מאות נעמדו היום (שבת) מול מנחת המסוקים ומחאו כפיים לרגל הגעתו של אור לוי (34), לאחר 491 ימים בשבי חמאס, לביה"ח שיבא תל השומר. בטרם הגעתו לבית החולים, הוא נפגש עם משפחתו במחנה הקליטה ברעים. המפגש עם אחיו והוריו, שעטפו אותו באהבה, היה מרגש: "זה נגמר, נשמה שלי".
אלמוג, ילדו הקטן של אור, שבמשך כשנה וחצי היה בלי אבא ואמא, אמר לו כששוחחו בטלפון: "אבא, לקח לך הרבה זמן לחזור". לאחר מכן השניים נפגשו בבית החולים ואור שיחק עם בנו הקטן.
בין מאות האנשים שהמתינו במנחת בביה"ח שיבא היה גם ליאור אלקיים, אחיה של עינב, אשתו של אור, שנרצחה במיגונית המוות בנובה. ליאור אמר: "הרגשות מעורבים. עברה עלינו שנה שקרעה את המשפחה, אבל היום הזה מוקדש לאור. ראיתי אותו מחייך והתרגשתי. אני פה בשביל עינב, זה מה שהיא היתה רוצה. קיבלתי ממנה סימן לפני כמה חודשים שהוא יחזור - והוא חזר".
הבוקר, משפחתו של אור התכנסה במטה משפחות החטופים לצפות ברגעי השחרור שלו. רגעי האדרנלין וההתרגשות מייד הפכו להלם, כשהם ראו אותו יוצא מרכבם של אנשי חמאס כשהוא רזה וכחוש. טל לוי, אחיו של אור: "אנחנו מקווים שהעסקה תושלם. אנחנו עוסקים בלהפגיש בינו לבין אלמוג, וכל הצוות הפסיכולוגי מסייע לנו לעשות את המפגש ביניהם. הוא חוזר בן אדם אחר, וגם אלמוג בן אדם אחר".
ב-7 באוקטובר אור ואשתו, עינב, רק רצו לבלות במסיבת הנובה ברעים. התקפת המחבלים הפכה את סיפור האהבה שלהם לטרגדיה. בני הזוג הגיעו למסיבה תשע דקות בלבד לפני שהגיהינום התחיל. כשהטילים נחתו הם נמלטו למיגונית. אור התקשר לאמא שלו, גאולה, ואמר לה: "אמא, את לא רוצה לדעת מה קורה כאן". זו היתה הפעם האחרונה שבה המשפחה שמעה את קולו בטלפון. כעבור עשר דקות מחבלי חמאס השליכו רימונים וירו לכל עבר, עינב נרצחה ואור נחטף למנהרות עזה.
הילד שואל: איפה אבא?
אור, מפתח במקצועו, הוא אביו של אלמוג, שחגג יום הולדת 3 בלי הוריו. הוא גדל אצל סבא וסבתא שלו, וככל שעובר הזמן - זיכרון הוריו הולך ודוהה.
"אלמוג ממשיך לשאול על אמא ואבא", אמר מיכאל, האח, בנאום שנשא באו"ם. "ואפילו כשאנחנו מנסים להסביר, הוא לא מבין למה הוא לא יכול לראות את אבא, ומהו פירוש המילים 'אמא לא תחזור לעולם'. אבל הילד הזה עדיין יכול לקבל את אבא שלו בחזרה. אל תיתנו לו להפוך ליתום גם מאבא".
הודעת משרד הבריאות על מצבו של אור: "משרד הבריאות מעדכן על הגעתו למרכז הרפואי שיבא תל השומר של אור לוי, ששב הביתה מהשבי לאחר 491 ימים. אנו מבקשים להזכיר הפעם, ביתר שאת ביחס לפעמים הקודמות, כי אלו רגעים רגישים עבור השבים והמשפחות, ואנו מבקשים לשמור על פרטיותם. השמירה על פרטיות השבות והשבים היא הכרחית כדי להבטיח את המעבר שלהם מהשבי בחזרה לחיים, להחלמתם ולשיקומם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו