת השיער, חוסר השקט ואובדן התמימות. על כל אלה אנחנו נתגבר בסופו של דבר, אני בטוחה בכך, אך זה יוכל לקרות רק כשאבא שלו ויתר החטופים יחזרו".
"המראה האחרון שיש לאיתן ולשתי אחיותיו מאבא שלהם, הוא המראה בו אוהד שרוע על הרצפה, פצוע ומדמם, לאחר שיצא מהממ"ד בכדי להגן עלינו. כשלושה שבועות לאחר מכן הגיעה הידיעה שהוא חטוף. ומאז ינואר - דממת אלחוט. שום מידע. אבא נעלם. כל כך קרוב, אך רחוק שנות אור".
אוהד ידוע כאיש משפחה, הוא אוהב את הזמן עם הילדים ועם המשפחה המורחבת. יש לו גם אהבה גדולה לבישול ואוכל. הוא היה מכין כל יום שישי קובה סלק, ובכל יום שלישי עלי גפן ממולאים. אוהד אדם כריזמטי, מוקף בעשרות חברי נפש ממעגלים שונים שולם פועלים למען שחרור מהשבי.
אוהד הוא פקח רשות הטבע והגנים כבר 19 שנים. קודם לכן היה מדריך בבית ספר שדה "שדה בוקר". מספרים עליו שהוא "איש המדבר", מכיר כל מסלול וכל שעל בנגב, במדבר יהודה ובירדן. הוא מאוד אוהב לטייל עם הילדים בשדות ובטבע. במקביל לעבודתו, הוציא לאור מגדיר עקרבים, יחד עם שותפים.
עודד ליפשיץ (84): הנכד שלא מפסיק להילחם וגינת הקקטוסים שמצפה לשובו
עודד ליפשיץ (84) ממקימי קיבוץ ניר עוז, נחטף לעזה ב-7 באוקטובר יחד עם אשתו יוכבד ליפשיץ. הם היו בביתם בקיבוץ כשהחלה המתקפה, זמן קצר אחר כך חמישה מחבלים פרצו אליהם לממ"ד, עודד נורה בידו והתעלף, יוכבד נגררה בכוח מהמיטה והם הובלו לעזה. רק בדיעבד נודע לה שבימים הראשונים אחרי החטיפה הוא שהה בדירה בח'אן יונס עם זאת, בשלב מסוים נעלמו עקבותיו.
יוכבד ליפשיץ מדברת לאחר שחרורה משבי חמאס | משה בן שמחון
"אחרי 50 יום שיצאו הבנות המשוחררות אז התברר שאחת מהן, חברת ניר עוז, הייתה איתו יחד", סיפרה יוכבד. "ואז היא סיפרה לנו שהוא היה חי והיא אמרה שהוא תפקד טוב והוא עזר לה הרבה, כי לה היה מאוד קשה. ביום העשרים הוא הרגיש לא טוב וגררו אותו החוצה מהחדר. ומאז נעלמו עקבותיו ואנחנו לא יודעים כלום עליו".
יוכבד שוחררה על ידי מחבלי חמאס כשבועיים אחרי שנחטפה יחד עם חטופה נוספת בשם נורית קופר – שחרורה היה "מטעמים הומניטריים".
בני המשפחה השתדלו במשך תקופה ארוכה לשמור על אופטימיות. עם זאת, באוקטובר האחרון, שנה לאחר החטיפה כשנשאלה על מצבו בשבי היא אמרה: "קשה לי להאמין שהוא מחזיק מעמד. עודד נחטף פצוע ויש לו בעיות לחץ דם, הוא מדי פעם היה מתעלף, ויש לו מחלת ריאות מעישון. אם הוא לא מקבל את המשאף ולא מקבל את הכדורים, אני לא מאמינה שהוא יוכל להחזיק מעמד".
עודד הוא אבא לארבעה ילדים, הנכד של עודד ליפשיץ הוא שוער העבר דניאל ליפשיץ (36), מאז הטבח והחטיפה הוא נלחם להחזיר את סבו. כשנשאל אם הוא מתכונן לרגע שיפגשו אמר: "זה מצב בלתי אפשר להתכונן אליו, כי אנחנו לא ידועים את מצבו. הדבר האחרון שאני רוצה זה להתכונן לחגיגה והלוויה בו זמנית, זה פשוט בלתי ניתן להכלה ולכן אני לא מתכונן לזה".
במשך שנים היה עודד ליפשיץ עיתונאי ודמות מוכרת בתנועה הקיבוצית. הוא היה פעיל שלום ופעיל חברתי, הוא התנדב בעמותת בדרך להחלמה, העוסקת בהסעת ילדים חולים פלסטינים לטיפולים מצילי חיים, ממעברי הגבול לבתי החולים בישראל. יוכבד ועודד ליפשיץ הקימו בניר עוז גינת קקטוס מפוארת וייחודית. כשהזוג נחטף הגינה האהובה נותרה שוממת, במהלך היותו בשבי עשרות מתנדבים נרתמו לשיקומה בקריאה להחזיר את עודד מהשבי.
איציק אלגרט (69): השיחה בזמן החטיפה, המאבק העיקש והחשש לגורלו
איציק (יצחק) אלגרט בן ה-69 נחטף מביתו בקיבוץ ניר עוז ככל הנראה כשהוא פצוע בידו. בשעה 11:27 הוא התקשר לאחיו דני אלגרט שבעברו היה מפקד תחנת אשדוד במשטרה. באותה שיחה סיפר האח: "הוא נשמע לחוץ והיסטרי, וסיפר שנפצע קשה ביד מהדלת של הממ"ד, אפילו לא הבין שהוא נפגע מירי של המחבלים. הדרכתי אותו כיצד לעשות חוסם עורקים, ותוך כדי השיחה שמעתי רעש. צעקות רמות בערבית, דברים לא ברורים".
לאחר מכן סיפר דני: "איציק נשמע לחוץ, מבועת, ואז הוא צעק בכוחות לא־לו: 'דני, זה הסוף, דני זה הסוף' - והשיחה בינינו נותקה". איכון שנעשה לטלפון של אלגרט הראה שבשעה 12:00 הטלפון חצה את הגדר, ובשעה 16:00 הוא כבר היה במרכז עזה.
בדצמבר 2023 חטופים שחזרו מהשבי סיפרו לדני כי ראו את אחיו וכי יש לו צלקת ביד. המידע הזה רומם את רוחו של דני, שהוא אחד מהקולות הבולטים במאבק להחזרת החטופים. אלא שזה לא נמשך זמן רב. ביולי 2024 טען דני כי קיבל הודעה ולפיה אחיו איציק אינו בין החיים, אך הודעה כזאת לא התקבלה באופן רשמי מטעם הצבא.
לא פעם העביר דני אחיו בקירות חריפה על הממשלה שאינה עושה מספיק להשבת החטופים. לאחר הדיווחים כי החטופים בשבי בעזה מורעבים, הוא הופיע בכנסת והפנה אצבע מאשימה אל עבר ראש הממשלה בנימין נתניהו. "אנחנו שוקלים צעד פלילי. לגשת לתחנת המשטרה ולהגיש תלונה נגד ראש הממשלה על המתה בקלות דעת של 33 חטופים".
איציק הוא דמות מוכרת בקיבוץ ניר עוז, איש התחזוקה של הקיבוץ, חובב כדורגל מושבע ואוהד מכבי תל-אביב שמשחק כדורגל בעצמו ומספרים עליו שהוא "אדם שלא יודע להפסיד".
אציק מחזיק באזרחות דנית, שם התגורר לאחר נישואיו, ויש לו שני ילדים מתגוררים בדנמרק. באחד הפעמים נטען כי השניים מפחדים לחשוף את זהותם מחשש שמוסלמים יפגעו בהם. הוא לא בן משפחה היחיד שנחטף, כמוהו גם הגיס שלו אלכס דצינג (76) שביולי 24 הכריז צה"ל כי נרצח וחודש מאוחר יותר גופתו חולצה והושבה לישראל.
אברה מנגיסטו (38): השחרור אחרי יותר מעשור ותחושת ההפקרה של המשפחה
אברה מנגיסטו אמור לצאת לחופשי בפעימה הזאת, זה יקרה באופן נוראי אחרי למעלה מעשור שבו הוא מוחזק בעזה, הישראלי שמוחזק הכי הרבה זמן בידי ארגון טרור ושב.
מנגיסטו נולד באתיופיה בשנת 1986. כשהיה בן חמש עלה ארצה עם הוריו ואחיו במבצע שלמה. הוא גדל בדירת חדר באשקלון לצד תשעה אחים ואחיות. לאחר פטירתו של אחיו הגדול, מיכאל, אליו היה קרוב, אברה החל להתבודד ולערוך צעדות ארוכות ברחבי ישראל.
ב-7 בספטמבר 2014 יצא מביתו שבאשקלון כשעל גבו תיק, צעד דרך בת כעשרה קילומטרים לכיוון חוף זיקים ועד גדר הביטחון בין ישראל לרצועת עזה.
חיילי צה"ל קראו לו לעצור אך הוא המשיך לצעוד, טיפס על הגדר הגבוהה ועבר לשטח רצועת עזה. לאחר מכן התיישב בקרב דייגים עזתיים. החיילים חשדו שאברה הוא מסתנן מאפריקה שהחליט לעבור לעזה ורק לאחר שנמצאה תעודת הזהות הישראלית שלו התבררה זהותו.
דבר חטיפתו של אברה מנגיסטו כמעט ולא פורסם, עד כדי כך שגם יו"ר האופוזיציה דאז יצחק הרצוג לא קיבל על כך עדכון.
באחת הפעמים סיפר: "על אברה אברהם מנגיסטו שמעתי מצעירי העדה האתיופית במהלך המחאה המרשימה שהובילו. הם סיפרו על צעיר בן העדה שחצה את הגבול לעזה ונמצא בידי חמאס. תחושתם הייתה שהוא מופקר לגמרי. עם קבלת המידע נכנסתי לראש הממשלה בלשכתו בכנסת כדי לברר ולהבין את המקרה".
באמצע ינואר 2023, עוד לפני השבת השחורה, חמאס פרסם סרטון של אברה ובו אמר: "אני האסיר אברה מגיסטו. עד מתי אני אהיה פה? אחרי השנים הכואבות שלי כאן איפה מדינת ישראל? מי יציל אותנו מגורלנו?"
אחיו יאלו התייחס אז לסרטון ואמר: "מצד אחד זה נראה כמוהו, מצד שני זה לא נראה הוא".
משפחתו טוענת כי לאורך השנים הוחמצו הזדמנויות רבות להחזיר אותו: "הוא היה האבן הראשונה שמתגלגלת לפני מפולת הסלעים, הסמן להפקרת החטופים".
הישאם שעבאן א-סייד (38): החצייה את הגבול והסרטון מונשם שכוב
הישאם שעבאן א־סייד נחטף על ידי חמאס באפריל 2015, באותו זמן הוא חצה עצמאית את הגבול עם רצועת עזה דרך המטעים של קיבוץ ארז. בעבר הוא חצה פעמיים את הגבול לרצועת עזה, והוחזר. א־סייד, צעיר בדואי תושב חורה, חולה בסכיזופרניה ולא ידוע באיזה מצב יחזור למשפחתו.
א־סייד שירת בצה"ל כמה חודשים ושוחרר משירותו. ב-28 ביוני 2022 הוציא חמאס סרטון בו הוא נראה שוכב על מיטה ער ומביט לכיוונים שונים תוך שהוא עם מסיכת חמצן.הסרטון הופץ לאחר שהחמאס הודיעו על הידרדרותו הבריאותית של אחד השבויים.
שלמה מנצור (87): התואר "החטוף המבוגר ביותר" אך התגלית כי נרצח בשבי
זמן קצר לפני שהיה אמור לחזור הביתה, למשפחה הודיע צה"ל כי שלמה מנצור החטוף המבוגר ביותר נרצח בשבעה באוקטובר וגופתו נחטפה לצה"ל. במשך כמעט שנה וחצי משפחתו ניהלה מאבק להשיבו בהנחה שהוא בחיים – אך לבם נשבר. מנצור הוא היחיד ברשימת המשוחררים הנוכחית שהוכרז כמת עוד לפני שחזר שכן חמאס לא חשף את מצבם של המשוחררים.
שלמה מנצור מקיבוץ כיסופים יחגוג ממש תכף בחודש מרץ הקרוב יום הולדת 87 בתקווה שהוא יעשה את זה בבית בריא ושלם. הוא זכה לכינוי "החטוף המבוגר ביותר".
במשך מעל 70 שנים מנצור חי ונושם בקיבוץ כיסופים, זה היה ביתו, המקום המוגן שלו אך באותה שבת שחורה הוא נחטף מביתו כשאשתו מזל רואה אותו נגרר על ידי המחבלים.
מחבלי חמאס אזקו אותו היכו אותו לקחו אותו במכונית לעזה. המחבלים שחדרו לקיבוץ כיסופים ערכו טבח, רצחו לפחות 12 מחבריו, וכן רצחו שישה עובדים תאילנדים. ביום הולדתו הקודם דיברו נעמה והדר כהן, האחייניות שלו: "תעצמו את העיניים ותחשבו על סבא שלכם יושב במנהרות חמאס, קופא מקור כשרק גופיה לגופו, אוכל רבע פיתה ביום וחושב ששכחו אותו. הלב נחמץ ואין מילים לתאר".
לשלמה ומזל חמישה ילדים ו-12 נכדים. הוא איש שוחר שלום, אדם אוהב רגיש ישר טוב לב. השפם הפך לאחד מסימני ההיכר שלו וקרובת משפחתו סיכמה זאת כך: "אני אוהבת ומתגעגעת לנשיקה המדגדגת עם השפם, אני פונה לעולם עזרו לנו להחזיר את שלמה ואיתו את כל החטופים".
בחנוכה האחרון הדליקו משפחתו והקהילה שלו נרות בחנוכייה שבנה לפני מספר שנים ובתו בתיה סיפרה: "אנחנו כבר מזמן לא חוגגים חגים, עבורנו אין חגים. אבל חנוכה הוא חג של ניסים, משאלות ותפילות אז אנחנו מקיימים את מצוות החג בתקווה שנביע משאלות ושהן אולי יתגשמו. חנוכה הוא חג של ניסים אבל אני מצפה ממקבלי החלטות שלא יחכו לניסים".
על הניסיון לבנות את החיים מחדש סיפרה: "עברנו מאז השבעה באוקטובר מספר מקומות מגורים, אנחנו מנסים לבנות חיים חדשים – אבל אי אפשר לבנות חיים חדשים בלי אבא, אנחנו בתחושה של המתנה".
שלמה מנצור ניצל כילד מאירוע הפרהוד בעיראק. אחייניתו סיפרה בעבר: "הוא ראה במו עיניו התעללות של פורעים מוסלמים במשפחתו ומכריו. זוועות שהמוח מסרב לעכל והיד מסרבת לכתוב. הוא עלה לארץ והיה משוכנע שלא יאונה לו כל רע. הוא חי תחילה בצריף ובגיל 15 הגיע לקיבוץ כיסופים והאמין שהמדינה עושה הכל כדי להגן עליו. בימים אלה המשפחה מגלה חשש לצד אופטימיות זהירה אך הם לא יודעים מהעלה בגורלו".
בתיה בתו אמרה: "עד שזה לא קורה - זה לא קורה. יש אולי טיפה יותר תקווה אבל הפחד לא נעלם, ההיפך הוא הרבה יותר גדול כי יש גם את הפחד להתאכזב, כי ראינו מה קרה בעבר. אבא כבר היה צריך להיות בבית מזמן".
נכון לעכשיו, 59 חטופים אינם כלולים בשלב הראשון. 35 מהם הוגדרו על ידי גורמים רשמיים ככאלה שאינם בין החיים, בעוד 24 אחרים לא הוכרזו כמתים אך לא ישוחררו בשלב זה, אלא בשלבים הבאים. בקבוצה זו נמצאים 11 צעירים שנחטפו מפסטיבל נובה, ארבעה חיילים, שבעה תושבי עוטף עזה ושני עובדים זרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו