מלשכת ראש הממשלה נמסר היום (שישי) כי מחר צפויים להשתחרר שלושה חטופים גברים משבי חמאס - קית' סיגל, עופר קלדרון וירדן ביבס. קית', אשר הייתה תקווה כי ישוב כבר בפעימה השלישית בשלב הראשון של עסקת החטופים, נחטף בברוטאליות בשבעה באוקטובר ונפרד בשבי מאשתו. מחר הוא חוזר הביתה - זהו סיפורו.
זמן קצר לאחר ההודעה על שחרורו - בתו שיר סיגל העלתה סרטון לחשבון האינסטגרם שלה, בו מצלמת את אימה (אשתו של קית') ששוחררה מהשבי בעסקה הראשונה, שתיהן ובוכת ונרגשות עם ההודעה על חזרתו.
החטיפה בשבעה באוקטובר
קית' שמואל סיגל (65), תושב קיבוץ כפר עזה, נחטף יחד עם אשתו אביבה (63) במהלך מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר. אביבה חזרה מהשבי לאחר 51 ימים, במסגרת העסקה הראשונה בנובמבר 2023, ואילו קית' נשאר מאחור. רגעי החטיפה של בני הזוג היו מאוד אלימים: הם הוצאו מהחלון של הממ"ד, לקית שברו את הצלעות, והוא נפגע בידו מירי.
הם נחטפו באמצעות מכוניתם לעזה, שם עד לשחרורה של אביבה בנובמבר 23 הועברו 13 פעמים ממקום למקום כשקית חבול. אביבה סיפרה: "במשך חמישה שבועות לא היה אפשר לגעת בו. הוא בקושי הצליח לנשום ולשבת, וכל הזמן הכריחו אותו לקום". על רגעי הפרידה מקית', סיפרה: "הוא שכב על המזרן. חיבקתי אותו, בכינו, התנצלתי שאני צריכה ללכת ונפרדנו".
האזרחות האמריקנית וסרטון מהשבי: סיגל, שמחזיק באזרחות ארה"ב, עלה ארצה כשהיה בן 21 ולכן גם גורמים בממשל בוושינגטון הפעילו לחץ לשחרורו. למעשה, הידיעה על חזרתו בפעימה השלישית של העסקה הופיעה לראשונה באתרים אמריקניים.
בפסח האחרון פרסם חמאס אות חיים מקית' ומהחטוף עמרי מירן. בסרטון, שלא ברור מתי צולם, אומר סיגל: "אני רוצה למסור למשפחה שלי שאני מאוד אוהב אתכם. יש לי זיכרונות מאוד יפים מפסח בשנה שעברה שחגגנו כולנו יחד. חשוב לי מאוד שתדעו שאני בסדר, ואני מקווה מאוד שגם אתם".
בתחילת חודש דצמבר האחרון, נפטרה אימו בת ה-96, שחיה בארה"ב. "אבא שלי נלקח מהבית על ידי טרוריסטים ונמצא במנהרות חשוכות, הוא לא יכול היה להיפרד מאמא שלו", כתבה בתו והוסיפה: "הוא לא היה יכול להיות איתנו בבית העלמין, לא היה יכול להיפרד מהאישה שגידלה אותו ואהבה אותו כל חייו".
המשפחה שמחכה והבחירה לראות את הטוב
לבני הזוג שנשואים כ־43 שנים יש ארבעה ילדים: שי (40), גל (37), אילן (32) ושיר (28) וחמישה נכדים. קית' עובד כתעמולן של חברת תרופות, ויש לו שני אחים בחו"ל ואחד בארץ. "הוא אדם אופטימי, היה עמוד התווך של אשתו ושל חטופות אחרות", משפחתו אמרה. אביבה סיפרה כיצד עזרו אחד לשני בשבי, בכך שכל ערב לפני השינה היו עורכים סבב שבו כל אחד אמר משהו טוב שקרה במהלך היום.
"היו ימים קשים, אבל תמיד חיפשנו את הדבר הטוב בכל מצב". קית' היה מגיע אל ביתו אילן, שגרה בעמק יזרעאל, היה מתיישב בפינה, משחק עם הנכדים ונרדם - ואילן מחכה שזה יקרה שוב. "מדי פעם אני מכבסת את הכריות והכיסוי, ואומרת לעצמי שיאללה, הנה הכל פה נקי, עוד רגע הוא חוזר לשבת פה. ואני מאמינה שהוא יחזור להירדם שם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו