אחרי סיומה של הפעימה השלישית ברקע ההפרות של חמאס בהסכם, נותרו 20 ישראלים שצפויים להשתחרר בשלב הראשון של העסקה.

בשבוע שעבר שוחררו גדי מוזס, אגם ברגר, ארבל יהוד וחמשת החטופים התאילנדים סאת'ין סוואנקהם (34), פונגסאק ת'איננא (35), בנאוואת סאית'יאו (27), סריאון וואטצ'ארא (32) וסולאסאק לאמנאו (30) - זאת אחרי שחרורן של הנשים והתצפיתניות בשתי הפעימות האחרונות.

שירי ביבס ושני בניה, אריאל וכפיר

על אף שבעסקה הקודמת שוחררו כל הילדים וגם הנשים הנשואות והאימהות, שירי ובניה עדיין ברצועה. מדינה שלמה מתפללת לחזרתם בריאים של האם שירי ושני הילדים הג'ינג'יים אריאל האח הגדול וכפיר האח הקטן שנחטף כשהוא בן 10 חודשים. סרטון החטיפה של שירי (32) המחזיקה בשתי ידיה את שני ילדיה התפשט ברשתות החברתיות. 

בסרטון שפורסם בפברואר 24 נראים שירי, אריאל (5) וכפיר ביבס (2) נחטפים לח'אן יונס שברצועת עזה. דובר צה"ל הגרי הציג אז את הסרטון בהצהרתו: "כוחותינו איתרו במצלמת רחוב בח'אן יונס את משפחת ביבס ביום החטיפה. הם הועברו למזרח ח'אן יונס. הם לוו בשבעה מחבלים. בצילום ניתן לראות מספר מחבלים מכריחים את שירי להתעטף בבד. את כפיר קשה לראות. את אריאל כן. הם הוכנסו לרכב נוסף והועברו למקום אחר. מהמידע אנו חוששים ודואגים מאד לשלומם של שירי, אריאל וכפיר". מאז מחכה מדינה שלמה לשמוע מה עלה בגורלם.

כבר בחודש נובמבר 2023 הודיעו בדובר צה"ל כי הם בודקים את מהימנות טענת חמאס לפיה הילדים הג'ינג'ים אריאל בן 4 וכפיר בן 10 חודשים שנחטפו עם הוריהם מניר עוז נהרגו במהלך הפצצות צה"ל ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל. בשבוע שעבר עדכן דובר צה"ל דניאל הגרי כי יש חשש כבד לחייהם של שירי, אריאל וכפיר ביבס, אך משפחתם אוחזת בתקווה כי הם עדיין בחיים, והודיעו כי יילחמו עד הרגע האחרון. בין היתר כתבו: "עברו שנה וחודשיים מהיום בו התפוצצה העסקה הקודמת, במהלכה חמאס פרסם כי שירי אריאל וכפיר נהרגו והם לא שוחררו", כתבו בני המשפחה. "אמרנו אז ונאמר גם עכשיו, אנחנו מחזיקים תקווה ומחכים לשובם. ממתינים לקבלת וודאות באשר למצבם. הרשימה שהועברה ע"י חמאס לישראל באשר למצב החטופים אינה רשימת שמות ואינה משנה את עמדתנו זו.

משפחתה של שירי ממוצא ארגנטינאי. שני הוריה של שירי, יוסי ומרגיט סילברמן, שגרו גם הם בניר עוז, נרצחו במתקפה על הקיבוץ, וביתם הוצת כליל.

אלי שרעבי: משפחתו הגרעינית נמחקה, אחיו נחטף והוכרז כמת - והתקווה שיחזור לחבק את אמא

אלי שרעבי (51) נחטף בשבת השחורה מביתו בבארי. זה לא סיפור רק של חטיפה, אלא גם של טרגדיה משפחתית גדולה. אשתו ליאן ושתי בנותיהן, יהל בת ה-13 ונויה בת ה-16 – נרצחו, ולמעשה, הוא חוזר מתופת אל תופת וייאלץ להתמודד עם העובדה כי משפחתו הגרעינית נמחקה.

במקביל לחטיפתו, נחטף גם אחיו יוסי שרעבי (51) שגם הוא התגורר בבארי. ארגון הטרור חמאס אומנם פרסם סרטון של יוסי שרעבי, אלא שבחודש יוני הודיע צה"ל למשפחתו כי הוא נרצח וגופתו מוחזקת בעזה.

האח שמנהל את מאבק חייו: משפחת שרעבי מונה חמישה ילדים, שניים מהם חטופים. מי שהפך להיות הפנים של המאבק הוא שרון שרעבי (48), שנלחם גם להציל את אלי אחיו שהוגדר כחטוף חי וגם פועל כי אחיו יוסי יחזור לקבורה. "פרט לזה שאנחנו אחים, אנחנו גם חברים טובים", סיפר שרון, "אין לנו אפילו זמן להיות באבל כי אנחנו נלחמים על החיים של אלי".

רותם, הבת של שרון שרעבי, אחייניתו של אלי אמרה בעבר: "מה שעובר עלינו מאז ממש לא פשוט, אנחנו לא אותה המשפחה שהיינו, משהו במשפחתיות שלנו נסדק וכבר לא יהיה אותו דבר". מספרים על אלי שהוא איש חריף, מנהל בכל רמ"ח איבריו, שתמיד לוקח פיקוד על הדברים אך בשבי הוא חסר אונים.

התקווה לקבל חיבוק מאימא: משפחת שרעבי גדלה בתל אביב, בהיותו נער אלי עבר להתגורר בקיבוץ והתאהב בו. יוסי אחיו הצעיר הגיע אחריו והשנים הקימו שם את ביתם. אמם של אלי ויוסי בת 75, תחילה הסתירו ממנה במשפחה את דבר חטיפת הבנים כדי לא להכאיב לה. בשלב מסוים נאלצו לספר לה.

האח שרון כבר מדמיין את רגע המפגש: "אני מדמיין את הרגע שבו אימא שלי תחבק את אלי אחרי שאיבדנו ארבעה מבני המשפחה (ליאן, אשתו של אלי שרעבי ושתי הבנות שלהן נויה ויהל נרצחו), אני אתן לאחיות שלי את הכבוד ואגיד "שהחיינו לזמן הזה" ואז אני אתן לו את החיבוק הכי גדול שאני יודע לתת, כשהעם כולו מאחורי".

אוהד יהלומי: הניסיון להגן על משפחתו, הבן הקטן שנחטף וחזר - והאהבה לטבע

אוהד יהלומי (50) נחטף בשבעה באוקטובר מקיבוץ ניר עוז. באותה שבת, משהחלה מתקפת הטילים, הוא התבצר בממ"ד יחד עם אשתו בת שבע ושלושת ילדיהם. כיוון שדלת הממ"ד לא נסגרה, הוא יצא החוצה כדי להגן על משפחתו ולסגור עליהם את הדלת מבחוץ. כשהמחבלים חדרו הביתה, הוא נורה ונפצע מהירי ובת שבע והילדים נחטפו לנגד עיניו ומאוחר יותר הסתבר שגם אוהד נחטף.

בת שבע ושתי בנותיהם הקטנות - בנות 10 ושנה ותשעה חודשים - הצליחו להימלט מהמחבלים, רגע לפני שחצו את הגדר לעזה. מנגד, הבן איתן בן ה-12 נחטף לעזה, אך שוחרר במסגרת עסקת השבויים אחרי 52 ימים בשבי. אוהד נשאר מאחור.

הרצון לראות את אבא בבית: מאז שנחטף, בת שבע מגדלת לבד את שלושת ילדיהם - אחד מהם, כאמור, שרד את השבי. בעצרת שהתקיימה בכיכר החטופים היא שחזרה: "חוויות השבי ניכרות על איתן - החשש מללכת לישון, הסיוטים, נשירת השיער, חוסר השקט ואובדן התמימות. על כל אלה, הוא ואנחנו נתגבר בסופו של דבר, אני בטוחה בכך, אך זה יוכל לקרות רק כשאבא שלו ויתר החטופים יחזרו", אמרה.

"המראה האחרון שיש לאיתן ולשתי אחיותיו מאבא שלהם, הוא המראה בו אוהד שרוע על הרצפה, פצוע ומדמם, לאחר שיצא מהממ"ד בכדי להגן עלינו. כשלושה שבועות אח"כ הגיעה הידיעה שהוא חטוף. ומאז ינואר- דממת אלחוט. שום מידע. אבא נעלם. כ"כ קרוב, אך רחוק שנות אור".

אוהד ידוע כאיש משפחה, הוא אוהב את הזמן עם הילדים ועם המשפחה המורחבת. יש לו גם אהבה גדולה לבישול ואוכל, הוא היה מכין כל יום שישי, קובה סלק, ובכל יום שלישי עלי גפן ממולאים. אוהד אדם כריזמטי, מוקף בעשרות חברי נפש ממעגלים שונים שולם פועלים למען שחרור מהשבי.

האהבה לטבע: אוהד יהלומי הוא פקח רשות הטבע והגנים כבר 19 שנים. קודם לכן היה מדריך בבית ספר שדה "שדה בוקר". מספרים עליו שהוא "איש המדבר", מכיר כל מסלול וכל שעל בנגב, במדבר יהודה ובירדן. הוא מאוד אוהב לטייל עם הילדים בשדות ובטבע. במקביל לעבודתו, הוציא לאור מגדיר עקרבים, יחד עם שותפים.

שגיא דקל חן: אהבת נעוריו שמחכה לשובו, הילדה שנולדה לו בזמן שהיה בשבי - והאהבה לסייע לכולם

שגיא דקל חן בן (36) נחטף מקיבוץ ניר עוז, כשבחדר הממ"ד נמצאת אשתו אביטל בחודשי הריון מתקדמים ושתי בנותיו. חמאס לא פרסם ממנו אף או חיים או סרטון ובמשפחתו כבר מייחלים שישוב. "הדאגה לשגיא כואבת בכל הגוף. ההתמודדות עם השאלות של הילדות שלנו על שלומו של אבא ומה איתו הן שאלות שאף אמא לא דמיינה לעצמה שתצטרך לעננות עליהן", סיפרה אביטל בראיון איתה.

התינוקת שעדיין לא פגש: בבית מחכות לשגיא אשתו, אביטל ושלושת בנותיו, הבכורה בר, האמצעית, גלי והבת הקטנה, התינוקת שחר מזל. שגיא ואביטל יחד מגיל 14 מה שהחל כאהבת נעורים הוליד משפחה ובנות שמתגעגעות לאבא. באופן בלתי נתפס, יש לשגיא ילדה שהוא עדיין לא מכיר או פגש – כששגיא נחטף אביטל הייתה בחודש השמיני להריונה. שחר מזל נולדה לאחר מכן ועדיין לא זכתה להרגיש את החיבוק של אבא או לשמוע את הקול שלו ולא זכתה לתמונה איתו ביום הולדת שנה.

"הגעגועים לשגיא הם כמעט בכל הרגעים של היום, שגיא הוא אבא מאוד נוכח ודומיננטי, כזה שמגיע להוציא את הילדות מהגן, משחק איתן ומלווה אותן לכל כך הרבה רגעים בחיים. כמעט בכל יום יש משהו שמזכיר לנו את אבא, שגורם לנו להתגעגע. זה מאוד קשה לבנות לפגוש את אבא בפוסטר- לתת חיבוק ונשיקה לדף במקום לחבק אותו באמת", אמרה אביטל.

כפר הנוער שהקים ואהבה לסייע: על פי התיאורים שגיא הוא בחור מיוחד במינו, כזה שאוהב לסייע לכולם בכל דבר. אחיו הגדול, איתי דקל חן כתב בטור בישראל היום: "ויש את אחי הקטן והאהוב שגיא דקל חן, שהוא... הוא פשוט מוסכניק בנשמה. גבר גבר, שהעולם הנפרס לנגד עיניו מורכב מבעיות - ופתרונן, פגמים - ותיקונם. שניחן בתושייה אין סופית, וידיים חסרות מגבלות. שמעז לפתוח כל מכסה, ולהתחיל דיאלוג עם כל מנוע. הבן אדם הראשון והיחיד שתתקשר אליו להתייעץ על הכל, ותמיד ידע מה נכון".

שני האחים, יחד עם אביהם יונתן, ועם תמר קדם סימן טוב ז״ל (שנרצחה עם כל משפחתה ב- 7.10) הקימו את ״ביכורים - כפר הנוער למצוינות במוזיקה״ בעוטף עזה. שגיא גם היה יזם, בשנת 2018 שגיא ואביטל קנו אוטובוס ישן, שיפצו אותו והפכו אותו למכולת. המטרה שלהם הייתה להסתובב ביישובים שאין בהם חנויות או ששעות הפתיחה שלהן מצומצמות ולאפשר להם לרכוש מוצרים.

אוהד בן עמי: הבת שגילתה ברשת שאביה נחטף, האישה שחזרה מן השבי, והבית החם שממתין לו

אוהד בן עמי (56) נחטף יחד עם אשתו רז בן עמי בשבת השחורה מביתם בקיבוץ בארי. בני הזוג הסתתרו ממושכות בממ"ד. בתחילה, המחבלים חשבו שהבית ריק ויצאו - אך בהמשך חזרו. אוהד כתב לבתו: "הם אצלנו. אני שומע יריות". בתמונה שזכורה לרבים הוא מובל על ידי המחבלים בחולצה קצרה ותחתונים, גם אשתו רז בן עמי (57) נחטפה בפיג'מה. שניהם הוחזקו בשבי חמאס מאז השבת השחורה אך רז השתחררה בחודש נובמבר 23 בפעימה השישית של העסקה ותיארה תנאים בלתי אנושיים שעוברים על החטופים בעזה.

הבת שגילתה ברשת כי אביה נחטף: באותה שבת נוראית התקשרה בתו אלה בן עמי (23) לאמצעי התקשרות ודיווחה כי חטפו את אבא שלה – על סמך תמונות שראתה ברשת. בשיחה אמרה: "אני צריכה עזרה, חטפו את אבא שלי" והוסיפה: "ראיתי תמונה שלו בעזה". מאז ניהלו שלושת בנותיו של אוהד מאבק להחזירו הביתה: יולי בן עמי, בתו כתבה במילים קורעות לב: ״אבא שלי, מתי כבר אוכל לדבר אלייך ולא עלייך?, מתי זה לא יהיה הפוסטר? מתי אפסיק לבכות מאכזבה, מכאב ומגעגוע?, מתי אוכל לתת לך את החיבוק שאני כל כך מייחלת אליו? מתי?״

קובי, אח של אוהד סיפר על אמם שמחכה לו: “אני רוצה לדבר על אמא שלי, בת 78, חולת דיאליזה שלפני חודש עקב כל המצב גם השתילו לה קוצב לב והמצב שלה מידרדר מיום ליום. אני רוצה שאמא שלי תזכה לראות את אח שלי בחיים, שתזכה לראות את הבן שלה חוזר חי מהשבי, אני לא רואה את זה קורה”.

הבית הירוק והחם שממתין לו: אוהד הוא מנהל החשבונות של בארי, חובב ספורט וגלישת גלים. לפני המתקפה הבית שלו ושל רז בבארי היה בית ירוק, מלא עציצים וצמחים. הקיבוץ אומנם נחרב, בזמן הקרוב הם לא יחזרו לגור בבית אך אשתו ושלושת בנותיו מחכות שישוב אליהן הביתה, יחד זה יהיה בית איפה שלא יהיו. אשתו, רז ששוחררה משבי חמאס אמרה בעבר "בעלי אוהד, אהבת חיי ואבי ילדיי, עדיין בשבי. ב-7 באוקטובר המחבלים הרסו את גן העדן שלנו ולקחו אותנו בפיג'מות לגיהנום. העולם לא יכול להמשיך לשתוק. כל יום שלו שם מסכן אותו. תחזירו אותו הביתה עכשיו".

צחי עידן: בתו שנרצחה מול עיניו, החטיפה שהועברה בשידור חי - ואות החיים שהגיע עם החטופים ששבו

בשבת השחורה צחי עידן (56), נחטף באכזריות מביתו בקיבוץ נחל עוז. זה קרה לעיניי אשתו גלי וילדיו יעל בת ה-12 ושחר בן ה- 10, לאחר שבתו מעיין (18) נרצחה לצדו ומול שאר בני המשפחה כשהשניים אוחזים בדלת הממ"ד. מדובר באחד הסיפורים הנוראיים והמזעזעים באותו היום, המשפחה ובהם הילדים חווה שעות של אימה וגיהינום כאשר נלקחו כבני ערובה כשהמחבלים משדרים את מה שקורה בבית ברשתות החברתיות. גלי סיפרה כי הבן הקטן שחר שאל את המחבל אם הוא הולך להרוג את אביו צחי, והמחבל אמר לו: "אם אני אהרוג אותו אעשה את זה בחדר אחר. צחי אמר לי 'זה מטורף'. הוא היה שפוף, גמור", והוסיפה: "אנחנו יודעים שצחי יצא במצב הלום ממש", סיפרה אשתו גלי.

אות החיים שהגיע עם החטופים: במשך ימים ארוכים לא ידעה משפחתו של צחי עידן מה עלה בגורלו, עד שחזרו החטופים, בהם נשים וילדים בחודש נובמבר 23. אז, שורדת השבי הגר ברודץ' סיפרה באישור השב"כ לבני משפחתו על המפגש ביניהם בשבי בתוך עזה. מהפרסום עולה כי הגר היא היחידה שפגשה את צחי בשבי למשך 48 שעות לפני ששוחררה. בראיון איתה סיפרה: "אחרי 5 שבועות הכניסו אותנו לרכב ויצאנו לדרך ברחובות עזה, פתאום הרכב עוצר ועולה עוד מישהו, הוא היה עם מסיכה של קורונה וכובע צמר שחור. אמרתי לבן שלי יובל תתקרב אלי, תן לו מקום. ואז הוא אומר 'בוא יובל תשב עלי' ואז אני מבינה שזה מישהו ישראלי. לא הרשו לנו לדבר, אבל מידי פעם החלפנו מילה והבנתי שהוא מנחל עוז וכבר בנסיעה הבנתי מה קרה בממ"ד".

המשפחה שנלחמת להשיבו: דבורה עידן, אמו של צחי, ניהלה מאבק עיקש להחזירו, השתתפה בעצרות ופנתה ללב המנהיגים. באחת הפעמים סיפרה: "הבן שלי נחטף אחרי שהבת שלו נרצחה לו בידיים. המשפחה שלנו חיה את הסיוט ואת המציאות ההזויה הזו. הזמן לא משחק לטובתנו. תמונת הניצחון היא אך ורק החזרת כל החטופים לביתם בריאים ושלמים כמה שיותר מהר. בלי החטופים לא תהיה עוד תקומה למדינת ישראל״.

באוקטובר 2024, נפל בלבנון רס״ב (במיל׳) גיא עידן ז״ל, בן דודו של צחי עידן. אמיר עידן, אחיו של גיא עידן ז״ל ובן דודו של צחי עידן אמר לאחר מכן: ״גיא כבר לא יחזור אלינו, אבל את צחי ואת 100 החטופים חייבים להחזיר לפני שיהיו כאן עוד אלמנות, יתומים והורים שכולים שהיה ניתן למנוע״.

אור לוי: אשתו שנרצחה בנובה, סרטוני החטיפה מהמיגונית - והבן שמחפש את אמא ואבא

אור לוי בן (33) ואשתו ועינב אשתו הורים לאלמו, שהיה בן שנתיים בזמן החטיפה. הם הלכו לבלות יחד זמן איכות במסיבת הנובה, שהתקיימה ברעים בשבת השחורה - אלא שהתקפת המחבלים הפכו את סיפור האהבה שלהם לטרגדיה בלתי נתפסת. בני הזוג הגיעו למסיבה תשע דקות בלבד לפני שהגיהנום התחיל. כשהטילים נחתו הם נמלטו למיגונית. אור התקשר לאמא שלו גאולה ואמר לה: "אמא, את לא רוצה לדעת מה קורה כאן״. זו הייתה הפעם האחרונה שהמשפחה שמעה את קולו בטלפון. כעבור עשר דקות, מחבלי חמאס השליכו רימונים וירו לכל עבר, עינב נרצחה ואור נחטף למנהרות עזה.

הילד ששואל על אבא ואמא: אור הוא מפתח במקצועו ואבא של אלמוג, שחגג יום הולדת שלוש בלי הוריו. אלמוג איבד את אמו והפך ליתום, ואביו אור מוחזק בעזה. אלמוג גדל אצל סבא וסבתא שלו, וככל שהזמן עובר הזיכרון לגביו הוריו הולך ודוהה. בנאום שנשא מיכאל אחיו של אור באו"ם: "אלמוג ממשיך לשאול על אמא ואבא, ואפילו כשאנחנו מנסים להסביר, הוא לא מבין למה הוא לא יכול לראות את אבא ומה פירוש המילים 'אמא לא תחזור לעולם'. אבל הילד הזה עדיין יכול לקבל את אבא שלו בחזרה, אל תתנו לו להפוך ליתום גם מאבא".

סרטון החטיפה: ארגון הטרור חמאס לא פרסם תיעוד של אור לוי מהשבי ולא ופורסם בתקשורת מי מהחטופים פגש בו ומתי. עם זאת, שני סרטונים שופכים או על מה שקרה לו. סרטון אחד שפורסם הוא הסרטון מהמיגונית, מרגעי האימה. מיכאל, אחיו של אור סיפר על הסרטון הקשה: "התמונה האחרונה שיש לנו ממנו היא קורעת לב – מכוסה בדם של אשתו, הלום ומפוחד. זה סרטון קשה מאוד. רואים את אור מוקף בגופות, אחת מהם היא עינב. שומעים את המחבלים מדברים ביניהם בערבית אחד עם השני, אומרים שיש פה מישהו חי, שואלים אותו אם הוא חייל.

"שומעים בסרטון את אור מתחנן שלא ייקחו אותו או שלא יירו בו. בסרטון הזה ראיתי בפעם הראשונה מה קרה לאור. הוא אחי הקטן, כל השנים הייתי זה ששומר עליו. כאב לי כל כך לראות את הבעת האימה על פניו, כשהוא נמצא ברגעים הכי קשים שהיו לו בחיים, והידיעה שאני לא יכול לעשות שום דבר כדי לעזור לו גמרה אותי", אמר האח בכאב.

בנוסף, בחודש יוני 2024 פרסם מטה משפחות החטופים סרטון ובו מצולמת הנסיעה של המחבלים בשבעה באוקטובר בטנדר לכיוון עזה, כשברכב ארבעה חטופים, ביניהם: הרש גולדברג-פולין, אליה כהן וגם אור.

אלכס סשה טרופנוב: האב שנרצח, הסבתא, האם ובת הזוג שחזרו מהשבי בלעדיו - והחברים שהופכים עולמות

סשה אלכסנדר טרופנוב (29) נחטף מקיבוץ ניר עוז, בית הוריו שם גדל. באותה השבת הוא הגיע לשם עם חברתו ספיר כהן. המחבלים נכנסו אל בית המשפחה ששהתה בממ"ד, השתלטו על הבית, הם רצחו את אביו ויטלי וחטפו את ארבעת בני המשפחה האחרים. סשה נחטף עם אימו ילנה, סבתו אירנה וספיר כהן, בת זוגו. שלושת הנשים שוחררו מהשבי לאחר 54 ימים בעסקה הראשונה אך סשה שהוא בן יחיד נותר מאחור.

הסרטונים מהשבי: שלוש פעמים פרסם ארגון הטרור הג'יהאד האיסלמי סרטונים של סשה טרופנוב מהשבי בעזה. בסרטון האחרון בחודש נובמבר הוא פנה ליו"ר ש"ס השר אריה דרעי ואמר לו: "בבקשה, תפעל לעצירת המלחמה ולשחרור שלנו. המלחמה פוגעת גם בנו, החטופים. אנחנו נמצאים במצב קשה, בתנאים קשים, והזמן דוחק. חיי וחיי שאר החטופים בסכנה מתמדת. אנא עשה כל שביכולתך להביא לשחרורנו".

כשסשה ציין יום הולדת שני בשבי, אימו לנה אמרה בכאב: ״זה כבר יום הולדת שני שהוא מציין בשבי, ואני מחכה לו כבר יותר משנה. מחכה לחבק את הבן היחיד שלי. סשה הוא הלב שלי, הנשמה שלי, כל החיים שלי כל החיים שלי. ובלעדיו אין לי חיים. אני שמחה מאוד לראות אותו אבל היה לי מאוד קשה לראות אותו במצב הזה. אני מכירה את סשה שלי, אני מכירה את המבט שלו. הילד שלי הוא גבר חזק, אבל אני יכולתי לראות את הסבל והייאוש בעיניים שלו. אני כבר רוצה לראות אותו במציאות ולא על המסך. אני רוצה שהוא יחזור אליי בריא ושלם, בגוף ובנפש, לכולם מגיע לחזור הביתה. אני מבקשת מכם - בבקשה, תעשו הכל כדי להחזיר את סשה ואת כל האחים והאחיות שלנו הביתה".

צבא החברים שלא הפסיק להילחם: סשה טרופנוב הוא בן יחיד, למשפחה כמעט ואין קרובי משפחה בישראל. כשהמשפחה כולה נחטפה לעזה המשמעות היתה שלא היה מי שינהל עבורם את המאבק להחזרתם - אז התגייסו החברים של סשה ונלחמו כדי להחזיר גם את אימו, סבתו ובת זוגתו.

טרופנוב מתואר כבחור מבריק, חסון ורגיש הוא מהנדס בחברת אמזון הוא השקיע לא רק בלימודים אלה גם בחדר כושר ואוהב להתאמן. חברתו, גל פרקטובניק, סיפרה בעבר: "סשה סופר רגיש, גובהו 1.93, שרירי, חסון חתיך ונראה קשוח, אבל פנימה הוא הכי רגיש בעולם. הוא יעשה הכל בשביל המשפחה והחברים, הוא יהפוך עולמות - ועכשיו אנחנו עושים בשבילו. מה שמניע אותנו זה שמדובר במשפחה מאוד קטנה, שלוש דורות שכולם בעזה. אם לא היינו אנחנו שמשמעים את הקול שלהם – הוא לא היה נשמע".

עומר שם טוב: שלח מיקום למשפחה, החטיפה מהמסיבה עם החברים ששוחררו - והחיוך הגדול שלו

עומר שם טוב (21) נחטף ממסיבת הנובה בשבעה באוקטובר. הוא הוחזק בשבי יחד עם חבריו מיה ואיתי רגב, ששוחררו במסגרת עסקת השבויים. במהלך החטיפה עומר שלח למפשפתו מיקום לייב והם ראו איך הוא נכנס לתוך שטח רצועת עזה, בלי יכולת לעזור לו. באותו לילה כבר פורסם סרטון של חמאס בו עומר נראה קשור יחד עם איתי בטנדר שנוסע לתוך עזה.

עומר הוא הבן השלישי, הצעיר במשפחתו, חם ואוהב, מחובר למוזיקה מגוונת ושמח. מי שלא הפסיקה להילחם עליו היא אמא שלו, שלי שם טוב שכתבה בעבר: "הבן שלי הוא בחור בן 21 והוא גם ילד שלי ואני אמא שלו שמחכה לחיבוק שלו, מחכה בבוקר להיכנס לחדר שלו ולראות אותו ישן, ללטף לו את השיער ולתת לו נשיקת בוקר טוב. מחכה לשירה שלו בקולי קולות במקלחת, מחכה שיפתח את הדלת מיום עבודה ויקרא לי ״מאמו הגעתי״, ייתן לי חיבוק ושלוש נשיקות על הלחי. מחכה שיצחיק אותי. מחכה שיישב ויספר לי על דברים שהוא מתלבט ורוצה לקבל עצה עליהם. אני אמא של עומר ואני מחכה שהוא יחזור…״

שורדת השבי מיה רגב וגם אחיה איתי מזכירים תכופות את עומר ואת הדחיפות לשחרר אותו, החברים מספקים על בחור מיוחד במינו שמנצל כל יום עד תומו. כל יום בחייו עמוס ברגעים של אושר, חופש ואהבה. הוא תמיד מוקף בחברים, מבלה במסיבות או ממלצר וחוסך לטיול הגדול, בזמן שהוא ממיס את כולם עם החיוך ההורס שלו. ‎בכל יום הוא חוגג את החיים, ומכניס אור ליומם של אחרים.

עומר שם טוב ישוחרר על רקע הומנטירי: "עומר שלי סובל מאסתמה והוא צריך את המשאף על בסיס יום יומי, הוא סובל מקשיי נשימה וקושי גדול לעבור שם ימים שלמים בלי המשאף" ,סיפר בעבר אביו, מלכי, והוסיף שאיתי רגב שנחטף ושוחרר שיתף אותם שעומר התמודד בשבי עם קשיי נשימה.

אליה כהן: החטיפה מהמסיבה, הסרטון - והארוסה שניצלה ומחכה לו

אליה כהן (27) בילה עם בת זוגו זיו עבוד במסיבת הנובה שברעים. לאחר שהחל ירי טילים הם הגיעו למיגונית ברעים שהפכה למיגונית מוות. יחד איתם היו האחיין של זיו, עמית בן אבידה, ובת זוגו קארין שוורצמן ז"ל. עמית וקארין נרצחו, אליה נחטף לעזה. בחודש יוני 24 פרסם מטה משפחות החטופים סרטון ובו מצולמת הנסיעה של המחבלים בשבעה באוקטובר בטנדר לכיוון עזה, כשברכב 4 חטופים, ביניהם הרש גולדברג-פולין, אליה כהן וגם אור.

זיו עבוד נפצעה, ומאז לא הפסיקה להילחם לשחרורו של אליה מהשבי, ואף גילתה כי בכוונתו היה להציע לה נישואים. בראיון לישראל היום ביום השואה עת פגשה ניצולת שואה סיפרה: "אני ואליה היינו מחובקים עד שהרגשתי שמושכים אותו ממני. כל מה שהיא סיפרה יכולתי להשליך על הסיפור שלי. אני מנסה לחפש את אליה בין הגופות ומבינה שאין לו זכר. אני מבינה שעכשיו אני לבד. להציל את עצמי".

‏אליה כהן, נולד בבית שמש ועבר עם משפחתו לצור הדסה לפני כעשור. אמא שלו סיפרה שהוא "ילד שמח ואוהב חיים, יפה תואר, כריזמטי ומנהיג. יש לו חברים בכל מקום – בארץ ובעולם. הוא טייל הרבה ובכל מקום אסף חברים". הוא אוהב מוזיקה אלקטרונית וטכנו, ובעבר הפיק מסיבות והביא אמנים מחו"ל וזמן לא רב לפני החטיפה החל לעבוד כאיש מכירות ולעסוק בנדל''ן.

טל שוהם: הביקור בבארי, החטיפה והילדים שחזרו מהשבי ומחכים לו בבית

טל שוהם נחטף לעזה נחטף יחד עם משפחתו, ובהם שני ילדיו הקטנים מקיבוץ בארי, שם היו בביקור. הם שוחררו ושבו הביתה, והוא נשאר בשבי חמאס. בשבת הנוראית של 7 באוקטובר הגיעה משפחת שוהם מהיישוב הקהילתי מעלה צביה שבגליל התחתון לבקר אצל הסבתא, שושן הרן. במהלך המתקפה חדרו מחבלים חמושים לבית, בני המשפחה הסתתרו במרחב המוגן במשך שעות ארוכות אך בשלב מסוים אבד איתם הקשר. מאוחר יותר התקבלה הודע הכי הם חטופים.

האב טל (38), אשתו עדי (38) ושני ילדיהם הקטנים, נווה בן ה־8 ויהל בת ה־3, נחטפו לעזה. אלא שבעוד האם והילדים חזרו לאחר 50 ימים ארוכים - אב המשפחה נשאר מאחור. טל איש משפחה רגיש ואוהב, חכם ומעמיק. יש לו תחומי עניין רבים ומגוונים, סקרנות גדולה והוא מתחבר בקלות לכל אדם.

באחת הפעמים סופר על יהל, בתו הקטנה, שמתארת במילים של ילדה בת 4 מה שעובר עליה: "... אנחנו רואים המון אבאים, רק לא את אבא שלנו..." יהל ציירה את אבא שלה פורש ידיים לחיבוק ומחייך, ואומרת: "הוא עושה ככה עם הידיים ולא באים אליו".

יאיר הורן: האמא רותי שמחכה וחיבוק האח החטוף שנשאר מחוץ לרשימה

יאיר הורן (46) הוא הבכור לבית הורן נחטף מביתו בקיבוץ ניר-עוז יחד עם אחיו הקטן איתן (37) שא לבקרו באותו סוף שבוע בשבעה באוקטובר. במשפט שלמה בלתי אפשרי יאיר אמור להשתחרר ואילו איתן של נמצא ברשימה. מהאחים התקבל התקבל אות חיים דרך חטופים ששוחררו. "להורים שלי נורא קשה ששניים מהילדים שלהם חטופים אבל הם אופטימיים, מאז אותו יום אני במאבק" אומר אחיהם עמוס הורן (42), "אנחנו מאוד קרובים, בדברים הכי קטנים, אוכל שאני אוכל, מוזיקה שאני שומע או הפועל באר שבע – הייתי רגיל לכתוב להם. עכשיו אני נזכר בהם ומתגעגע".

רותי סטרום, אמא של האחים סיפרה: "מההתחלה אני בתקוה ויודעת שהבנים שלי יחזרו הביתה. זו ההרגשה שלי, אני יודעת שהם בחיים. כולם נערכים לחנוכה, אבל מאז השבעה באוקטובר אין לי חגים, אין לי כלום. אני נשארתי בשבעה באוקטובר ומחכה שהם יחזרו וככה נוכל לנסות להמשיך בחיים הרגילים שלנו".

"בשלב הזה כולם במצב הומניטרי. אי אפשר לעשות הפרדה", היא הוסיפה. "כבר הייתה לנו הזדמנות להחזיר חטופים אך העסקה נעצרה באמצע – ולצערנו חלק מהאנשים שהיו אמורים לחזור מתו- הם היו יכולים להיות כאן איתנו בחיים. רק כשכולם יהיו כאן כולנו באמת נוכל להשתקם".

רותי כבר מדמיינת את היום שבו בניה ישובו: "אני חושבת על היום שהם חוזרים, אני חושבת שאני פשוט אסתכל עליהם ואחבק אותם – ואז הם יחליטו מה יהיה – אם הם ירצו לדבר אז נדבר, ואם לא - אז נחכה. שיחליטו מה שטוב להם".

משפחת הורן ולה שלושה בנים נולדה בארגנטינה, שלושת האחים עלו מטעמים ציוניים, ואליו הצטרפו גם ההורים. באותה שבת נסע איתן מכפר-סבא לבקר את אחיו הגדול יאיר כשהחלה המתקפה המשפחה שלחה להם הודעות, אלא שבשלב מסוים ניתק איתם הקשר ומספר ימים לאחר מכן התקבלה הודעה שנחטפו.

יאיר הוא מארגן המסיבות של ניר עוז, הוא מפיק את הפעילויות בחגים ואפילו אחראי על הפאב המקומי. הוא דוד פעיל לשני האחיינים (הילדים של עמוס) כשאחד הבילויים המשפחתיים המועדפים הוא משחק כדורגל של הפועל באר-שבע. דליה קושניר גיסת סיפרה. "יאיר הוא הדוד שבונה צעצועים מעץ. הם אוהדים של הפועל באר שבע ומאז שהילדים קטנים הם הולכים יחד למשחקים. אנשים שחזרו מהשבים סיפרו לנו שהם פגשו אותם בשבי בעזה ושמצבם טוב יחסית אבל עם התחדשות הלחימה יש חשש, יש פחד שיפקירו אותם בפעם השלישית".

עומר ונקרט: בת הזוג שנרצחה במיגונית, הטלפון שנמצא בשטח ומחלת הקוליטיס ממנה סובל

ב-7 באוקטובר עומר ונקרט (22) הגיע לבלות ולרקוד עם חברה טובה שלו, קים, בפסטיבל "נובה" ברעים. כשהחלה מתקפת המחבלים הם ניסו להציל את עצמם. עומר התכתב עם הוריו בזמן המתקפה כשהיה במיגונית, בשעה שבע ודקה הוא כתב להם: "פחד אלוהים, טילים מעל הראש'", לאחר מכן כתב: "פאק, יש פה יריות אמא". הוא דיווח על פיצוצים, וכשנשאל אם הוא בסדר ענה שלא, ואז הוסיף: "אני מת מפחד".

במהלך היום התברר שקים נרצחה ועומר נחטף לרצועת עזה. המשפחה שלו גילתה על כך מסרטון שהופץ על ידי החמאס, בו הוא שכוב בטנדר, מוקף מחבלים ומתמונה אחת כואבת במיוחד – בה הוא אזוק בשתי ידיו. לפני שנחטף, עומר נהל מסעדה גדולה והיה אמור להתחיל לימודי מסעדנות. האם ניבה שומרת את הטלפון הנייד של עומר בתוך מעטפה, אחרי שכחודש לאחר החטיפה הוא נמצא על ידי חייל בשטח. הטלפון עצמו שבור לרסיסים ומספר על הזוועות שקרו באותה המיגונית.

זמן קצר אחרי החטיפה אמרה אמו, ניבה ונקרט: "ראינו תמונות שלו חי ושלם. הבן שלי עומר, חולה בקוליטיס. ישנן תרופות שהוא נוטל באופן קבוע. יש סכנה אם הוא לא מקבל את התרופות. אני פונה לחמאס - זה על ראשכם, הילדים והזקנים שלא יקבלו את התרופות. זה על ראשכם".

כאמור, עומר סובל ממחלת מעיים, הוא צפוי להשתחרר על רקע הומניטרי. ד"ר עדי פוקס, רופאת המשפחה שלו סיפרה בזמנו: "עומר מאובחן עם קוליטיס, הוא בטיפול קבוע של ראפאסל. אם הוא יאבד דם הוא ייעשה אנמי ויצטרך ברזל. התרופה הזו דורשת טיפול וסביבה שקטה. הוא סובל וזה יכול להוביל לסכנת חיים מיידית. זו הסיבה שארגון הבריאות העולמי צריך לשחרר אותו כדי לתת לו לקבל טיפול ולהציל את חייו".

מאז שעומר נחטף האדמה רעדה בבית המשפחה. "אנחנו במלחמה בלתי מתפשרת", סיפרה אמו, הסיפור שלו כואב ביוחד לאור העובדה שסבתו צילי, היא ניצולת שואה שסיפרה: "זה כאילו מישהו נתן לי פטיש גדול בראש. נפתחו כל הכאבים שהיו לי. זה הכי גרוע שקרה לי. זו השואה האמיתית שלי. אז הייתי תינוקת. אז הייתה לי משפחה. עכשיו, מי יגן עליי? הם בצרות כולם. כואב לי על עומר, אבל כואב לי גם על הילד שלי, הבן שלי, אבא של עומר".

שי ונקרט, אביו של עומר סיפר באחת העצרות: ״נגמר לנו הכוח, אבל בכל פינה קטנה, בכל נים בגוף יש לי כוח נוסף, כי אין לי זכות לוותר, אין לי זכות לישון ולעשות דברים אחרים. 24/7 זו משימת חיי ואנחנו נחזיר את כולם הביתה״.

אברה מנגיסטו: השחרור אחרי יותר מעשור בשבי, הסרטון שבו פנה לממשלה - ותחושת ההפקרה של משפחתו

אברה מנגיסטו (38) אמור לצאת לחופשי בפעימה הזאת, זה יקרה אחרי למעלה מעשור שבו הוא מוחזק בעזה, ובכך הוא מוגדר כישראלי שמוחזק הכי הרבה זמן בידי ארגון טרור ושב.

מנגיסטו נולד באתיופיה בשנת 1986. כשהיה בן חמש עלה ארצה עם הוריו ואחיו במבצע שלמה. הוא גדל בדירת חדר אחד באשקלון לצד תשעה אחים ואחיות. לאחר פטירתו של אחיו הגדול, מיכאל, אליו היה קרוב, אברה החל להתבודד ולערוך צעדות ארוכות ברחבי ישראל. ב-7 בספטמבר 2014 יצא מביתו שבאשקלון כשעל גבו תיק, צועד דרך בת כעשרה קילומטרים לכיוון חוף זיקים ועד גדר הביטחון בין ישראל לרצועת עזה. חיילי צה"ל קראו לו לעצור, אך הוא המשיך לצעוד, טיפס על הגדר הגבוהה ועבר לשטח רצועת עזה. לאחר מכן התיישב בקרב דייגים עזתיים. החיילים חשדו שאברה הוא מסתנן מאפריקה שהחליט לעבור לעזה ורק לאחר שנמצאה תעודת הזהות הישראלית שלו התבררה זהותו.

דבר חטיפתו של אברה מנגיסטו כמעט ולא פורסם, עד כדי כך שגם יו"ר האופוזיציה דאז, יצחק בוז'י הרצוג, לא קיבל על כך עדכון. באחת הפעמים סיפר: "על אברה אברהם מנגיסטו שמעתי מצעירי העדה האתיופית במהלך המחאה המרשימה שהובילו. הם סיפרו על צעיר בן העדה שחצה את הגבול לעזה ונמצא בידי חמאס. תחושתם הייתה שהוא מופקר לגמרי. עם קבלת המידע נכנסתי לראש הממשלה בלשכתו בכנסת כדי לברר ולהבין את המקרה".

באמצע ינואר 2023, עוד לפני השבת השחורה חמאס פרסם סרטון של השבוי הישראלי אברה מנגיסטו ובו אמר: "אני האסיר אברה מגיסטו. עד מתי אני אהיה פה? אחרי השנים הכואבות שלי כאן איפה מדינת ישראל? מי יציל אותנו מגורלנו?". אחיו, יאלו מנגיסטו, התייחס בזמנו לסרטון ואמר: "מצד אחד זה נראה כמוהו, מצד שני זה לא נראה הוא". משפחתו טוענת כי לאורך השנים הוחמצו הזדמנויות רבות להחזיר אותו: "הוא היה האבן הראשונה שמתגלגלת לפני מפולת הסלעים, הסמן להפקרת החטופים".

הישאם שעבאן א-סייד: רגע חציית הגבול, והסרטון שלו מונשם ושכוב - והמחלה ממנה סובל

הישאם שעבאן א־סייד (38) נחטף על ידי חמאס באפריל 2015, באותו זמן הוא חצה עצמאית את הגבול עם רצועת עזה דרך המטעים של קיבוץ ארז. בעבר הוא חצה פעמיים את הגבול לרצועת עזה, והוחזר. א־סייד, צעיר בדואי תושב חורה, חולה בסכיזופרניה - ולא ידוע באיזה מצב יחזור למשפחתו.

א־סייד שירת בצה"ל כמה חודשים ושוחרר משירותו. ב-28 ביוני 2022 הוציא חמאס סרטון בו הוא נראה שוכב על מיטה ער ומביט לכיוונים שונים תוך שהוא עם מסיכת חמצן. הסרטון הופץ לאחר שהחמאס הודיעו על הידרדרותו הבריאותית של אחד השבויים.

שלמה מנצור: החטוף המבוגר ביותר, השפם שהפך סימן היכר - ופרעות הפרהוד שחווה כילד בעירק

שלמה מנצור (87) מקיבוץ כיסופים יחגוג בחודש מרץ הקרוב יום הולדת 87 בתקווה שהוא יעשה את זה בבית בריא ושלם. הוא זכה לכינוי "החטוף המבוגר ביותר". במשך מעל 70 שנים מנצור חי ונושם בקיבוץ כיסופים, זה היה ביתו, המקום המוגן שלו, אך באותה שבת שחורה הוא נחטף מביתו כשאשתו מזל רואה אותו נגרר על ידי המחבלים.

מחבלי חמאס אזקו אותו, היכו אותו ולקחו אותו במכונית לעזה. המחבלים שחדרו לקיבוץ כיסופים ערכו טבח, רצחו לפחות 12 מחבריו, וכן רצחו שישה עובדים תאילנדים. ביום הולדתו הקודם דיברו נעמה והדר כהן, האחייניות שלו: "תעצמו את העיניים ותחשבו על סבא שלכם יושב במנהרות חמאס, קופא מקור כשרק גופיה לגופו, אוכל רבע פיתה ביום וחושב ששכחו אותו. הלב נחמץ ואין מילים לתאר".

השפם שהפך סימן היכר ונכדים שמחכים לסבא: לשלמה ומזל חמישה ילדים ו-12 נכדים. הוא איש שוחר שלום, אדם אוהב רגיש ישר טוב לב. השפם הפך לאחד מסימני ההיכר שלו וקרובת משפחתו סיכמה זאת כך: "אני אוהבת ומתגעגעת לנשיקה המדגדגת עם השפם, אני פונה לעולם עזרו לנו להחזיר את שלמה ואיתו את כל החטופים".

בחנוכה האחרון הדליקו משפחתו והקהילה שלו נרות בחנוכייה שבנה לפני מספר שנים, ובתו בתיה סיפרה: "אנחנו כבר מזמן לא חוגגים חגים, עבורנו אין חגים. אבל חנוכה הוא חג של ניסים, משאלות ותפילות אז אנחנו מקיימים את מצוות החג בתקווה שנביע משאלות ושהן אולי יתגשמו. חנוכה הוא חג של ניסים אבל אני מצפה ממקבלי החלטות שלא יחכו לניסים".

על הניסיון לבנות את החיים מחדש סיפרה: "עברנו מאז השבעה באוקטובר מספר מקומות מגורים, אנחנו מנסים לבנות חיים חדשים – אבל אי אפשר לבנות חיים חדשים בלי אבא, אנחנו בתחושה של המתנה". 

הזוועות שחווה כילד והדרישה לחבקו שוב: שלמה מנצור ניצל כילד מאירוע הפרהוד בעיראק. אחייניתו סיפרה בעבר: "הוא ראה במו עיניו התעללות של פורעים מוסלמים במשפחתו ומכריו. זוועות שהמוח מסרב לעכל והיד מסרבת לכתוב. הוא עלה לארץ והיה משוכנע שלא יאונה לו כל רע. הוא חי תחילה בצריף ובגיל 15 הגיע לקיבוץ כיסופים והאמין שהמדינה עושה הכל כדי להגן עליו. בימים אלה המשפחה מגלה חשש לצד אופטימיות זהירה אך הם לא יודעים מהעלה בגורלו".

בתיה בתו אמרה: "עד שזה לא קורה - זה לא קורה. יש אולי טיפה יותר תקווה אבל הפחד לא נעלם, ההיפך הוא הרבה יותר גדול כי יש גם את הפחד להתאכזב, כי ראינו מה קרה בעבר. אבא כבר היה צריך להיות בבית מזמן".

עודד ליפשיץ: אשתו יוכבד שוחררה מהשבי, הנכד הכדורגלן לא מפסיק להילחם - וגינת הקקטוסים שמצפה לשובו

עודד ליפשיץ (84) ממקימי קיבוץ ניר עוז נחטף לעזה ב-7 באוקטובר יחד עם אשתו, יוכבד ליפשיץ. הם היו בביתם בקיבוץ כשהחלה המתקפה, זמן קצר אחר כך חמישה מחבלים פרצו אליהם לממ"ד - עודד נורה בידו והתעלף, יוכבד נגררה בכוח מהמיטה והשניים הובלו לעזה. עודד הוחזק בנפרד ממנה. רק בדיעבד נודע לה שבימים הראשונים אחרי החטיפה הוא שהה בדירה בח'אן יונס. עם זאת, בשלב מסוים, נעלמו עקבותיו.

אשתו, יוכבד אמרה: "אחרי 50 יום שיצאו הבנות המשוחררות אז התברר שאחת מהן, חברת ניר עוז, הייתה איתו יחד. ואז היא סיפרה לנו שהוא היה חי והיא אמרה שהוא תפקד טוב והוא עזר לה הרבה, כי לה היה מאוד קשה. ביום העשרים הוא הרגיש לא טוב וגררו אותו החוצה מהחדר. ומאז נעלמו עקבותיו ואנחנו לא יודעים כלום עליו".

יוכבד שוחררה על ידי מחבלי חמאס כשבועיים אחרי שנחטפה יחד עם חטופה נוספת בשם נורית קופר. שחרורה היה "מטעמים הומניטריים".

הנכד הכדורגלן שמוביל את המאבק: בני המשפחה השתדלו במשך תקופה ארוכה לשמור על אופטימיות. עם זאת, באוקטובר האחרון, שנה לאחר החטיפה, כשנשאלה על מצבו בשבי, היא אמרה: "קשה לי להאמין שהוא מחזיק מעמד. עודד נחטף פצוע ויש לו בעיות לחץ דם, הוא מדי פעם היה מתעלף, ויש לו מחלת ריאות מעישון. אם הוא לא מקבל את המשאף ולא מקבל את הכדורים, אני לא מאמינה שהוא יוכל להחזיק מעמד".

עודד הוא אבא לארבעה ילדים, נכדו הוא שוער העבר דניאל ליפשיץ (36), שמאז הטבח והחטיפה הוא נלחם להחזיר את סבו. כשנשאל אם הוא מתכונן לרגע שיפגשו אמר: "זה מצב בלתי אפשר להתכונן אליו, כי אנחנו לא ידועים את מצבו. הדבר האחרון שאני רוצה זה להתכונן לחגיגה והלוויה בו זמנית, זה פשוט בלתי ניתן להכלה ולכן אני לא מתכונן לזה".

גינת הקקטוסים שמחכה לעודד: במשך שנים היה עודד ליפשיץ עיתונאי ודמות מוכרת בתנועה הקיבוצית. הוא היה פעיל חברתי, התנדב בעמותת "בדרך להחלמה", העוסקת בהסעת ילדים חולים פלשתינים לטיפולים מצילי חיים ממעברי הגבול לבתי החולים בישראל.

יוכבד ועודד הקימו בניר עוז גינת קקטוס מפוארת וייחודית. כשהזוג נחטף הגינה האהובה נותרה שוממת, במהלך היותו בשבי עשרות מתנדבים נרתמו לשיקומה בקריאה להחזיר את עודד מהשבי.

איציק (יצחק) אלגרט: השיחה בזמן החטיפה, המאבק העיקש של האח, עדויות החטופים שפגשו בו - והחשש לגורלו

איציק (יצחק) אלגרט בן (69) נחטף מביתו בקיבוץ ניר עוז, ככל הנראה כשהוא פצוע בידו. בשעה 11:27 הוא התקשר לאחיו דני אלגרט שבעברו היה מפקד תחנת אשדוד במשטרה. על אותה שיחה סיפר האח: "הוא נשמע לחוץ והיסטרי, וסיפר שנפצע קשה ביד מהדלת של הממ"ד, אפילו לא הבין שהוא נפגע מירי של המחבלים. הדרכתי אותו כיצד לעשות חוסם עורקים, ותוך כדי השיחה שמעתי רעש. צעקות רמות בערבית, דברים לא ברורים".

בהמשך סיפר דני: "איציק נשמע לחוץ, מבועת, ואז הוא צעק בכוחות לא־לו: 'דני, זה הסוף, דני זה הסוף' - והשיחה בינינו נותקה". איכון שנעשה לטלפון של אלגרט הראה שבשעה 12:00 הטלפון חצה את הגדר, ובשעה 16:00 הוא כבר היה במרכז עזה.

העדויות מהשבי והחשש לגורלו: בדצמבר 2023 חטופים שחזרו מהשבי סיפרו לדני כי ראו את אחיו, וכי יש לו צלקת ביד. המידע הזה רומם את רוחו של דני, שהוא אחד מהקולות הבולטים במאבק להחזרת החטופים - אלא שזה לא נמשך זמן רב. ביולי 2024 טען דני כי קיבל הודעה ולפיה אחיו איציק אינו בין החיים, אך הודעה כזאת לא התקבלה באופן רשמי מטעם הצבא.

לא פעם העביר דני אחיו ביקורת חריפה על הממשלה שאינה עושה מספיק להשבת החטופים. לאחר הדיווחים כי החטופים בשבי בעזה מורעבים, הוא הופיע בכנסת והפנה אצבע מאשימה אל עבר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו שוקלים צעד פלילי. לגשת לתחנת המשטרה ולהגיש תלונה נגד ראש הממשלה על המתה בקלות דעת של 33 חטופים".

הטרגדיה המשפחתית: איציק הוא דמות מוכרת בקיבוץ ניר עוז, איש התחזוקה של הקיבוץ, חובב כדורגל מושבע ואוהד מכבי תל-אביב שמשחק כדורגל בעצמו ומספרים עליו שהוא "אדם שלא יודע להפסיד".

איציק מחזיק באזרחות דנית, שם התגורר לאחר נישואיו, ויש לו שני ילדים מתגוררים בדנמרק. באחד הפעמים נטען כי השניים מפחדים לחשוף את זהותם מחשש שמוסלמים יפגעו בהם. הוא לא בן משפחה היחיד שנחטף, כמוהו גם הגיס שלו אלכס דצינג (76) שביולי 24 הכריז צה"ל כי נרצח וחודש מאוחר יותר גופתו חולצה והושבה לישראל.