מלחמת חרבות ברזל, המתנהלת בשבע חזיתות מול אויבים שונים, הובילה לקריסה מוחלטת של התפיסה שלפיה מדינת ישראל יכולה להסתמך על צבא קטן ומקצועי להגנת גבולותיה. כדי לענות על הצורך ההולך וגובר בכוח אדם, גויסו עשרות אלפי חיילי מילואים לתקופות ממושכות, חלקם כבר למעלה משלושה חודשים.
כיום, צה"ל מתמודד עם פער משמעותי של 12,000 חיילים במשימות השגרה בלבד, מה שמעיד על משבר עמוק במודל הגיוס הנוכחי. המשמעות המיידית היא שבשנים הקרובות, אזרחים רבים בגילאי 21-50 ימצאו עצמם מנותקים מביתם, ממשפחתם ומפרנסתם למשך חודשים ארוכים מדי שנה.
נוכח העומס הבלתי נסבל על העורף הישראלי, גוברים הקולות בציבור הכללי ובציונות הדתית הקוראים לשילוב מיידי של האוכלוסייה החרדית בצה"ל. מנגד, החברה החרדית חוששת לעתיד בניה ורואה בשירות הצבאי תהליך שנועד לחלן את הנוער ולהרחיקו מעולם התורה והישיבות.
בימים טעונים אלה, על שתי גבעות רוחניות ניצבות שתי קבוצות עם: האחת קוראת "אלה ברכב ואנחנו בשם ה'" והשנייה משיבה "האחיכם יבואו למלחמה". המרחק בין שתי הגבעות נראה גדול מתמיד, אך דווקא המשבר הנוכחי והסכנה הקיומית המשותפת מזמנים הזדמנות היסטורית לראייה חדשה של המציאות הישראלית.
ההיסטוריה היהודית לאורך אלפי שנות גלות, והשנתיים האחרונות בפרט, הוכיחו באופן דרמטי כי כוחנו טמון באחדותנו. האיומים המתגברים על מדינת ישראל מצד איראן, חיזבאללה, חמאס וארגוני טרור נוספים אינם מבחינים בין חרדים, דתיים-לאומיים וחילונים. מכאן שגם שורות הלוחמים צריכות לשקף את כל גווני החברה הישראלית. מאז ה-7 באוקטובר, חרדים רבים הביעו רצון להתגייס והתייצבו בלשכות הגיוס, בעוד חילונים רבים קוראים לשותפות אמיתית עם אחיהם החרדים ומביעים נכונות מלאה לספק את כל התנאים הנדרשים לשמירה על אורח חייהם הייחודי.
במשך עשרות שנים, מגמות החילון בישראל והקיטוב החברתי העמוק הרחיקו את הציבור החרדי מהחברה הכללית. החשש המוצדק מחזרה בשאלה הוביל להדרת הנוער החרדי ממסגרות מעורבות, ובפרט מצה"ל. גם למערכת הביטחון היה נוח להימנע מגיוס חרדים בשל האתגרים הלוגיסטיים המורכבים והחשש מפגיעה במרקם החברתי המסורתי של צה"ל.
ואולם, לאור הצורך הדחוף בהרחבת השורות וההבנה העמוקה שמודל כור ההיתוך הישן אינו מתאים למציאות החברתית העכשווית, נעשים כיום מאמצים חסרי תקדים להקמת יחידות המותאמות במיוחד לאורח החיים החרדי, תוך הקפדה מלאה על סדרי לימוד תורה, כשרות מהודרת והפרדה מגדרית מוחלטת.
יתרה מזאת, חלק ניכר מהציבור החילוני מכיר היום בערך העליון של לימוד התורה ומוכן לתמוך בשימור מכסה מוגדרת ומכובדת של תלמידי חכמים מצטיינים שתורתם אומנותם. דרישתם היחידה היא שזה יהיה החריג המעיד על הכלל, ולא הכלל עצמו.
ההתנגדות החרדית לשירות צבאי מורכבת מרבדים שונים - חברתיים, תרבותיים ואידיאולוגיים - וכל אחד מהם ניתן לפתרון בדרך של הידברות והבנה הדדית. מאות החרדים המשרתים כיום בהצלחה בצה"ל מוכיחים שאפשר לקיים אורח חיים חרדי מלא במסגרת הצבאית. זוהי קריאה נרגשת למנהיגות החרדית - אל תדחו את החלוצים האמיצים שבחרו לגשר בין העולמות. אמצו אותם כבניכם והיכנסו לדיאלוג כן ופתוח שמטרתו שילוב משמעותי של חרדים בצה"ל.
איננו מבקשים לשנות את זהותכם או את אמונותיכם. ההפך הוא הנכון - אנו מכבדים את דרככם הייחודית ומבקשים את שותפותכם במשימה הלאומית החשובה מכל. ביום שבו הקריאה "לא נתגייס" תתחלף בקריאה "נתגייס בתנאים המתאימים לאורח חיינו", תמצאו ציבור חילוני רחב ותומך שיעמוד לצדכם במימוש דרישותיכם הלגיטימיות. אך אם נחמיץ את השעה הגורלית הזו, מי יודע אם תהיה לנו הזדמנות נוספת לכונן אחדות אמיתית בעם ישראל.
רק באחדות אמיתית, המכבדת את השונות ומוקירה את הייחודיות של כל קבוצה, נוכל להתמודד עם האתגרים העצומים הניצבים בפנינו כעם וכמדינה. זוהי שעת מבחן היסטורית לכולנו, ורק יחד נוכל לעמוד בה בגבורה.
---
ד״ר נמרוד מדרר הוא יועץ פוליטי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו