סוף סוף בבית: חברים של קרינה קיבלו את פניה - "לבכות מרוב התרגשות"

סוף-סוף בבית: כשבוע וחצי אחרי ששוחררה משבי חמאס ברצועת עזה, הגיעה היום התצפיתנית קרינה ארייב לביתה שבשכונת פסגת זאב בירושלים, זאת לאחר ששוחררה מבית החולים יחד עם התצפיתניות לירי אלבג, דניאלה גלבוע ונעמה לוי.

למעשה, כבר אתמול בערב, עם קבלת ההודעה לפיה קרינה עתידה להשתחרר היום מבית החולים ולשוב לביתה, החליטו צוות המורים, התלמידים והבוגרים של תיכון "טדי קולק" בו למדה קרינה, להגיע לבית המשפחה ולקשט את האזור בבלונים צבעוניים ובשלטים מרגשים שיחזקו את הגיבורה עם הגעתה למקום.

"מהבוקר התלמידים התגייסו, הכינו שלטים וחיכו שקרינה תגיע", מעידה גלית, המחנכת של קרינה כשזאת הייתה בתיכון. "התלמידים ריגשו אותנו כל-כך, רובם סיימו ללמוד בשעה שתיים והם בחרו להישאר, לחכות, לצאת לרחובות בקור הירושלמי המקפיא ולחזק את קרינה ואת משפחתה.

"זה לא טריוויאלי לנוער, חלקם אפילו ביטלו משמרות במקום העבודה שלהם. זה לא עניין אותם, הם רצו לנכוח ברגע הזה, לשמח, לראות את האחר, להפגין סולידריות בתקופה בה כולנו כל-כך זקוקים לה".

בתוך כך, גם בקבוצות הווטסאפ והפייסבוק השכונתיות קראו לתושבי השכונה להגיע ולקבל את פניהם של קרינה ושל בני המשפחה ברגעים המשמחים. למעשה, כמות האנשים העצומה הצליחה להפתיע גם את תושבי השכונה עצמם, שהגיעו עטופים בדגלי ישראל, עם שלטי חיזוק כשהם שרים שירי שמחה.

רויטל, שמגיעה ממשפחה שכולה ובתה למדה עם קרינה באותה הכיתה, אמרה ש"אנחנו מתרגשים ושמחים להיות פה היום, חיכינו לזה יותר מדי ימים ועכשיו אנחנו מאושרים. אנחנו מחכים ומצפים לכולם פה בבית, ורוצים להגיד תודה רבה לחיילי צה"ל על כל מה שאתם עושים למעננו".

גם ליהי והילה, שהגיעו היום יחד, העידו על ההתרגשות הגדולה במקום. "אנחנו באנו לקבל את פניה של גיבורת ישראל שלנו, האלופה שלנו, קרינה. אנחנו מאוד מתרגשות ומבקשות לחלוק לה כבוד", אמרה ליהי. "חיכינו לה המון זמן, בכל הדלקת נרות שישי התפללנו עליה ואנחנו כל כך מתרגשות להיות סוף-סוף במעמד הזה. מפה נאמר שאנחנו ממשיכים לחכות לכל החטופים, שיחזרו הביתה בריאים ושלמים".

שי דיקמן, בת דודה של כרמל גת ז"ל שנרצחה בשבי חמאס בעזה, הגיעה גם היא לחזק את קרינה ואת משפחתה וסיפרה ל"ישראל היום" על התחושות ביום המרגש הזה. "מאוד מרגש היום לקבל את פניה של קרינה".

אחרי 477 ימים בשבי, היא חוזרת הביתה לפסגת זאב, ואנחנו מחכים כאן גם לאוריאל ברוך ז"ל ולרום ברסלבסקי שיחזרו לכאן, לשכונה, ולכל 79 החטופים". בהמשך הוסיפה כי "לחיילי צה"ל אני רוצה להגיד – תודה רבה לכם, כל המאמצים שלכם משתלמים, הם חוזרים הביתה! אז שרק תחזרו אלינו לשלום, ושהפעם נשלים עד החטוף האחרון. ויאללה, לעוד 79 רגעים כאלה".

"איזה כיף, בא לי לבכות מרוב התרגשות", העידה יעל, חברה במינהל הקהילתי בשכונה. "זה מרגיש כאילו זה לא יכול להיות, זה פשוט מדהים! כל כך הרבה זמן חיכינו, קשה להאמין. בהזדמנות הזו אני אגיד לחיילי צה"ל שאנחנו מאחוריכם, אנחנו מודים לכם מכל הלב ומעריצים אתכם".

"הגיעו לפה מכל הקצוות – צעירים, מבוגרים, דתיים, חילוניים, תלמידי תיכון ובוגרים של בית הספר", מוסיפה גלית. "הבשורה הדהדה בכל העולם, יש לי בוגרת שלמדה יחד עם קרינה בכיתה ונמצאת עכשיו בתאילנד, והיא ביקשה ממני שאעביר לה תמונות ברגע שקרינה מגיעה. השבעה באוקטובר שינה אותנו, אם פעם כל אחד היה חושב על עצמו, היום זה השתנה. הרגשתי את האחדות הזו באוויר".

סשה ארייב, אחותה של קרינה שפעלה רבות בתחום ההסברה בעולם עת חטיפתה של אחותה, מסרה מחוץ לבית המשפחה: "תודה לעם ישראל שבא ללוות אותנו כאן, לקבל את הפנים של קרינה. אני מזכירה שיש לנו עוד 79 חטופים שחייבים לחזור.

"לא נפסיק להילחם עד שהאחרון מהם חוזר לאדמת ארץ ישראל, להיות פה איתנו. החיים לשיקום והנרצחים לקבורה". עוד הוסיפה כי "אני רוצה להודות לחיילים הגיבורים שלנו שנלחמו ונלחמים בלי סוף, יום ולילה, ובזכותם אנחנו עומדים פה. הם מחרפים את נפשם ואנחנו לא שוכחים אותם".

"אני רוצה להגיד למשפחות השכולות, לנפגעים ולפצועים שאנחנו איתם - אתם לא לבד", היא אמרה. "אנחנו מודים לכל העולם שהיה איתנו, ליהודי התפוצות ולעם ישראל היפה". בסיום ההצהרה, הוסיף אלברט, אביהן של קרינה ושל סשה כי הראשונה מתרגשת מאוד להיות פה, ולחזור בשעה טובה הביתה.