עידית אהל התקשתה לדבר מרוב כאב במהלך הראיון הערב (ראשון) שהעניקה בחדשות 12. היא זעקה לעזרה, כשהיא מתייפחת:
הצגת פוסט זה באינסטגרם
"יש לאלון רסיס בעין, יש לו רסיס ביד. הוא היה כבול בשלשלאות כל התקופה וכמעט לא היה להם אוכל – בקושי פיתה אחת ביום במשך יותר משנה".
היא תיארה את התנאים הקשים שאלון ויתר החטופים עוברים: "כל מי שהיה איתו – אור לוי ואלי שרעבי – היו כבולים בשלשלאות. לא חושבת שיש אמא אחת שהייתה יכולה להכיל את זה שהבן שלה רעב לאוכל וכבול בשלשלאות במשך כל כך הרבה ימים? איך היא יכולה לישון בלילה?".
"הגברים עוברים סבל רב, המצב שלהם קשה מאוד. מחר אלון מציין יומולדת שני בשבי. אני דורשת, מבקשת ומתפללת שכל אמני ישראל יבואו, שכל עם ישראל יהיה איתנו לחזק את אלון. הוא פסנתרן, בבקשה – כולם לנגן על פסנתרים ולשלוח לו כוח".
קובי אהל, אביו של אלון: " זה אומנם אות חיים אבל המצב קשה. הסיטואציה החיובית היחידה כאן שזה אות חיים. משהו פיזי. אבל מנובמבר אלון במנהרות, לא ראה אור יום, הוא במנהרות כבול בשלשלאות ברגליים. זה לא תנאים של בני אדם, אין אוכל. יש פיתה ביום. זה קשה. זה מטורף. קיבלנו גם מידע שהוא פצוע, רסיס בעין ורסיסים מפוזרים בגוף עוד מהאירוע במיגונית והוא לא מטופל".
קובי הוסיף: "המידע הגיע מאור לוי ואלי שרעבי וקיבלנו אותו דרך קצין הקישור. לא דיברנו איתם ישירות, אין לי עוד מידע שאני יכול לדווח ישירות מהם. אנחנו נדבר איתם ברגע שיתאים להם, אני יודע שהם גם רוצים".
אות חיים ראשון מאלון – אחרי 492 ימים בשבי
מוקדם יותר הערב, הודיעה המשפחה כי לראשונה מאז חטיפתו, קיבלו אישור על כך שהוא בחיים. "התבשרנו היום שמיום חטיפתו, אלון מוחזק במנהרות עזה יחד עם חטופים שהשתחררו לאחרונה", מסרו.
"אנו שמחים ונרגשים לדעת שאלון בחיים", הוסיפו, "אך אנו גם ממוטטים ומזועזעים מהמצב הפיזי והנפשי הקשה בו הוא נמצא, ומההתעללות שהוא ויתר החטופים עדיין עוברים. אלון שרד את התופת עד כה, אבל אין לו זמן! אסור לדחות את שחרור החטופים. כולם הומניטריים!".
"כל יום בשבי הוא נצח – הזמן אוזל"
המשפחה הזכירה כי אלון, צעיר מחונן בן 23 שנחטף מפסטיבל נובה, הוחזק מאז בתנאים קשים במנהרות חמאס. "מאז שנחטף, אלון מוחזק בתנאים בלתי אנושיים, ללא אור יום וללא גישה לתנאים בסיסיים", מסרו. "התבשרנו על כך שאלון פצוע בעיניו, בנוסף למחסור חמור במזון".
בעצרת בכיכר החטופים שנערכה בתחילת החודש אמרה עידית: "כשראיתי את החטופים ששבו, ליבי התמלא שמחה עבורם ומשפחותיהם. ראיתי את החיבוקים, את הדמעות, את האושר שבמפגש המחודש – ויודעת שגם אנחנו נגיע לרגע הזה".
היא פנתה ישירות לבנה: "אלון היקר שלי, ילד מלא חיים ואהבה, אתה שומע את קולי? אני יודעת שאתה חזק. אתה תמיד חזק. לא נפסיק להילחם עד שתחזור הביתה".
"יום הולדת שני בשבי – חייבים להחזיר אותו"
מחר ימלאו לאלון 24 שנים – יום הולדת שני שהוא מציין כשבוי של חמאס. משפחתו קראה לציבור להגיע מחר (שני) בשעה 19:00 לכיכר החטופים, כדי לציין את היום ולדרוש את שחרורו. "הזמן אוזל", מסרו. "חייבים לקדם את השלב השני בעסקה ולהשיב את כל החטופים".
בהצהרתה לממשלה הדגישה עידית: "אין לנו את הפריבילגיה לחכות. אנחנו רואים איך החטופים ששוחררו חוזרים פצועים בגוף ובנפש. הזמן פועל לרעתנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו